ב'. תרגולים לעיקרון הגבלת השלטון :

 שאלת ארוע :
כחודשיים לפני מערכת הבחירות במדינת מיניגוב, פרסמו שלטונות המדינה הודעה שלטונית שקבעה כי : הבחירות יתקיימו רק בעוד 3 שנים, וכי בבחירות שנדחו, מפלגת ההתחדשות המהפכנית של מיניגוב [מפלגת השלטון], תהיה המפלגה היחידה שתתמודד.
בנוסף נקבע שכל אזרח יצביע בבחירות אלו במעטפה עליה יכתוב את שמו. שלטונות המדינה הורו לרשות השידור הממלכתית להוריד משידור את תוכנית הסאטירה "ארץ מצחיקה", ופקדו על עורכי העיתונים לפרסם אך ורק כתבות אוהדות על ראש הממשלה גוב, ולהסיר את כל מאמרי הביקורת על תפקוד ראש הממשלה והשרים.

א') פרט והסבר אילו תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות נפגעו על פי ההודעה ?
נמק את תשובתך.
      [התנאים ההכרחיים שנפגעו הם : מחזוריות, חופשיות, חשאיות].

ב') פרט והסבר איזה עיקרון דמוקרטי נפגע כתוצאה מהוראות השלטון ? נמק תשובתך.
   [עיקרון הגבלת השלטון על ידי התקשורת נפגע].

 שאלות ידע והבנה [פשוטות = 9 נקודות] :

1) פרט והסבר שני יתרונות באי קיום הפרדת רשויות מוחלטת [כך מונעים ריכוז של עוצמה גדולה מידי ביד כל רשות, ומגדילים את מידת התיאום בין הרשויות וייעול עבודתן]. 

2) פרט והסבר כיצד בא לידי ביטוי עירוב הסמכויות בין הרשויות בסמכות השיפוט ?

  ניתן להיעזר לתשובה בטבלה הבאה :  

 3) פרט והסבר איזו שיטת בחירות מחזקת את הקשר בין האזרחים הבוחרים ובין נבחרי העם ?

  ניתן להיעזר לתשובה בטבלה הבאה :

 4) פרט והסבר את ההבדלים בין חוקה פורמאלית ובין חוקה מטריאלית [בשלושת המאפיינים הבאים :
     מעמד החוקה, צורתה והיתרון הבולט שלה].
   ניתן להיעזר לתשובה בטבלה הבאה :

 חוקה פורמאלית :  זוהי חוקה הכתובה במסמך אחד כתוב ומוגדר, המסמך התקבל ע"י אסיפה מכוננת
                            בהליך מיוחד, וקשה מאוד לערוך בה תיקונים. ומשום כך היא נוקשה [הדבר מעניק מצד 
                            אחד יציבות והמשכיות, אולם מאידך קשה להתאימה למציאות משתנה].
                            לחוקה הפורמאלית יש עדיפות על יתר החוקים וכל חוק הסותר אותה מתבטל.
                           בכל המדינות בעולם [חוץ מבריטניה וישראל], יש חוקות פורמאליות. 

חוקה מטריאלית : זוהי חוקה שלא כתובה במסמך אחד. היא כוללת בתוכה חוקים, חוקי יסוד, פסקי דין,
                            תקדימים ונורמות שהתגבשו במהלך השנים. לחוקה זו אין עליונות על חוק רגיל [חוק
                            מאוחר יכול לבטלה]. השינוי שלה נעשה ע"י רוב רגיל. חוקה זו היא גמישה וניתן לשנותה
                            בקלות ולהתאימה למציאות המשתנה, אולם הדבר עלול ליצור חוסר המשכיות וחוסר
                            יציבות של המשטר [מגילת העצמאות נחשבת לחלק מהחוקה המטריאלית בישראל].

 שאלות ידע והבנה [מורכבות = 13 נקודות] :

1) פרט והסבר שני מאפייני יסוד הכרחיים לקיום בחירות, והדגם כיצד באים לידי ביטוי
    בבחירות עקרונות דמוקרטיים ו/או זכויות.

כתשובה למאפייני יסוד הכרחיים לקיום בחירות, ניתן לציין את המאפיינים הבאים  :
כלליות [כל האזרחים בוחרים].
שוות [לכל אדם קול אחד + כל אחד יכול להציג את מועמדותו + כל נבחר נהנה
          מהקצבות ממלכתיות שוות].
חשאיות [ההצבעה סודית, במטרה למנוע לחצים על הבוחר ולהבטיח בחירה חופשית].
מחזוריות [מתקיימות בפרקי זמן קבועים].
חופשיות [התמודדות חופשית בין לפחות שתי מפלגות].

ולגבי החלק השני של השאלה, ניתן לציין כי בבחירות באים לידי ביטוי העקרונות המרכזיים של הדמוקרטיה,
כגון  :
הבחירות נותנות ביטוי לעקרון שלטון העם [האזרחים בוחרים את נציגיהם/מחליפים את השלטון].
חירויות מרכזיות מתוך זכויות האדם והאזרח באות לידי ביטוי בבחירות [חופש ההתאגדות,
חופש הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר, השוויון].
בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הגבלת השלטון [משום שאנשי השלטון יודעים כי אם ברצונם להיבחר
שוב, הם צריכים להתנהג לפי אמות מידה המקובלות במשטר דמוקרטי].

2) פרט והסבר שני מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים, ושני מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי
פורמאליים [יש להסביר במה המנגנון עוזר לפקח ולבקר את השלטון], והסבר יתרון אחד
חיסרון אחד של כל אחת משתי שיטות בחירה.  

שאלת אנסין [יש לענות על שתיים מהשאלות הקשורות לקטע שבחרת = 24 נקודות] :

בהכרזת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת אמורה להכין חוקה עד ה- 1 באוקטובר 1948, אולם כיום כמעט 60 שנה לאחר מכן, עדיין אין לישראל חוקה. יו"ר וועדת החוקה של הכנסת ח"כ מנחם בן ששון, טוען כי : "הוא מקווה שעד לקיץ 2008 תהיה לישראל חוקה". לדבריו : "חשוב מאוד להשלים את תהליך כינון החוקה, אולם הדבר חייב להיעשות על פי כל הנהלים המקובלים במדינה דמוקרטית ולא להיעשות כמחטף על ידי מפלגות שכרגע נהנות מכוח אלקטוראלי בכנסת". במסגרת דיון בוועדת החוקה של הכנסת בנושא כינון חוקה לישראל, התייחס ח"כ משה גפני, מיהדות התורה, לשינוי המהותי ביחס המפלגות החרדיות לכינון חוקה בישראל. לדבריו : "חוקה היא אינטרס חשוב של החרדים. אם לא תהיה חוקה, יפגע עקרון בסיסי ביותר של המשטר הדמוקרטי, משום שכיום ביהמ"ש העליון מתערב בקביעת המדיניות הציבורית בישראל ונוגס בדרך זו במעמדם של חברי הכנסת, שנבחרו על ידי הציבור". בדיון בוועדת החוקה, הסביר ח"כ בן ששון כי : "חלק מחברי הכנסת בשמאל טוענים שלא צריך לאמץ חוקה בכל מחיר, שכן לאור הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים והחרדים, ובכוח שלהם במשכן הכנסת, קיים חשש שבתהליך כינון החוקה יהיה סחף לטובת הדתיים והחרדים". בן-ששון הוסיף כי : "למרות שבכל העולם קבוצות מיעוטים פועלות למען כינון חוקה, ויוצאות אפילו להפגנות רחוב סוערות במטרה לזרז את כינון החוקה, הרי שבישראל החכי"ם הערבים המייצגים את המיעוט הערבי הגדול החי בישראל, אינם באים כלל לישיבות". בדיון שנערך בוועדה הביע נשיא בית משפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, אופטימיות ביחס לאפשרות שתושג חוקה בהסכמה. לדבריו : "חוקה היא מקבץ הוראות חוק המסדיר באופן כולל את אופיה של המדינה, לחוקה יש מעמד מיוחד והיא מעניקה הגנה לזכויות היסוד של כלל האזרחים במדינה". שמגר מאמין ביכולת להגיע להבנה, ולחוקה שפותרת בעיות והוא מאמין "שכל הציבור יתן את ידו והסכמתו לכינון החוקה".

א') ח"כ משה גפני מתייחס בדבריו לפגיעה באחד מעקרונות הדמוקרטיה.
פרט והסבר לאיזה עיקרון הוא מתכוון ? נמק תשובתך.
[הפרדת רשויות כמנגנון להגבלת השלטון]
ב') באילו כלים להגבלת השלטון, נעשה שימוש במטרה לקדם את רעיון כינון החוקה,
לפי דבריו של ח"כ בן ששון ? נמק תשובתך.  
[דעת קהל – מנגנון לא פורמאלי] 
ג')  נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר התייחס בדבריו לחשיבות החוקה ולמעמדה המיוחד.
פרט והסבר שני מאפיינים המעניקים לחוקה מעמד מיוחד.
 [עליונות ונוקשות] 

תרגיל חשיבה בנושא הגבלת השלטון :
ברצונך להתריע או לשנות דבר מסויים בהתנהגות השלטון.
להלן מספר אפשרויות שיכולות לעזור לך לטפל בבעייתך :

דרגו במספרים מ7-1 את מידת הכדאיות שלי [כאזרח פרטי], להשתמש בכלים המקובלים להגבלת השלטון, במידה וברצוני להתריע או לשנות דבר מסויים בהתנהגות השלטון.
נמקו את בחירתכם.
1 = הכי כדאי.
7 = חבל על המאמץ.

לעיון נוסף: