חלק שני:

א.  הרעיון הדמוקרטי וה"אמנה החברתית" (עמ' 88-83)

מי שמעיין בספר הלימוד יכול לראות שלמושג "דמוקרטיה" ישנם הרבה פירושים (מעבר לפירוש המילולי המוכר מיוונית כ "שלטון העם": "דמוס"=עם, "קרטוס" = שלטון).
אחת ההבחנות החשובות למושג דמוקרטיה היא ההבחנה בין שתי משמעויות עיקריות שמדינות יכולות לתת למושג "דמוקרטיה" – דמוקרטיה במובן הפורמאלי ודמוקרטיה במובן המהותי:



חשוב לדעת כי:

 א)  במדינות המדגישות את הדמוקרטיה רק במובן הפורמאלי שלה, "יישמרו" אמנם כל "כללי המשחק" הדמוקרטיים, אולם קיימת סכנה ממשית לכך שהמהות של הדמוקרטיה, דהיינו אותם ערכים דמוקרטיים שעליהם אמורה הדמוקרטיה לשמור, לא יתקיימו, ולכן קיימת ביקורת קשה על הדגשת ההיבט הפורמאלי בלבד, הטוענת כי דמוקרטיה שכזו אינה "דמוקרטיה אמיתית" (בגרמניה הנאצית החוקים התקבלו עפ"י "כללי המשחק" אולם הייתה בהם פגיעה קשה בערכים כגון: שוויון וחירות).

ב)  במדינות המדגישות את המובן המהותי של הדמוקרטיה כהשקפת עולם, תיושם הדמוקרטיה במובן הפורמאלי וגם במובן המהותי. השמירה על שני המובנים של הדמוקרטיה מחזקת את הסיכוי להתקרב למצב האידיאלי של "דמוקרטיה אמיתית".

ג)   כל מדינה בעולם בוחרת להדגיש את ההיבטים המתאימים לה משני המובנים של הדמוקרטיה. ומשום כך קיימת שונות בין המדינות.

 
האמנה החברתית:
ב"מצב הטבעי" והראשוני של המין האנושי, לכל אדם הייתה חירות מוחלטת לעשות כרצונו. אולם בני האדם החופשיים החליטו בהסכמה, לוותר על חירותם המוחלטת ולכרות ביניהם "אמנה חברתית". ה"אמנה החברתית" שהיא הבסיס למסגרת הפוליטית של המדינה, נכרתה במטרה להגן על בני האדם מהסכנות הטמונות המלחמת הקיום, ומגרעין של אנשים רעים ואלימים הקיימים בחברה שאיימו על חייהם. עפ"י ה"אמנה החברתית" מטרת המדינה היא להגן על הזכויות הטבעיות של בני האדם. המדינה קיימת למען אזרחיה, ונציגי השלטון הם שלוחי העם, האמורים לפעול למען העם.

לעיון נוסף: