תלמיד/ה יקר/ה,

במיקוד לבגרות באזרחות מופיעים בדרך-כלל מספר תרגולים מספר הלימוד.
להלן מצר"ב מחוונים לפתרון: 

תרגול מס' 1 – מדינת ישראל: מאפיינים יהודיים (ע"מ 76-79): 

1.      המניעים שהביאו לקביעת הסדר הסטטוס קוו בעניני דת ומדינה עפ"י בן גוריון:
·      צורך בפשרה על מנת למנוע מלחמה לדת וגם מלחמה בדת.
·     מלחמה כזו עלולה לפגוע קשות ביעד של מדינת ישראל – מיזוג גלויות.
·     היכולת להגיע לפשרה הוא תנאי חיוני לקיום כל ציבור, ארגון ומדינה לגבי ענינים שאינם מחייבים הכרעה דחופה, ומדינת ישראל במצבה, (מדינה צעירה שהיעד המרכזי שלה הוא קיבוץ גלויות), זקוקה לכך באופן מיוחד. אין היא חייבת למהר בהכרעות שעלולות לפגוע ביעד זה. 

2.     נושא התחבורה הציבורית וסגירת רחובות בשבת עדיין מעוגן במסגרת הסטטוס קוו ולא במסגרת חוק, מאחר ועדיין אין הכרעה ברורה בין כל חלקי העם בנושא זה, וכל ניסיון להכתיב פתרון בנושא זה עלול לטמון בחובו התפרצות קונפליקטים קשים בין קבוצות בעם. משום כך הממשל בישראל נמנע במהלך השנים מלהכריע מפורשות בנושא, והעדיף להעביר את ההכרעה ל"שחקנים" אחרים: לבג"צ ולשלטון המקומי. העברת נושאים של דת ומדינה להכרעת הבג"ץ נקראת "משפטיזיה" (לדוגמא: מקרה לאה שקדיאל) ואילו העברת נושאי דת ומדינה להכרעת השלטון המקומי נקראת – "לוקליזציה". (כמו במקרה כביש בר-אילן). 

 

מסכימ/ה שזו פגיעה לא מוצדקת – חוק זה מפלה אפליה אסורה את האזרחים הערבים והדרוזים (שמשרתים בצבא), בכך שהוא פוגע בעיקרון השוויון במונעו מהם דברים הניתנים ליהודים (מה גם שחלק מאדמות אלו הופקע מידיהם עם קום המדינה). 

3.א. הקשיים העומדים בפני הערבים אזרחי ישראל בשל העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי: העלייה לישראל מבריה"מ לשעבר, גורמת להרעה לפחות לטווח הקצר, בתנאי התעסוקה של ערביי ישראל. קיימת תחרות באותם תחומים שבהם עוסקים הערבים, כגון: בריאות, בנין ושירותים ,וכן בתחומים שבהם הועסקו משכילים ערבים + ההשלכות בתחום הדיון הן: העולים מקבלים עזרה בתחום הדיור. הם רוכשים דירות או משכירים דירות בערי פיתוח ובקירבת היישובים הערביים. שם החלו להתגורר גם ערבים. בעיית הדיור תלך ותחמיר מסיבה זו גם בערים מעורבות כיפו וחיפה + מדינת ישראל משתתפת בסיוע בתמיכה כספית להקמת בתי ספר יהודיים בתפוצות, וזה עלול לפגוע ולהקטין את הסיוע למגזר הערבי.

ב. דרכים להתמודדות עם קשיים אלו: יש לסייע גם למועמדים ערביים  בתחום
    התעסוקה, למשל בשירות הציבורי.

 ג. הצעות נוספות להתמודדות עם הקשיים: הגדלת התקציבים לחינוך  במגזר
    הערבי + עזרה בדיור ע"י הקצאת שטחים להקמת ישובים ערביים.

 
תרגול מס' 2 – פלורליזם והסכמיות (ע"מ 117-119):
1) העקרונות הדמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בעקרון הפלורליזם הם:
     

א.      סובלנות- משמעה נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני אדם שונים במראה פניהם, בצבעם, במינם, בדתם ובאמונתם. היא באה לידי ביטוי בכך שהאזרחים והשלטון מאפשרים לקבוצות וליחידים (שהם חריגים בדעותיהם) לבטא אותן ולנסות ולהשפיע על קבלת עמדתם בחברה (אדם דתי צריך "לסבול"/"לקבל" את "השונות" של החילוניים). הסובלנות חשובה במדינה דמוקרטית משום שהיא מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כמו החירות, חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, השונות והשוויון + בנוסף, סובלנות פוליטית מאפשרת תחרות ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים אף אם הם אינם מקובלים +מעניקה לגיטימציה לנציגי הקבוצות השונות (גם באופוזיציה) + תורמת ליציבות המשטר והחברה מאחר והיא מאפשרת לקיים ויכוח תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים.

ב.   הסכמיות – ע"מ שהחברה והמשטר הדמוקרטי יוכלו להתקיים בלי לוותר על חילוקי הדעות, על התחרות ועל המאבק בין הקבוצות, חייבים כל החלקים בחברה להגיע לידי הסכמה כלשהי בנושאים מרכזיים וחיוניים (שריד וגנדי בפופוליטיקה).

2) עקרון הפלורליזם הוא עקרון מרכזי וחשוב בדמוקרטיה משום ש: 

בעזרתו ניתן לקדם את ההכרה בדבר ריבוי ומגוון הקבוצות השונות בחברה, בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות בחברה ובזכות של הקבוצות לבטא את זהותן הייחודית תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים ועל בסיס משותף לחברה כולה + מאפשר לאזרח הבודד לרכוש השפעה וכוח פוליטיים (כיחיד כוח ההשפעה של האדם ביחס לשלטון קטן, אולם אם הוא שותף בקבוצות אינטרס שונות הוא יוכל לממש את האינטרסים שלו, כמן כן כאשר האדם הבודד יכול לראות שהוא אכן משפיע ולכן הוא ישחק עפ"י כללי המשחק המקובלים בדמוקרטיה) + הפלורליזם מביא ליצירת אווירת סובלנות לדעות אחרות ולהפנמת ערכים דמוקרטיים, דבר שמחזק את יציבות החברה + ניתן להגן טוב יותר על זכויות האדם (בזכות ארגונים כמו ויצ"ו, נעמ"ת וכד') + מאפשר לתקן פגמים בחברה ו/או לממש רפורמה במינהל הציבורי. 

4)

5)    המורה מרשה לכל התלמידים בכיתה להביע את דעתם ו/או תלמיד דתי בבי"ס חילוני.

 6.א. הסיבות להתארגנות: אי אמון במערכת השלטונית + הירידה בכוח המפלגות + הכרסום העמוק במדינת הרווחה + מחאה כנגד השלטון ומעשיו (מוטי אשכנזי ומלחמת יוה"כ) + רצון לטפל בבעיות פרטניות. 

ב. ההתארגנות סותרת את העקרון של שלטון העם באמצעות נציגים (דמוקרטיה עקיפה), מאידך הרעיון שעומד בבסיס עקרון שלטון העם, דהיינו: רעיון האמנה החברתית שלפיה המדינה קמה ע"י העם ולמענו, מתיישב עם הפעילות המוזכרת. 

7.א. קטע א' – אינו מבטא, קטע ב' – מבטא.
   ב. "בית המשפט = אשכנזים/הנשפטים=מזרחיים" לא לגיטימי.
       "אנחנו עם אחד... היו חילוקי הדעות אשר יהיו אחים אנחנו..." לגיטימי.

תרגול מס' 3 – עקרון הכרעת הרוב (ע"מ 129 – 130)

 1. א. השווה והשונה בהצדקת עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה ובמקורות:
         היהדות: השווה – החלטה עפ"י הרוב.
                       השונה – בדמוקרטיה: כל החלטה היא עפ"י החלטת הרוב.
                                     ביהדות: "במקרה שיש חילוקי דעות בין רוב ומיעוט יש עפ"י התורה
                                     ללכת אחרי דעת הרוב".

 ההסבר לכך ביהדות: זכותו של הרוב לכפות את הכרעת הרוב על המיעוט נובע מעצם הצטרפות היחיד לחברה, לשותפות, עליו לקבל את ההכרעה הנהוגה בחברה זו.
ההסבר לכך בדמוקרטיה: ע"מ שכל הפרטים יוכלו לחיות יחד מרות מחלוקות וניגודי אינטרסים נקבע שכל אזרח המהווה את כלל החברה שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות. כשהתנאי במשטר דמוקרטי קובע שכל ההחלטות שנתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט. 

ב. בדמוקרטיה יש רוב רגיל – רוב רגיל פירושו קבלת הכרעה במספר קולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהכרעה. רוב מוחלט – פירושו קבלת הכרעה ביותר מ-50% מכלל קולות המצביעים או הבוחרים (בכנסת =61 ח"כ). 

ביהדות, "רובו מושך כולו" – כל חברי בית הדין חייבים להיות נוכחים בעת הכרעת הדין. חייב להיות מו"מ או דיון בין כל הדיינים היושבים בדין, כל דיין חייב לגבש את דעתו. ורק כך להגיע להצבעה. תמיד קיים חשש שאחד הדיינים בהרכב ישכנע אחרים. עקרונות אלו הועברו גם לגופים אחרים המורכבים מנבחרי ציבור, וגם עליהם חל העיקרון של ההליכה אחר הרוב, כולל הדרישה שהרוב יתגבש "מתוך כולו". 

3. עיקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי בדמוקרטיה משום ש:           

·        הכרעת הרוב נותנת לגיטימציה לקבלת החלטות.
·        מאפשרת סיום ויכוח בין הקבוצות השונות.
·        דרך  מוסכמת לקבלת הכרעות.
·        הסיכוי שהרוב יגיע להחלטה נכונה גבוה יותר מהסיכוי שהמיעוט יגיע להחלטה נכונה.
·        הכרעת הרוב תורמת ליציבות חברתית משום שהרוב מייצג הסכמיות רחבה של דעות
      ואינטרסים. 

עיקרון הכרעת הרוב אינו תנאי מספיק משום ש: אנחנו מכירים הרבה משטרים שנשענו על הרוב ולא היו דמוקרטיים, מאחר שפגעו בזכויות הפרט והקבוצות (היטלר והנאציזם/מוסליני והפשיזם). 

4 (א+ב) עמדתו של מוסליני ביחס להכרעת הרוב היא שלילית. הוא אינו מקבל את השוויוניות הדמוקרטית, בנימוק ששוויוניות זו טשטשה את הייחודיות האנושית, וכן הוא מתנגד לכך שההמונים יוכלו לשלוט באמצעות הבחירות, ובנוסף – הוא אינו מקבל את העובדה שהחלטות חשובות יעשו ע"י תהליך מכני (כמות ספירת הקולות). 

א.      חשיבות הכרעת הרוב: הכרעת הרוב מאפשרת לחברה פלורליסטית למרות חילוקי הדעות לקיים חברה יציבה ושלטון מתמשך אך מתחלף. הכרעת הרוב והתפיסה הדמוקרטית רואים בכל פרט בחברה חלק מהחברה כולה ולכן יש לפרט זכות להכריע בכל החלטה באופן שונה. הדמוקרטיה הישירה מסיבות שונות הפה לדמוקרטיה ייצוגית, ולכן המימוש של הכרעת הרוב מתבצע בבחירות או במשאלי עם. בנודף, להכרעת הרוב חייבים להיות מנגנונים אשר יגנו על זכויותיו של המיעוט. 

יש והכרעת הרוב מתנגשת עם עקרונות דמוקרטיים אחרים כמו:
·  עקרון זכויות המיעוט (זכות זו יכולה להפגע למען טובת הרוב).
· עקרון זכויות האדם (כאשר הרוב בשם האינטרס של טובת המדינה, או ביטחונה, או בשם נורמות חברתיות, יכול לפגוע בזכויות הפרט).
·  עקרון זכויות האזרח (חופש הביטוי וחופש ההתארגנות יכולים להיפגע בשל הכרעת הרוב).

תרגול מס' 4 – זכויות האדם והאזרח (ע"מ 161-169)

1.א. הטיעונים לכתיבת הכרזת האו"ם: הזלזול בזכויות האדם גרם למעשים בלתי אנושיים והיה צורך להקים עולם שבו כל בני האדם יהנו מחירות הדיבור, האמונה ולא יסבלו מפחד וממחסור.
ב. האמצעים להבטחת מימוש זכויות האדם:

·  הגנה באמצעות שלטון החוק ע"מ שלא יהיה צורך להשיג זאת ע"י מרידה בעריצות.
· קדום התפתחותם של יחסים טובים בין האומות
· העמים המיוצגים באו"ם אשרו את אמונתם בזכויות היסוד של האדם באופן שווה לנשים ולגברים.
·  המדינות החברות באו"ם התחייבו לפעול בשיתוף עם הארגון לטיפוח יחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד ולהקפיד על קיומן.

· עצם ההכרזה בדבר זכויות האדם – תוביל להכרה בעקרונות אלו בקרב אוכלוסיית המדינות החברות.

2. זכויות האדם והאזרח המופיעות בהכרזת האו"ם:
סעיף ד' – הזכות לשוויון ולחירות.
סעיף ה' – הזכות לכבוד.
סעיף ז – שוויון, איסור אפליה, שוויון בפני החוק.
סעיף ט' – הזכות להליך הוגן.
סעיף יד' – חופש התנועה, הזכות לחיים ובטחון.
סעיף ט"ז – איסור אפלייה, הזכות לחירות.
סעיף י"ח – הזכות לחירות.
סעיף כ"ג – הזכות לשוויון, הזכות לחירות
סעיף כ"ו – הזכות לחירות.

3. סעיפים המפרטים זכויות חברתיות – ציון הסעיפים בהכרזת האו"ם:
סעיף כ"ב – הזכות לביטחון סוציאלי.
סעיף כ"ג (1) – הזכות לעבודה.
סעיף כ"ד – כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי.
סעיף כ"ה – הזכות לרמת חיים נאותה לשם הבטחת הבריאות, השיכון, טיפול רפואי, 
                    ביטחון במקרה אבטלה.  
סעיף כ"ו – הזכות לחינוך חינם. 

4. רשימת היגדים המתארים פגיעה בזכויות האדם והאזרח – לזכות את הזכות: 

5. איזו זכות נובעת מהאמירות ולנמק:
    א. חופש הביטוי – נובע מכך שמטבעו של עולם אין דעותיהם של בני האדם אחידות, שאין
        פרצופיהם דומים.
    ב. הזכות לכבוד – להעליב אדם ע"י פגיעה בכבודו משולה כמעט לרצח. 

6. לציין לגבי האירועים הנזכרים אם קיימת אפליה, הבחנה, או העדפה מתקנת:

    א. אפלייה                             ה. העדפה מתקנת
    ב. אפלייה                             ו. העדפה מתקנת
    ג. אפלייה                             ז. אפלייה
    ד. הבחנה 

8. קטעים מהמקורות היהודיים:
    א. הבחנה – למשפחות גדולות מגיעה נחלה גדולה יותר.
    ב. אפלייה – הטיעון של המלך אינו רלוונטי לאי השוויון שנקט בו. 

9. המקור לאפלייה ב-4 האירועים:

    א. גזענות                            ג. גזענות
    ב. אפלייה דתית                   ד. שוביניזם (אפליית נשים) 

 
תרגול מס' 5 – שלטון החוק במדינה דמוקרטית (ע"מ 212-213):

1) העקרונות הדמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בעקרון שלטון החוק: 

עקרון שלטון העם (החוקים נחקקים ע"י נבחרי הציבור).
עקרון שלטון יציג נבחר ומתחלף (בעזרת הבחירות נבחרים נבחרי הציבור המחוקקים  חוקים).
עקרון הכרעת הרוב (מייצג את תפיסת הרוב לגבי מהו החוק הצודק והראוי).
עקרון זכויות המיעוט (המיעוט מוגן ע"י החוק).
עקרון הגבלת השלטון (גם השלטון עצמו צריך לציית לחוק והוא אינו עומד מעל החוק).
עקרון זכויות האדם והאזרח (שלטון החוק מבטיח את השוויון, כבוד האדם, חירותו...). 

2.  א. לא ראוי, משום שנוגד את עקרון הפלורליזם, וחופש הביטוי.
     ב. לא ראוי, משום שפוגע בזכות הקניין הפרטי (במידה והיה מצויין שחלק יועבר –  ראוי.
     ג. לא ראוי, יש כאן פגיעה בחופש הבחירה, דהיינו בזכות לבחור באופן חופשי ולפי
         מצפון התלמיד (אסור לשדל את התלמיד להצביע באופן של הבטחה או איום). 

1. חוק שירות התעסוקה – ראוי, משום שמגן על זכויות האדם (שוויון בקבלה לעבודה.

חוק יסוד הכנסת – ראוי, משום שמגן על זכויות האדם והאזרח (שוויון בין  האזרחים) + מגביל את השלטון.
חוק העונשין – ראוי, משום שומר על בטחון המדינה ועל הזכות לחיים וביטחון, מאידך לא ראוי, משום שפוגע בחופש הביטוי.
תקנות לשעת חירום – כנ"ל (כמו בחוק העונשין).