[מאת שולה לוי, מנהלת מדרשיית אמי”ת קמה בירוחם]

במסמך יעדים לתיקון החינוך שהוציאו שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו ממרכז אדווה (2011) הם מונים הצעות לשיפור השוויון במערכת החינוך: “נדרשת רפורמה שאינה זקוקה לידע חדש אלא להחלטה נחושה של ההנהגה לקדם את התלמידים והתלמידות בישראל אל רמה שעד כה הייתה שמורה רק למיעוט בעל זכויות יתר” (עמ’ 11). אחד הנושאים להם ניתן דגש במסמך הוא תוכנית הלימודים: “בישראל, כמו ברוב המדינות בהן יש מערכת חינוך ממלכתית, תוכנית הלימודים הרשמית בנויה מהמרכיבים המרכזיים המגדירים את הפרויקט הלאומי: הנרטיב ההיסטורי הלאומי, השפה ההגמונית והיצירות שמעצבות אותה” (שם, עמ’ 25).
התחברות התלמידים לתוכנית כזו אינה פשוטה כלל לאוכלוסיות שאינן מזדהות עם תכניה. תוכנית הלימודים הרשמית בתחום ההיסטוריה לדוגמה, מספקת תמונה חזקה ביותר של הנרטיב הלאומי הציוני, תוך שהיא מותירה מחוץ לתמונה חלק גדול מן הקהילות מהן באים מרבית תלמידי ישראל. בעוד שהיא מדגישה במיוחד את הנרטיב הקלאסי של הציונות המזרח אירופית, היא מקדישה מקום מועט לעולמם של היהודים שחיו בארצות ערב.
תלמידים מקרב הקבוצה המובילה של הפרויקט הלאומי, בבואם אל ביה”ס, מרגישים כמי שהגיעו אל שלוחה אורגנית של משפחתם וקהילתם; ביה”ס הוא המשך טבעי שלהם וההיכרות המוקדמת עם היבטים מרכזיים בתוכנית הלימודים הרשמית הינה מרכיב מרכזי בהצלחתם. הצלחה בלימודים אינה תלויה רק ביכולת קוגניטיבית אלא גם ביכולת לנווט בטופוגרפיה של הקודים מהם מורכבת תוכנית לימודים: מילים, ביטויים, סיפורים, לחנים, דמויות, גיבורים, פרטי לבוש וכדומה.
מי שאינו משתייך לקבוצה המובילה מרגיש בבואו לביה”ס כאילו הגיע לטריטוריה חדשה ולעיתים זרה. עובדה זו יוצרת תחושת ניכור המקשה על ההשתלבות. לרוב, הכישלון לא נובע מיכולת אינטלקטואלית פחותה אלא מכך שעל מנת להתקדם במסלול על התלמיד לאמץ קודים חדשים מאלה של המשפחה והקהילה ממנה בא. אחד מעיקרי הרפורמה שמציעים סבירסקי ודגן-בוזגלו הוא ש”כל בתי הספר ישקדו על יצירת חיבור בין העולם הבית-ספרי ובין עולם היום-יום של קהילת התלמידים, באמצעות יצירת אווירה בית-ספרית הפתוחה לנרטיב היסטורי והתרבותי של הקהילה המקומית, לשפה ולמוזיקה שלה, לעולם העבודה של ההורים, לדפוסי הדת הנהוגים בקהילה, לכללי הנימוס וההתנהגות הבין-אישית והציבוריים הנהוגים בה” (שם).

הוראה מגיבת תרבות ככלי לקידום פיתוח זהות אישית

“הוראה מגיבת תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה. הם מפעילים שיטות אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר” (פנינה כץ, הוראה מגיבת תרבות).
ישנם מגוון נושאים שיש להם נגיעה להוראה מגיבת תרבות. נציין רק חלק מהם:
מודעות רב-תרבותית
הוראה מגיבת תרבות דורשת מהמורים להשתמש בכישורים של מודעות רב-תרבותית כדי לבחון אובייקטיבית את ערכיהם, אמונותיהם ותפיסותיהם. מודעות זו תהפוך למשמעותית כאשר המורה יקיים אינטראקציה עם לומדים מתרבויות אחרות משלו, יפתח מודעות עצמית גדולה יותר לאחרים וכישורי תקשורת בין-אישיים, ויתמודד עם תפיסות סטראוטיפיות ועם דעות קדומות.
ציפיות גבוהות
למורה צריכות להיות צפיות גבוהות מתלמידיו, וכן יכולת למסור להם מידע ברור ומפורט לגבי מה שמצופה מהם לדעת ולעשות, מתוך כבוד אמיתי לתלמידים ואמונה ביכולותיהם.
חשיבה ביקורתית
מורה המתייחס למאפיינים של תרבות הבית של התלמיד, ילמד להביט אל מעבר לחוויות חייו האישיות, יבין טוב יותר את מחשבותיהם של אחרים וייצור הוראה מחייבת ומותאמת יותר שתאפשר לתלמיד לשפר את יכולות החשיבה שלו. המורה יקנה לתלמיד יכולת לפתח רעיונות משלו, לנתח, לבנות היקשים ולפתור בעיות.
צדק חברתי
הוראה מגיבת תרבות כוללת מרכיב חזק של צדק חברתי: המורים מסייעים לתלמידים לזהות מצבי אי-שוויון חברתי-פוליטי בסביבתם ולהתמודד עמם. הם גם מטפחים תחושה של שינוי ועשייה בתחומים אלה בקרב הלומדים.

פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת תרבות
רשימה ארוכה של פרקטיקות מסייעות לפיתוח זהותו של התלמיד. אציג את אלה הנראות בעיניי משמעותיות ביותר ואשר קיים בהן פוטנציאל לחולל שינוי:
הוראה ממוקדת-לומד
הכוונה להתמקדות ברעיונות, בערכים, בסגנונות תקשורת ובהעדפות התלמידים. מחקרים מראים שהוראה ממוקדת-לומד חיונית לאוכלוסיית לומדים המאופיינת בשונות תרבותית ולשונית. התלמידים שותפים לקבלת החלטות לגבי תוכניות ופעילויות כשהמורים תומכים בצורכיהם ומעודדים למידה בהכוונה עצמית.
פיתוח חומרי למידה
הוראה מגיבת תרבות מחייבת מורים לשלב חומרים שפותחו על ידי אחרים עם חומרים שפותחו על ידם ולוקחים בחשבון זהויות תרבותיות, לשוניות ועדתיות של תלמידיהם. כצרכנים ביקורתיים על המורים והתלמידים לסקור את החומרים ולבחון את השונות שבאה לידי ביטוי בהם. כשהשונות המיוצגת בכיתה נעדרת מהחומר יש להוסיף חומרים המשקפים את הנדרש.
תקשורת בין-אישית
הפרקטיקה המוצעת בהקשר זה היא לעודד את התלמידים לשתף את חבריהם בבוקרו של כל יום לימודים בחוויות חיוביות במשפחה ועם אחרים, זאת כדי להיות מעודכנים במה שקורה להם בחייהם וכדי ליצור תחושת נוחות ומוגנות בכיתה. מורה המשתף את תלמידיו בהתנסויותיו ובקשיים שהיו לו כתלמיד, מדגים התמודדות עם כישלונות והצלחות ומהווה דמות שניתן להזדהות עמה.

מהלכה למעשה באמי”ת קמה
במדרשיית אמי”ת קמה בירוחם פועלים ברוח זו והיא באה לידי ביטוי במספר כלים ארגוניים בביה”ס, ובעיקר בתפיסת הבחירה כמהות ובפיתוח חומרי למידה מחוללי זהות על ידי צוות המורים. הבחירה המאפיינת את תוכנית הלימודים בביה”ס עומדת קודם כל בפני הצוות: המורות והמורים רשאים לבחור תחום הוראה הקרוב לליבם וכן את התכנים עליהם הם רוצים לתת את הדגש. לתלמידות מוצעת בחירה החל בלימודי הליבה, שבהם מורים מקבילים מלמדים ברמות לימוד שונות ובסגנון שונה והתלמידות בוחרות בצורת הלימוד המועדפת עליהן, דרך הלמידה בבית מדרש (שעת בחירה מעולם הקודש במגוון נושאים ממזרח וממערב ובמגוון דרכי לימוד בחברותות או בקבוצות), ועד לבחירה בסגנונות תפילה שונים. הבחירה מאפשרת הגשמת נטיות לב של תלמידות, מגבירה את המוטיבציה ואת תחושת השייכות, ומאפשרת התייחסות לרקע התרבותי והמשפחתי שממנו באה כל תלמידה.


במסגרת חדר מורים לומד הפועל מדי יום ראשון בשעות הבוקר, מתקיימת הכשרה ולמידה מתמשכת של המורים. במסגרת זו נדונות סוגיות של זהות הצוות וזהות התלמידות, באמצעות מפגשים עם מומחים או בלמידת עמיתים. צוות המו”פ הבית-ספרי עוסק בפיתוח ובהכנת חומרי למידה המותאמים לקהילת ביה”ס בדגש על תחומי דעת מחוללי זהות: היסטוריה, ספרות ומחשבת ישראל. הוגדר יעד של בניית פרק לימוד בכל אחד מהתחומים הללו מתוך מודעות לנושא של הוראה מגיבת תרבות ומתוך רצון להשלים את החוסרים בתוכניות הלימוד הקיימות.
הוראה ולמידה מעצם טיבן מעוגנות בתרבות ומשתנות בין ובתוך קבוצות תרבותיות ושפתיות שונות. המודעות לכך עשויה לשפר את הישגי התלמידים ואת תחושת ההצלחה שלהם. הפעלת פרקטיקות של הוראה מגיבת תרבות מחייבת מורים ליצור קשרים לתרבויות, לשפות ולהתנסויות היומיומיות של תלמידיהם. הצלחה אקדמית וגיבוש זהות תרבותית עשויות וחייבות להיות מושגות סימולטנית, ולא להיראות דיכוטומיות או סותרות.

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial