ג3. עקרון הכרעת הרוב:

המשטר הדמוקרטי פועל במטרה לקיים פלורליזם בחברה, ולאפשר לקבוצות או ליחידים להתנהג ולפעול על פי תפיסת עולמם.
מאידך, ריבוי דעות וקבוצות יכול להביא גם לריבוי מחלוקות וויכוחים, ולחוסר אפשרות להגיע לקביעת מדיניות מוסכמת.
על מנת להימנע ממצב שבו לא ניתן יהיה לקבל החלטות בשל ריבוי הדעות, המציא המשטר הדמוקרטי "פטנט ייחודי" הנקרא – הכרעת הרוב.
בדמוקרטיה ההחלטות צריכות להתקבל על פי רצון הרוב ובהכרעת הרוב.

 הכרעת הרוב חשובה משום ש:
א. החלטת הרוב קרובה יותר לרצון העם האמיתי.

ב. היא מבטיחה יציבות שלטונית וחברתית, משום שההחלטות וקביעת המדיניות נעשים על פי "כללי משחק" המקובלים על כל אזרחי המדינה, מתוך הסכמה.

ג. היא מאפשרת לקבל החלטה והכרעה ברורה מתוך כל הדעות הקיימות ובכך לסיים וויכוחים בין הקבוצות השונות.

חשוב לציין כי:
א. הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לדמוקרטיה, ולצידו של עקרון זה חייבים גם שאר עקרונות הדמוקרטיה להתקיים.

ב.  בהכרעת הרוב בא לידי ביטוי המובן הפורמאלי של הדמוקרטיה, משום שההחלטות נעשות על פי "כללי משחק" ברורים ומקובלים. אולם מאידך, על מנת שהכרעת הרוב תהיה אכן דמוקרטית חייב להתקיים בה גם המובן השני של הדמוקרטיה, דהיינו: המובן המהותי  -       אסור שהתוכן של החלטת הרוב יפגע שלא לצורך בערכים ובזכויות של המיעוט.

ג.  במידה והרוב משתמש בכוחו בעריצות (לא נותן למיעוט להשתתף בבחירות, לא נותן למיעוט חופש ביטוי, לא נותן למיעוט להפגין), המיעוט אינו חייב לציית להכרעת הרוב.

ד. המיעוט מסכים לקבל את החלטת הרוב משום שהוא יודע שעל-פי "כללי המשחק" הדמוקרטיים, כאשר המיעוט יהפוך לרוב, אזי ההחלטות תעשנה בהתאם להשקפת עולמו.

 * ככל שההכרעה היא בעלת חשיבות גדולה יותר, מעגל המשתתפים בהצבעה יצטרך להיות רחב יותר.
 

לעיון נוסף: