In דרכי למידה

בית הספר על פי המודל המוכר לנו כיום בנוי על המחשבה שהידע נמצא אך ורק בידי המורים. המורה מגיע לכיתה עם תוכנית סדורה, מקנה לתלמידיו את החומר ולאחר מכן שולח אותם הביתה עם שיעורי בית כדי שיעבדו את מה שלמדו, יתרגלו את החומר, יחזרו עליו ויפנימו אותו. תלמיד שלא הבין את החומר על בוריו בשלב ההקניה בכיתה יתקשה לבצע את שיעורי הבית ויאלץ להתמודד עמם לבדו, דבר שעשוי להוביל לתסכול ולהגדלת פערים בין מי שיש לו בית תומך (הורים בקיאים בחומר; מורים פרטיים) לבין מי שאין לו סביבה לימודית תומכת מחוץ לכותלי בית הספר.

השיטה הזו נוסדה בבתי הספר של המאה ה-19, כאשר הידע היה קשה להשגה. התלמידים המצטיינים בכל כפר או עיירה נשלחו אל הקולג’ המקומי שהיה במרחק של כמה ימי נסיעה בעיר מחוז גדולה, ושם היו מקבלים את הכשרתם – יושבים בספרייה וקוראים ספרים שניתן להשיג רק בה, ממלאים מחברות במידע שקיבלו ממוריהם – וכשבאמתחתם כל הידע הנרכש, חוזרים להיות מורים במקום הולדתם. גישה זו הועילה מאוד בזמנו להרחבת מעגל האנשים המשכילים בחברה, ולמתן הזדמנויות רבות יותר לשכבות באוכלוסייה שעד אז לא זכו כלל לאפשרויות מסוג זה.

מזה זמן רב ברור לכל שהמודל הזה כבר אינו רלוונטי. המחשבה שהידע נמצא בידי המורים בלבד כבר מזמן אינה נכונה. המצב החמיר מאז המצאת האינטרנט והתעצמות התהליך הקרוי הדמוקרטיזציה של הידע. השילוב בין תהליך זה לבין הטלפונים החכמים הוא מכת האגרוף הסופית בפניו של החינוך הישן. כל כמה שהמורה יכין את עצמו בבית ויתאמץ להקיף את הנושא מכל צדדיו, לחיצת אצבע קטנה על מסך הסמארטפון תוביל את התלמיד לכיסוי נרחב פי כמה של אותו חומר, כולל קישורים, סרטונים ולרוב אפילו שיעורים מוקלטים של טובי המומחים בתחום.

המודל של הכיתה ההפוכה (The Flipped Classroom) הופך את החיסרון הזה ליתרון. במקום להקשיב באופן פסיבי בין כותלי הכיתה, התלמידים מתבקשים ללמוד את החומר באופן עצמאי בבית או במרחב ובזמן המוקדש לכך בסדר היום הבית-ספרי, על ידי צפייה בסרטונים או קריאת חומר כתוב שנשלח אליהם מראש על ידי המורה. כך כל תלמיד יכול להתעמק בחומר בהתאם לרמה ולקצב האישי שלו. מה שקודם לכן נעשה בשיעורי הבית נעשה עכשיו בכיתה עצמה – עיבוד של החומר התאורטי, תרגול, דיון משותף ויישום מעשי. אלא שכעת בשלב הקריטי הזה של היישום וההפנמה המורה נמצא בסביבה לרשות התלמידים ויכול לסייע לכל אחד מהם בהתאם לצורך.

הרעיון מתמודד באופן נכון עם העובדה שהידע הוא היום מוצר יומיומי ונגיש לכול, אך הוא לא נותן פתרון לבעיה אחרת והיא – בעיית המוטיבציה. כדי שתלמיד יקרא מאמר בבית או אפילו יצפה בשיעור אונליין כדוגמת אלו שמופצים היום על ידי אקדמיית קהאןTED, קורסרה וגופים נוספים –  צריך שתהיה לו מוטיבציה לעשות זאת. שילוב בין שיטת הכיתה ההפוכה לבין הכנסת יסודות של בחירה ושל למידה התנסותית פעילה, עשוי להיות מתכון להצלחה.

שילוב בין מודל הכיתה ההפוכה לבין מתן אפשרויות בחירה נרחבות יותר במהלך שנות הלימודים עשוי לשפר את האווירה בבתיה”ס, לתת לתלמידים תחושה שבוטחים בהם ומקשיבים להם, ולהכין אותם טוב יותר לעולם שבו הם עומדים לחיות: עולם שבו האדם נדרש לבחור שעה שעה מבין שפע עצום של אפשרויות. העזרים הטכנולוגיים של תקופתנו מהווים במקרה הזה כלי רב עוצמה לגיוון חווית הלמידה בכיתה ומחוצה לה, וזרז למעבר ללמידה מותאמת אישית.

סרטונים רלוונטיים
לימודי מתמטיקה במודל הכיתה ההפוכה בבתי”ס שונים של רשת אמי”ת


למידה במודל הכיתה ההפוכה בשיעור מתמטיקה בישיבת אמי”ת רחובות

סלמאן קהאן מספר בהרצאת TED איך נולד הרעיון (כתוביות בעברית)

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial