|
נוהגים להדליק שני נרות שבת לפחות, אחד כנגד ''שמור את יום השבת לקודשו"
( דברים ה', י"ב )
והשני כנגד: ''זכור את יום השבת לקדשו'' (שמות כ', ח').
נימוק אחר: אחד כנגד כבוד השבת, והשני כנגד עונג שבת.
יש שנהגו להדליק נר אחד עבה ובו שני פתילים, לקיים: ''שמור וזכור בדיבור אחד”
האר''י נהג להדליק שבעה נרות שבת כנגד שבעת ימי השבוע:
ששה קטנים ואחד גדול כנגד השבת.
יש הנוהגים שבנות
לפני הנישואין מדליקות נר אחד ואחר הנישואין מדליקות שני נרות.
יש שנהגו להדליק עשרה כנגד עשרת הדיברות ויש מנהג להדליק 12 נרות כנגד
שבטי ישראל , יש המדליקים נרות כמניין בני הבית
ויש הנוהגות להוסיף נר אחד
כנגד כל אחד מילדיהן כדי להאיר את מזל הילדים.
, ובחוגים חסידיים מסוימים
נהגו להדליק 702 נרות, כמניין ''שבת'' בגימטריה .
כל המנהגים הללו בעת שהאשה עושה שבת בביתה, אך אם היא מתארחת בבית
אחרים, המנהג הוא שתדליק שני נרות.( שמירת שבת כהלכתה מ"ג, ג').
עוד נהגו שאשה ששכחה להדליק שבת אחת, קונסת עצמה ומדליקה מכאן ואילך
בכל השבתות נר אחד נוסף (ורמ"א רסג, א). וכל זה בתנאי שלא היה שם אור כלל,
אבל אם בעלה או היא הדליקו את אור החשמל לפני שבת, אינה צריכה להוסיף נר
אחד כל ימיה. ואף על פי שיש מחמירים בזה, הואיל ובפועל לא נתבטל אצלם עונג
השבת שהיה להם אור, אינה חייבת להוסיף להדליק נר אחד כל ימיה
(עיין ד"מ שם, באו"ה ד"ה 'ששכחה'; שש"כ מג, ה; ילקוט יוסף רסג, מב).
בעבר כשהיו מאירים את הבית בנרות, היה בתוספת הנרות הידור, שעל ידם מתרבה
האורה בבית, אבל כיום שמשתמשים באור חשמל, אין הידור כל כך בהוספת נרות.

|
|