בס"ד                                                                                               להורדה כקובץ word
                                                                                                    
                                            מבחן מתכונת באזרחות -  שנה"ל תשס"ח
 הוראות לנבחן :
א') משך הבחינה : שעתיים.
ב') מבנה השאלון ומפתח ההערכה : בשאלון זה ארבעה פרקים.
     פרק ראשון  –  (1*14)               -  14 נקודות.
     פרק שני      –  (3*9) + (1*13)  -  40 נקודות
     פרק שלישי  –  (2*12)              -  24 נקודות
     פרק רביעי   –  (2*11)               - 22 נקודות
                                              ______________
                                              סה"כ 100 נקודות
 
 פרק ראשון - אירועים, ענה על אחת מהשאלות 2-1  (14 נקודות)

1) המתיישבים שפונו במהלך ההתנתקות מעזה טוענים כי המדינה פגעה בזכויות אדם טבעיות
      ובסיסיות שלהם, שכן הם לא קיבלו פיצוי הולם על הרכוש שאיבדו במהלך ההתנתקות.
     לעומתם טוענת הממשלה כי כל מהלך ההתנתקות והפיצויים שניתנו למתיישבים, נעשו על
     פי חוק פינוי פיצוי, שהתקבל בכנסת בהחלטת רוב, ולכן המתיישבים אינם יכולים להלין דבר
     על הממשלה.
     א'. פרט והסבר איזה מובן של שלטון החוק בא לידי ביטוי בטענת הממשלה ? נמק תשובתך.
     ב'. על איזו זכות מתבססים המתיישבים בדבריהם ? נמק תשובתך.
 
2) בישראל החוק אינו מחייב השתתפות בבחירות, אולם ב- 25 מדינות בעולם, האזרחים
    מחוייבים להצביע בבחירות. מדינות אלו מטילות סנקציות על אזרחים שלא מימשו את חובתם
    להצביע, ומטילות על אזרחים אלו, קנס או מאסר. המצדדים בחובת ההצבעה טוענים כי
    החובה להצביע נגזרת ישירות מעקרונות הדמוקרטיה ומחובת ההשתתפות האזרחית.
    לעומתם, המתנגדים לחובת ההצבעה, טוענים כי חובת הצבעה היא הפרה של אחת מזכויות
    האדם הבסיסיות ביותר, שכן לאזרחים כבני אדם יש גם זכות בסיסית להחליט לסרב לעשות
    מעשים הנוגדים את צו מצפונם.
    א'. פרט והסבר מאיזה עיקרון דמוקרטי נגזרת החובה להצביע בבחירות ? נמק תשובתך.  
    ב'. ציין והסבר איזו זכות אדם בסיסית נפגעת כתוצאה מחובת ההצבעה ? נמק תשובתך.
    
 
 
פרק שני – ידע והבנה, בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות :
על שלוש מהשאלות 7-3 (לכל שאלה – 9 נקודות), ועל אחת מהשאלות 9-8 (לשאלה – 13 נקודות).
 
ענה בקצרה על שלוש מהשאלות 7-3.
 
3) פרט והסבר את ההבדלים בין חקיקה ראשית וחקיקת משנה.
 
4) פרט והסבר את ההבדלים בין חוקה פורמאלית ובין חוקה מטריאלית, במאפיינים של : צורה,
     מעמד ויתרון אחד בולט.
 
5) פרט והסבר מהי אוטונומיה טריטוריאלית ומהי אוטונומיה קהילתית וכיצד הן יכולות לסייע
     לקבוצות מיעוט לשמור על ייחודן ?
 
6) פרט והסבר שני שיקולים שהיו ל"מחוקק בישראל" בקביעת אורכו של תהליך חקיקת החוקים.
   
7) פרט והסבר כיצד מסייעים : תנאי העסקת השופטים, לשמירה על עצמאותה ואי-תלותה של
    הרשות השופטת ?
 
 
ענה על אחת מהשאלות 9-8.
 
8) משטר דמוקרטי מדגיש את חשיבות הגבלת כוחו של השלטון : פרט והסבר שני מנגנוני
    פיקוח וביקורת פורמאליים ושני מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמאליים [יש להסביר כיצד
    המנגנון עוזר לפקח ולבקר את השלטון], והדגם כיצד באים לידי ביטוי בבחירות עקרונות
    דמוקרטיים ו/או זכויות.
  
9) פרט והסבר שני נימוקים בעד מצב של הפרדת רשויות לא מוחלטת, והוכח כי בישראל
     מתקיים עירוב סמכויות בין שלוש הרשויות בתחום סמכות השיפוט, או בתחום סמכות
     החקיקה.
 
 
 
פרק שלישי – אנסין, בפרק זה עליך לבחור באחד הקטעים (קטע 1/קטע 2),
                         יש לענות על שתיים מהשאלות הקשורות לקטע שבחרת (24 נקודות).
 
קטע 1
בדיון שערכה וועדת החינוך של הכנסת, בתאריך 30.1.2008, בסוגיית מימון מסעות תלמידי ישראל לפולין, הוצגו נתונים על פערים משמעותיים בהשתתפות התלמידים במשלחות.
הנתונים הראו כי ככל שעולה הסטטוס הסוציו-אקונומי של התלמידים, כך גוברת מידת ההשתתפות של בני הנוער במשלחות לפולין. נתון מדאיג נוסף שעלה בסקירה גילה כי עלות הנסיעה לפולין גדלה בכ- 30% והיא עומדת כיום על כ- 1,500 דולר לתלמיד.
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, טען בוועדה כי : "מאחר שלמסעות בפולין נודעה חשיבות מרובה בחיזוק הקשר של בני הנוער עם המורשת וההיסטוריה היהודית, לא יתכן כי רק חלק מתלמידי ישראל ייחשף למסעות ולמסר החזק הנובע מהם". משום כך קראו חברי הוועדה לממשלה להגדיל באופן משמעותי את מעורבותה בפרוייקט המסעות לפולין, ואפילו לסבסד באופן ישיר חלק מעלות הנסיעה לפולין.
ח"כ אלכס מילר מ"ישראל ביתנו", הוסיף וטען כי : "נקודת הזינוק הנמוכה של העולים החדשים מבחינה כלכלית, גורמת לכך שחלק גדול מהעולים פשוט אינו יכול להרשות לעצמו לצאת למסעות היקרים. לעולים שהגיעו בשנים האחרונות מברה"מ לשעבר, אין שמץ של מושג בתולדות מלחמת העולם השנייה, ובוודאי לא בשואה. ולכן, חשוב מאוד שממשלת ישראל תנקוט במדיניות ברורה לטובת ציבור העולים. הממשלה חייבת לאתר את בני הנוער העולים, ולהאריך את זכאותם לסיבסוד גבוה יחסית לחבריהם - כדי לחברם להיסטוריה ולמדינה. זה אולי יעלה קצת יותר כסף, אך כך תרוויח המדינה דור שלם". ח"כ אלכס מילר הוסיף כי : "הממשלה יכולה להיעזר בחוקים שנחקקו במטרה לתת ביטוי לאופייה היהודי של מדינת ישראל, ולרתום לצורך המטרה החשובה - של חיבור העולים למורשת של המדינה - את אותם גופים האמורים על פי החוק לגייס כספים למען העם בישראל, ולהשתתף בקליטת העלייה".   
 
10) פרט והסבר איזו גישת מדיניות חברתית כלכלית מציע ח"כ מלכיאור לממשלת ישראל
       לאמץ ? נמק תשובתך.
11) פרט והסבר באיזו מדיניות צריכה ממשלת ישראל לנקוט לפי ח"כ אלכס מילר ?
       נמק תשובתך.
12) פרט והסבר לאיזה חוק מתכוון ח"כ אלכס מילר ? הסבר איזה סוג של לאומיות באה לידי
       ביטוי בחוק זה ?
 
 
 
קטע 2
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, מתבקש לעיתים קרובות להכריע בסוגיות מהותיות בהם מעורבות לא פעם, גם הכרעות בתחומים ערכיים ופוליטיים.
בפברואר 2005, לדוגמא, הכריע בג"צ בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, וקבע כי וועדת הכנסת צריכה לדון מחדש בהסרת החסינות של ח"כ מיכאל גורלובסקי מהליכוד, שנאשם בפרשת ההצבעות הכפולות.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק [שישב בעתירה המוזכרת כנשיא בית המשפט העליון], קבע כי "החלטתה של ועדת הכנסת שלא להמליץ על נטילת חסינותו של חבר הכנסת גורלובסקי, היא פגומה ויש לבטלה".
לאור מעורבותו של בג"צ, חוזרים ועולים מדי פעם קולות המתנגדים למעורבות בג"צ בנושאים ערכיים ופוליטיים.
פרופ' שלמה אבינרי טוען לדוגמא כי : "המעורבות של בג"צ בתחומים לא לו, מביאה לידי כך שחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה בישראל החל לראות את בית המשפט כאוייב ולא כבורר ניטראלי בין הניצים".
לטענתו : "כאשר יש מחלוקת בעניינים ערכיים, אסור לבג"צ להכריע בנושא, מאחר שההכרעה צריכה להיעשות על ידי נבחרי הציבור, שנבחרו לשם כך על ידי העם הריבון.
תפקידו של בג"צ הוא לשמור על כללי המשחק היסודיים של ההליך הדמוקרטי.
ואין הוא צריך לבוא במקומה של המערכת הפוליטית הנבחרת".
לעומתו, טוען נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק כי : "מאחר ששופטי בית המשפט העליון אינם חייבים לעמוד לבחירה על ידי העם, חדשות לבקרים, והם נהנים מעצמאות ואי-תלות שיפוטית, דווקא הם היחידים היכולים לקבל הכרעות ערכיות ומצפוניות מבלי לערב שיקולים זרים בקבלת ההכרעות.
ומשום כך, שופטי בג"צ הם אלו הנותנים ביטוי לערכיה של החברה הדמוקרטית בפסיקותיהם".
אהרון ברק טוען כי הוא "מאלה הסבורים שלכל בעיה אנושית יש נורמה משפטית המסדירה אותה.
אני סבור שהכל שפיט. כששאלה מגיעה לבית המשפט, בית המשפט אינו חופשי שלט להכריע בשאלה, שכן זאת יש לדעת : אי הכרעה היא הכרעה".
 
13) פרופ' שלמה אבינרי טוען כי רק נבחרי הציבור צריכים לקבל הכרעות ערכיות. מהו העיקרון
      הדמוקרטי עליו יכולים המתנגדים למעורבותו של בג"צ בנושאים ערכיים, להתבסס ? נמק
      תשובתך.
14) ציין מהי הגישה השיפוטית שבה תומך השופט ברק. הסבר את הגישה שציינת והצג נימוק
      אחד התומך בה ? נמק תשובתך.        
15) פרט והסבר אילו עקרונות דמוקרטיים ו/או זכויות באות לידי ביטוי בחסינות חברי הכנסת.
 
 
 
פרק רביעי – חצאי אירוע, ענה על שתיים מהשאלות 19-16 (22 נקודות).
 
16) קבוצת חיילים שסירבה להשתתף במהלך ההתנתקות מעזה, בפינוי היישוב שירת הים
       בטענה ש"יהודי לא מגרש יהודי, ומשום שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה וקשה", נשלחה
       למעצר. הסבר מדוע לא הוכרה טענת החיילים כלגיטימית ? נמק תשובתך [2 נימוקים
       לפחות].
 
17) משרד האוצר פרסם הודעה לפיה הבנקים יידרשו למסור מידע על חשבונות של לקוחות,
      כחלק מהמאבק בתופעת העלמות המיסים. קבוצת לקוחות בנק, המתנגדים לבקשה זו
      מאיימים לעתור לבג"ץ . ציין והסבר את הזכות שעליה יכולה קבוצת הלקוחות לבסס את
      התנגדותה. נמק תשובתך. 
 
18) צעיר ערבי שנולד ברומניה לזוג הורים שהיו אזרחי ישראל ועברו לרומניה ללמוד רפואה, 
      רוצה לחזור לישראל ולהיחשב לאזרח מהשורה. לפי איזה סעיף בחוק האזרחות, ועפ"י איזו
      שיטה לרכישת אזרחות, יכול הצעיר לקבל אזרחות ? נמק תשובתך.
 
19) האגודה לזכויות האדם עתרה לבג"צ בדרישה להורות לעירייה במרכז הארץ לתקצב את
      פעילותו של בית כנסת רפורמי הנמצא בתחום סמכותה העירוני. באיזה צוו יכול להשתמש
      בג"צ במקרה זה ? נמק תשובתך.
                                       בהצלחה  
 

לעיון נוסף: