הדפסה

לדף הבית


 

ד.   עקרון הגבלת השלטון:

 בהתאם לעקרון הראשון בדמוקרטיה – שלטון העם, העם מוסר לנבחרי השלטון, את הזכות לייצג אותו. לשלטון יש מגוון של משאבי עוצמה בהם  הוא יכול להשתמש:

השלטון שולט על משאבי אכיפה

(השליטה של השלטון בצבא, במשטרה, ובכוחות הביטחון האחרים, מאפשרת לו להוציא לפועל כמעט כל מדיניות עליה הוא יחליט).

 

השלטון שולט על משאבי כוח אדם

(אחוזים ניכרים מכוח האדם במשק מקבלים את משכורתם מהשלטון + לשלטון יש כוח אדם מקצועי ומומחה).

 

 

השלטון שולט על משאבי מידע

(לשלטון יש נגישות למקורות מידע מגוונים, המעניקים לו כוח ועדיפות על פני שאר האנשים במדינה).

 

השלטון שולט על משאבי הון

(תקציב המדינה נקבע ע"י השלטון + השלטון מעורב מאוד בכל ההחלטות במשק ושולט על מרבית הפעולות בו + לא פעם נקבעת המדיניות הציבורית עפ"י שיקולים אידיאולוגיים ולאו דווקא כלכליים).

על מנת שהשלטון (הרשות המבצעת – הממשלה), לא יעשה שימוש לרעה במגוון משאבי העוצמה המצויים בידה, ויפגע בצורה שרירותית בזכויות האדם (שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה), פיתחה הדמוקרטיה מספר מנגנונים במטרה להגביל את השלטון ולפקח עליו:

       

הפרלמנט
מבקר המדינה
נציב תלונות הציבור
מערכת המשפט
התקשורת
דעת קהל
אומנות

 

   

לעיון נוסף: