להורדה כקובץ word
                                                                                                    
הצעה למחוון למבחן המתכונת : 
פרק ראשון - אירועים :

1)  א'. המובן של שלטון החוק שבא לידי ביטוי בטענת הממשלה הוא המובן הפורמאלי.
      ב'. הזכות עליה מתבססים המתיישבים בדבריהם היא הזכות לקניין.
  
2)  א'. העיקרון הדמוקרטי ממנו נגזרת החובה להצביע בבחירות הוא עיקרון שלטון העם.  
     ב'. הזכות שנפגעת כתוצאה מחובת ההצבעה היא חופש המצפון.
   
 
פרק שני - ידע והבנה :
 
3)

ראשית  [נעשית ע"י הכנסת , נוסח החקיקה כללי, חוק רגיל מאוחר יכול לסתור ולבטל חוק שנחקק קודם לכן, תהליך החקיקה ממושך ונעשה בשלושה שלבים].		חקיקה
משנה [נעשית ע"י הממשלה, נוסח החקיקה פרטני, חקיקת המשנה  כפופה לחקיקה הראשית ואינה יכולה לסתור חוק ראשי, תהליך החקיקה קצר ונעשה בשלב אחד].

4) הבדלים בין חוקה פורמאלית ובין חוקה מטריאלית :

 5) אוטונומיה טריטוריאלית :  המדינה מעניקה לקבוצת מיעוט המרוכזת באיזור גיאוגרפי מסויים
    במדינה, ומהווה רוב באותו אזור, שלטון עצמי בתחומי הפנים, מלבד מיחסי חוץ וביטחון.
    במקרה זה לא כל המדינה מחולקת למחוזות עצמאיים, אלא רק חלקים מסויימים במדינה,
    בהם יש ריכוז של מיעוט מסויים. וכך המיעוט יכול לשמור על זהותו המיוחדת.
   
    אוטונומיה קהילתית :  במקרים שבהם המיעוט מפוזר ברחבי המדינה יקבלו חברי המיעוט
    אפשרות לנהל את חייהם על פי תפיסת עולמם הייחודית, בתחומי החינוך, הדת והתרבות. הם
    יוכלו לפתח מוסדות חינוך ותרבות אוטונומיים על פני המדינה כולה אולם הם לא יהנו משלטון
    פנימי אוטונומי.  
 
6) שיקולים שהיו ל"מחוקק בישראל" בקביעת אורכו של תהליך חקיקת החוקים :
     העמקת שיקול הדעת הדרוש לקבלת חוקים הראויים למדינה דמוקרטית + היכולת של
     קבוצות אינטרס להשפיע על נוסח החוק.
 
7) תנאי העסקת השופטים, מסייעים לשמירה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת :
 במטרה להבטיח שמערכת המשפט תתנהג על פי אמות מידה של צדק ושוויון, ועל מנת שהציבור יאמין בניקיון כפיה של הרשות השופטת, חובה שהרשות השופטת תהיה עצמאית ובלתי תלויה [במידה והרשות השופטת תיחשב ע"י הציבור כבלתי תלויה, יכול הדבר לפגוע באמון הציבור בהוגנות של כל ההליך המשפטי, דבר שעלול להביא לפגיעה קשה בשלטון החוק, ולגרום לכך שאנשים יפסיקו לציית לחוק].  על מנת לשמור על אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת, נקבעו כללים ברורים לגבי תנאי העסקתם של השופטים [שבזכותם יכולים השופטים להיות  פטורים מ"דאגות"]:  שכר השופטים נקבע ע"י וועדת הכנסת, שכרם גבוה יחסית [השכר הממוצע של שופט שלום הוא כ-39,000 ₪ בחודש, ושכרו של שופט עליון הוא כ- 62,000 ₪ בחודש], אסור להם לעבוד בעבודה נוספת [בוודאי לא בדבר הקשור בפוליטיקה], השופטים יכולים לכהן עד לגיל 70, לא ניתן להעביר שופט ממקום כהונתו למקום אחר, אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי, לשופטים יש חסינות ולא ניתן לפתוח נגדם בחקירה פלילית אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
  
8) מנגנונים פורמאליים [אופן פעולתם מוסדר בחוק והם מפקחים על השלטון על פי סמכות
    הניתנת להם בחוק, הגופים המבוקרים חייבים לשתף עימם פעולה מכוח החוק] :
    פרלמנט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט.
 
    מנגנונים בלתי פורמאליים [אין להם סמכות לפעול, מכוח החוק, אולם הם יכולים להפעיל לחץ
    על השלטון על מנת שיהיה קשוב לביקורת ויפעל בהתאם + החשיפה של פעולות בניגוד
    לכללי המשחק הדמוקרטיים, הנעשית ע"י מנגנונים אלו משמשת מקור מידע חשוב למנגנוני
    הפיקוח הפורמאליים] : תקשורת, דעת קהל, אומנות.
 
בבחירות באים לידי ביטוי העקרונות המרכזיים של הדמוקרטיה :
- הבחירות נותנות ביטוי לעקרון שלטון העם [האזרחים בוחרים את נציגיהם/מחליפים את השלטון].
- חירויות מרכזיות מתוך זכויות האדם והאזרח באות לידי ביטוי בבחירות [חופש ההתאגדות,
  חופש הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר, השוויון].
- בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הגבלת השלטון [משום שאנשי השלטון יודעים כי אם ברצונם להיבחר
   שוב, הם צריכים להתנהג לפי אמות מידה המקובלות במשטר דמוקרטי].
   
9) שני נימוקים בעד מצב של הפרדת רשויות לא מוחלטת [כך מונעים ריכוז של עוצמה
  גדולה מידי ביד כל רשות, ומגדילים את מידת התיאום בין הרשויות וייעול
  עבודתן].
 
   עירוב סמכויות בין שלוש הרשויות בתחום סמכות השיפוט, או בתחום סמכות החקיקה :

פרק שלישי – אנסין :
 
קטע 1
10) גישת המדיניות החברתית כלכלית שמציע ח"כ מלכיאור לממשלת ישראל
       לאמץ היא - הגישה הסוציאל דמוקרטית.
11) המדיניות שהממשלה צריכה לנקוט היא - מדיניות העדפה מתקנת.
12) החוק הוא : חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לא"י.
      וסוג הלאומיות שבאה לידי ביטוי בחוק זה היא לאומיות אתנית.
 
קטע 2
13) העיקרון הדמוקרטי הוא - עיקרון הפרדת הרשויות כחלק מהגבלת השלטון.
14) הגישה השיפוטית היא - הגישה האקטיביסטית [נימוק = אינו עומד לבחירה ולכן הוא עצמאי
       ולא תלוי בפסיקותיו].

 
15) בעקרון החסינות באים לידי ביטוי מספר עקרונות/זכויות דמוקרטיים :

א') בעיקרון החסינות מתקיימת הגנה על עיקרון שלטון העם – דמוקרטיה עקיפה, משום
     שאנו מאפשרים לח"כ למלא את שליחותו כנציג הציבור. לח"כ יש חסינות עניינית שלא
     ניתן להסירה והי קיימת כאשר המעשה שעשה ח"כ היה למען מילוי תפקידו או בעת מילוי
     תפקידו.

ב') מאידך, יש רבים הטוענים כי החסינות מעניקה העדפה לח"כ, ופוגעת בעקרון השוויון,
     שום שאם אדם רגיל היה עושה מעשים שכאלו, הוא היה מועמד לדין.

ג') כמו כן, מתקיים גם עקרון שלטון החוק, משום שגם ח"כ כפוף לחוק, ובמידה וח"כ עבר
     עברה שלא בעת מילוי תפקידו ולא למען מילוי תפקידו (חסינות דיונית פרוצדוראלית),
     ניתן להסיר את חסינותו ולהעמידו לדין, כמו כל אזרח אחר.

ד') בהליך הסרת החסינות ביקש המחוקק להבטיח את הזכות להליך משפטי הוגן של ח"כ.
     ההליך הארוך להסרת החסינות מבטיח שהחסינות של ח"כ תוסר בצורה הוגנת.
 
 
פרק רביעי – חצאי אירוע :
16) טענת החיילים לא הוכרה כלגיטימית משום שהיתה ממניעים אידיאולוגיים-פוליטיים.
      סרבנות ממניעים אידיאולוגיים-פוליטיים נחשבת אסורה ופסולה משום ש :           

א.      המדינה לא יכולה להתקיים ולתפקד במצב שבו הציות לחוק נמסר להכרעה אישית של כל אדם. משום שאז חובת הציות לכל החוקים עלולה להתערער.

ב.      הדבר עלול לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק וליצור אפליה בין אזרחים שפטורים מציות לחוק ממניעים פוליטיים ובין כאלו שאינם פטורים וצריכים "לשאת בנטל".

ג.       יש כאן פגיעה בהסכמה הבסיסית לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים, לפיהם המיעוט צריך למלא אחר הכרעת הרוב גם כאשר הוא מתנגד לה (המיעוט צריך לזכור כי במידה והוא יהפוך לרוב, הוא גם ירצה שהאידיאולוגיה שלו תיושם). האזרחים במדינה חייבים לציית לחוק גם כאשר הוא נוגד להשקפתם הפוליטית. וכול ויכוח אידיאולוגי צריך להיות מוכרע בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטיים ולא ע"י עבריינות ואלימות המסכנים את הדמוקרטיה.
 
17) הזכות עליה יכולה קבוצת הלקוחות לבסס את התנגדותה היא הזכות לפרטיות.
18) הסעיף מכוח הלידה, ולפי שיטת דין הדם.
19) צוו עשה.
 

לעיון נוסף: