קיימים הבדלים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית
ובין שלטון החוק במדינה לא דמוקרטית

מקור החוק הוא העם (הפרטים בעם החליטו לכרות "אמנה חברתית" במטרה להגן על חייהם וזכויותיהם מפני פגיעה. העם בחר בנציגים שינהלו בשמו את המדינה והללו חוקקו חוקים שמגינים על זכויות האדם והאזרח במדינה).

האזרחים והשלטון כפופים לחוק וחייבים לציית לו.

הציות לחוק נעשה מהבנה שאם אנשים לא יצייתו לחוק תהיה פגיעה קשה באיכות ורמת החיים במדינה.

 מקור החוק הוא השליט (שקובע לפי האינטרסים שלו את החוק).

החוק חל רק על העם (השליט והמקורבים לו הם מעל לחוק).

 הציות לחוק נעשה מפחד (שהשליט יפגע בצורה קשה ואלימה במי שלא מציית לחוקים שהוא קבע).

במשטר דמוקרטי כולם חייבים לציית לחוק.

אולם על מנת שהחוק שלו אנו אמורים לציית, יהיה "חוק ראוי" החוק חייב להיות תקין הן במובן הפורמאלי והן במובן המהותי

המובן הפורמאלי של החוק

המובן המהותי של החוק

החוק חייב להתקבל על פי כל שלבי החקיקה הנדרשים בעת חקיקת חוק.
אכיפת החוק חייבת להיעשות על פי כללים ברורים ושוויוניים.

אסור שתוכן החוק יסתור את הערכים והעקרונות של המשטר הדמוקרטי.

בעקרון שלטון החוק באים לידי ביטוי:
עקרונות דמוקרטיים שונים:

 שלטון העם

 הכרעת הרוב

  זכויות האדם

הגבלת השלטון

העם בוחר בנציגים המחוקקים את החוקים שלהם אנו צריכים לציית

בשלבי החקיקה יש אפשרות לשמוע מגוון רחב של דעות בעד/נגד סעיפים בחוק. בנוסף,  כל נציג ציבור יכול להציע הצעת חוק שבה הוא מבטא דעה מסויימת

החוקים מתקבלים בסופו של תהליך החקיקה ע"י הכרעת רוב של נציגי הציבור

זכויות בסיסיות חייבות להתקיים כגון השוויון (כל האזרחים שווים בפני החוק/החוק צריך להיות שוויוני ואכיפת החוק חייבת גם כן להיות שוויונית)

גם השלטון כפוף לחוק וחייב לציית לחוק. ולכן השלטון לא יכול לעשות כרצונו כי החוק מגביל גם אותו

       סוגי העבריינות

קריטריונים

עבריינות פלילית רגילה

עבריינות אידיאולוגית

עבריינות שלטונית

מיהו העבריין

אדם רגיל, אדם שנגרר, פושע, כל אדם

אנשים שבד"כ אינם מפירים חוק

אנשי שלטון וחוק היוצאים מתוך החוק

מהי העבירה שנעשתה

רצח, גניבה, שוד, אונס

אי ציות לחוק, סירוב פקודה

ניצול כח שלטוני או מעמד שלטוני

מהו המניע של העבריין

(זהו הקריטריון החשוב ביותר שיאפשר לכם להבחין בין סוגי העבריינות)

טובת הנאה אישית

הגשמת אידיאולוגיה או תורה מסויימת

פעולה שנועדה לעזור למגזר מסויים

היחס של החברה לעבריין

העבריין נתפס כמטרד לחברה ולכן החברה מוקיעה אותו ורוצה למצות איתו את הדין

העבריין מקבל לפעמים אהדה מצד הציבור למעשיו ולעיתים דווקא העבריין עצמו נתפס כקורבן ומערכת החוק מתבקשת לנהוג עמו בסלחנות

התומכים (הפוליטיים והאינטרסנטיים) של העבריין מקבלים באהדה את מעשיו ומגינים עליו.

המתנגדים (הפוליטיים ושאר האזרחים שומרי החוק), שוללים את מעשיו.

הסכנה הנובעת מעבריינות זו **

הפרט הוא הנפגע העיקרי

המדינה או המשטר הדמוקרטי הם הנפגעים העיקריים

החברה היא הנפגעת העיקרית

קיימים שני סוגים של עבריינות אידיאולוגית, הבאים לידי ביטוי באי ציות לחוק :

מאפיינים

        אי ציות לחוק מטעמי מצפון

אי ציות לחוק מסיבות פוליטיות
 

נובע מהתנגשות בין חובת הציות לחוק לבין המצפון של האדם

נובע מהתנגשות בין חובת הציות לחוק לבין אידיאולוגיה פוליטית של האדם

הסרבן המצפוני מעמיד את מצפונו מעל החוק

הסרבן מעמיד את האידיאולוגיה הפוליטית שלו מעל החוק

הדומה

הסרבן מוכן לקחת אחריות מלאה על מעשיו, לעמוד לדין ולקבל עונש, ובלבד שלא יפעל בניגוד למצפונו

הסרבן מוכן לקחת אחריות מלאה על מעשיו, לעמוד לדין ולקבל עונש, ובלבד שלא יפעל בניגוד לאידיאולוגיה הפוליטית

השונה

הסרבן לא מנסה לשנות את המציאות או המדיניות הפוליטית, אלא הוא בסה"כ רוצה להיות שלם עם מצפונו במקרה הנדון

הסרבן רוצה לשנות את מדיניות הממשלה ופעולותיה ומנסה לנצל את העמדתו לדין כדי לפרסם ברבים את מחאתו וליצור דעת קהל אוהדת

הסרבנות המצפונית מוכרת ולכן ייעשה מאמץ שלא לפגוע במצפון של הסרבן [ייתכן שהרשויות יסכימו אפילו לתת לו משימה אחרת]

הסרבנות ממניעים אידיאולוגיים פוליטיים לא מוכרת ונחשבת פסולה ואסורה

הסרבנות נעשית בד"כ ע"י אדם בודד [פרט]

הסרבנות נעשית ע"י קבוצה

דוגמאות

חייל שלא היה מוכן להשתתף בפינוי נצרים במהלך ההתנתקות משום שמשפחתו גרה בנצרים.

חייל שלא היה מוכן להשתתף בהתנתקות משום ש"יהודי לא מגרש יהודי" ומשום ש"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".