אם אתם נועלים נעליים קטנות מדי והן מכאיבות לכם,
אל תתאמצו לצחצח אותן. פשוט תחלצו את הנעליים
!” (סר קן רובינסון)

השיח הרווח סביב דמותו של ביה”ס העתידי לוקה בדרך כלל בחסר מפני שבמהותו הוא עוסק בשיפור המודל הקיים. הוא מקבל כמובנות מאליהן הנחות יסוד מן העבר, שלא מאפשרות לבחון לעומק את דמותו של ביה”ס הרצוי בעתיד. רשת אמי”ת נטלה על עצמה משימה: לשנות את המודל הבית-ספרי ולהתאימו ליעדי המאה ה-21. ביה”ס העתידי ייבחן בשלושה תחומים: במטרות הלמידה, בתכני הלמידה ובדרכי הלמידה.

מטרות הלמידה

ביה”ס העתידי יבקש למצוא איזון בין פיתוח הפרט לצורכי הכלל; בין מחויבות לחשיבה כלכלית-רווחית לבין מחויבות ערכית; בין מימוש עצמי לסולידריות; בין שליטה ביסודות הלמידה ושינון לבין פיתוח חשיבה יצירתית פורצת דרך.

ביה”ס העתידי יאפשר לכל מורה ולכל תלמיד ותלמידה לפתח מצוינות ולהפוך למורה-דרך מוביל בתחומו, יכבד יצירתיות ושונות, ויניח שלמידה הופכת למצפן ומצפון אם תכליתה הוא המשמעות. הוא יציע לא רק שליטה בתכנים ובמיומנויות, כי אם רכישת עמדות המניעות את התלמידים והמורים כאחד לשאוף לתיקון עולם.

בביה”ס העתידי כל חומרי הלמידה יהפכו לתמרורי חיים, אותם יפגוש הלומד בשלל האירועים בחייו. שיעורי התנ”ך וההיסטוריה, המדעים והמתמטיקה הם סימני דרך שיכוונו את הלומד בעתות משבר וברגעים של צמיחה ושמחה. מטרות הלמידה נועדו לסייע לבוגרי המערכת לפתח ערכים הומניסטיים, זהות ושורשיות, מחויבות ויחס ראוי לחוקי המדינה ולאזרחיה השונים.

ביה”ס העתידי רואה בדיאלוג את הבסיס להתמודדות עם בעיות משמעת ושאלות של שייכות. אנו מבינים שחלק גדול מהפרות המשמעת נובעות מניכור וזרות או מהעדר נתיב ראוי לפיתוח מצוינות אישית. התנהגות חריגה היא זעקה, מחאה וקריאה לעזרה. אנו שואפים לכך שביה”ס העתידי יהיה מקום בו כולם ירגישו בבית.

ביה”ס העתידי יחנך את תלמידיו לחשיבה מורכבת שבה הם יפתחו שייכות ואחריות לקהילה, למדינה ולאנושות. הוא יהיה מבוסס על כבוד, על מנהיגות צומחת ולא מנחיתה, ועל הקשבה והאזנה אמיתית לצורכי האחר.

(בתמונה: מרחב למידה פתוח, “החיידר”, במקיף אמי”ת באר שבע. חייד”ר: מרכז לחדשנות, יצירה, יוזמה, דיאלוג ורוח)

תכני הלמידה

מערכת חינוכית המבקשת להשפיע על עתיד החינוך צריכה לבחון מחדש לא רק את תוכניות הלימוד בתחומי הלמידה הקיימים, כי אם את תחומי הלמידה עצמם. האם מערכת שעות הכוללת חלוקה לתחומי דעת שנקבעו ברובם במאה ה-19 וה-20 רלוונטית גם כיום?

לדוגמה: אנו משקיעים זמן רב בשיפור הוראת המתמטיקה. אבל איננו שואלים את עצמנו האם בכלל נכון ללמוד מתמטיקה באופן שכזה? מה הערך של בחינת שלוש יח”ל או חמש יח”ל במתמטיקה? אולי נכון יותר ללמוד התנהלות כלכלית? מבוא לכלכלה? מאזנים? ניהול משק בית?

שאלות דומות אפשר להעלות גם בתחומים אחרים: האם הדרך הנכונה לפיתוח הגוף היא במסגרת שיעורי חינוך גופני אחת לשבוע, או שמא אורח החיים בעולם המודרני מחייב פעילות גופנית תכופה יותר? האם לא נכון יותר לפתח תוכנית לימודי בריאות כוללת תוך דגש על העמקת יחסי גוף-נפש?

ועוד: האם אפשר לסיים 12 שנות לימוד ללא פיתוח כלים לניהול דיאלוג?! ליצירתיות ולחדשנות?! ומה עם לימודי פילוסופיה ומדע?! אתיקה ומוסר?! מידות ותיקון הלב?!

ביה”ס העתידי חייב להגדיר מחדש את המקצועות הנלמדים בו, ולא להסתפק בשינוי קוסמטי ובהתאמות קלות בתוכניות הלימוד בתחומים הקיימים.

(בתמונה: מרחבי למידה ומנוחה אישיים וקבוצתיים בישיבת אמי”ת נחשון)

דרכי הלמידה

דרכי הלמידה כוללות את מרחבי הזמן והמקום, מדידה והערכה, ועיצוב סביבות למידה התואמות את מטרות החינוך. ביה”ס העתידי יתאים את מרחב הזמן למאה ה-21: לא עוד סדרת שיעורים בני 45 דקות כל אחד, וביניהם הפסקות קצרות. מבנה זה לא מתאים למאה ה-21. הפיזור בין מגוון רחב של שיעורים מותאם ללמידת שינון ולא ללמידת חקר מעמיקה הדורשת שהייה ארוכה, דיון קבוצתי ושיח פורה.

צורת הישיבה, עיצוב סביבת הלמידה, מבנה הכיתות, הריהוט, עיצוב המבואות והמסדרונות – כל אלה אינם בגדר שאלות אדריכליות בלבד, כי אם ביטוי לתפיסות עולם פדגוגיות. בתי הספר בישראל מעוצבים על פי גישה ישנה: גם הבנייה החדשה לא מביאה לידי ביטוי את הצרכים החדשים של מערכת החינוך ושל דרכי הלמידה החדשות.

בתי הספר של רשת אמי”ת ידגישו בתוכניות הלימודים שלהם ובפיתוח מיזמים חינוכיים את הצרכים של ביה”ס העתידי. ראשית, ביצירת שפה חדשה ותרבות חינוכית חדשה שבמרכזה העצמה והצמחת מורים לומדים, מפתחים ויוזמים, המביאים לידי ביטוי את הידע ואת הניסיון שלהם, וגם שינוי תפיסת זהותו המקצועית של המורה ממעביר ידע למנחה למידה, הפיכתו למנהיג ולמומחה פדגוגי מעורר השראה עבור תלמידיו.

שנית, בהבנה שביה”ס העתידי לא יעמוד כמערך בפני עצמו, אלא יתפקד כרשת קהילות; רשת שבה הציר המרכזי בהובלת השינוי התרבותי הוא למידת עמיתים ופיתוח שיח בין קהילות חינוכיות לומדות שונות. תהיה זו רשת קהילות משפיעה ומושפעת, הנותנת ומקבלת באמצעות שיתופי פעולה ומעגלי למידה באשכולות מגוונים.

לקהילות תפקיד נוסף – להפגיש בין בתי ספר שונים המאופיינים בפרופיל תרבותי שונה, תוך אמונה שהמפגש חיוני לפיתוחה של חברה ישראלית בריאה ואיתנה. בכוחה של רשת אמי”ת למקסם את המפגש שבין תלמידים מירוחם ורעננה, מודיעין ושדרות; להעמיק את השיח שבין תלמיד בחינוך הממלכתי באור עקיבא עם בחור ישיבה מפתח תקווה, ולבנות זיקה עמוקה ברצף החינוכי בין תלמידי החינוך היסודי בשדרות לחבריהם בביה”ס התיכון. זוהי תקווה ישראלית חדשה המעודדת רצפים קהילתיים שבמרכזם חלום של מפגש.

מתעניינים בהתחדשות עולם החינוך?

קראו גם על תפיסת האדריכלות הפדגוגית שפיתחנו בהלימה להתחדשות הפדגוגית והחינוכית

לחצו כאן כדי לצפות בתמונות מתהליך הבינוי בבתי חינוך של אמי”ת ברחבי הארץ לקראת פתיחת שנה”ל תשע”ט, שנועד להתאים את המרחבים הבית-ספריים לתפיסת הלמידה החדשה

(בתמונה: יום אמי”ת הנערך מדי שנה מזמן מפגשים בין ילדים מבתי”ס ומזרמים שונים)

Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial