ראש חודש שחל בשבת - הפטרה
 
הפטרת ראש חודש שחל בשבת - התחדשות
 
כל חיי האדם מורכבים ממעגלים. החיים עצמם הם מעגל המתחיל ונגמר באותו מקום – 'מעפר באת ולעפר תשוב'... המעגל מאפיין את השלמות – אין התחלה אין אמצע ואין סוף - הכול נמשך והולך. המעגל הרעיוני והרוחני מאפיין את ההמשכיות התמידית.
בהפטרת ראש חדש שחל בשבת אנו מוצאים נקודת פתיחה לארבעה מעגלים שונים המשיקים זה לזה. מנבא הנביא ישעיה – 'כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ד' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם: וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ד':'(ישעיה, ס"ו, כ"ב-כ"ג).
המעגלים המוזכרים כאן הן מעגלות השמים, מעגלי הארץ, מעגל החדש, ומעגל השבת.
השמים הם מעגל מתחדש. השמים מחילים בתוכם מעגלים רבים הן בממד הרוחני והן בממד הפיסי. בין המעגלים נזכיר את מעגל היום והלילה, מעגל המים בטבע והמעגל הרוחני של שבעת הרקיעים והשמים שמעל לרקיע.
גם מעגל הארץ ניתן למספר אבחנות. באבחון ראשון הארץ מתחלקת בין החריש, הקציר והניר. כל עונה משנה את פני הארץ. כל עונה חושפת תכונה אחרת באדמה. אך, קיימים בארץ גם מעגלים רחבים עוד יותר, מעגלי שמיטין ויובלות. מעגל השמיטה המניח לארץ את מנוחתה בשביעית ומעגל היובל המניח לארץ שנה נוספת מנוחה ומחזיר אותה למקומה.
מעגל החודש מוכר לנו דרך מעגל הלבנה. אנו מונים את חודשנו החל מן הנקודה בה הלבנה נולדת ומתחילה התגלותה ועד למקום בו היא שבה ומסיימת להעלים עצמה. טעם הדבר – 'רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן, אמרה ירח לפני הקב"ה, רבש"ע, וכי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה, לכי ומעטי עצמך!'(חולין ס:)
מעגל אחרון הוא מעגל השבוע, שכמעט ואין צורך להציג, שכן בכל השבוע אנו מונים את היום בשבת.
הנקודה משותפת והמעניינת שבין כל ארבעת הגלגלים הללו היא ההתחדשות שבהם. הכול מתחדש אין דבר הולך ונחלש. היום אינו חלש לאחר ליל אמש וכן, אין עונות השנה נחלשות זו מזו. וודאי שאי אפשר לומר שחלה החלשות מחודש לחודש או משבת לשבת. הטבע המעגלי המתחדש מוסיף ונוהג בכל יום כחדש ולא במסלול של כְּלָיה.
רעיון זה מתחדד ומוסיף קומה מדברי 'המאור ושמש' על הפטרת שבת ראש חודש – 'ראה, דידוע מפי סופרים ומפי ספרים הקדושים, שבראש חודש יש נפש יתירה, ובשבת וביום טוב נשמה יתירה'. הרב קולונימוס אפשטיין מזכיר לנו שגם למעגל יש נקודת שיא, נקודת ההתחלה שממנה החל הכול. נקודת ההתחלה של השבוע הנקרא שבת, היא יום השביעי הנקרא אף הוא שבת. נקודת ההתחלה של החדש היא ראש החדש שנקראת ע"י מחבר ספר מלכים ב' (בפרק ד') 'חודש'.
בנקודות ההתחלה יש כוחות יתרים. מבלי שנעמיק בהבחנה בין נפש לנשמה המקבלות משנה תוקף בראש חודש ובשבת, הרי שמשנה התוקף מראה לנו את מקור כוחו של המעגל.
אל דברי הנביא האלו מצטרף מדרש (אוצר המדרשים, גן עדן, עמ' 89) המחדד את עוצמתם של ראש חדש ושבת – 'חצר גדול יש למתים. לפני החצר נחל היוצא מגן עדן ולפני הנחלים יש שדה, ובכל ערבי שבתות בין מנחה לתפלת ערבית מוציאין רוחות של מתים מבית גנזיהם ומרעין אותן באותו שדה ושותין מים מאותו נחל; וכל אדם השותה מים בשבת בין מנחה לתפלת ערבית גוזל מימיו של מתים; וכשהצבור אומר 'ברוך ה' המבורך' חוזרים אותם לקבריהם, והקב"ה מחיה אותם ומעמידם על רגליהם חיים וקיימים, וכל מתי ישראל נוחים ביום השבת, ובאים המונים המונים ומשוררים לפני הקב"ה, ובאים ומשתחוים בבתי כנסיות לקיים מה שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם.
כל ימי שבתות וראשי חדשים עומדים חיים מקבריהם ובאים ומקבלים פני שכינה ומשתחוים לפניו, כמו שנאמר והשתחוו עם הארץ לפני השער ההוא בשבתות ובחדשים, שנאמר והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני וגו'.'
השבת וראש החודש הם ימים שבהם אפילו מתים שבים ועולים לפני הקב"ה – כה רבה עוצמתם של ימים אלו. עוצמה זו מצויה בכל שבת ושבת ובכל ראש חודש. אך, עוצמה זאת זניחה ליד עוצמתו של ראש חודש החל בשבת. מוסיף הרב קולונימוס אפשטיין - 'וזה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו דהיינו, כשיחול ראש חדש בשבת - אזי יבא כל בשר להשתחוות לפני לפי שהקדושה יהיה גדולה עד למאד מאד, ויהיה התעוררות התשובה בכל בשר!'.
בראש חודש ובשבת המתים שבים אל רבש"ע המחייה אותם את נשמתם ונפשם, אך אצל בני אדם לא כולם באמת מבחינים בנשמה היתרה הניתנת להם, אפילו בשבת האסורה במלאכה, ועוד פחות מכך בראש חודש המותר ברוב מלאכות. אך שבת שחל בראש חודש אפילו האדם החי, שאינו חי רק במובן הרוחני של המילה, אפילו הוא - מתעורר בתשובה בגלל חיבור ההתחלות.
שנזכה ונתחדש בעבודת ד' וביראת שמים בכל יום ויום, ומשבת לשבת, מדי חודש בחודשו, משנה לשנה ומדור לדור.
 
שבת שלום
גלעד קופמן
Dedicated by Rabbi Dr. Joseph and Blanche Katz Renov in honor of the Children of AMIT