דיון קבוצתי יכול להיות דרך מיידית וישירה להעברת מסרים, להחלפת דעות ולהכרעה ביניהן. שימוש פורה בדיון במהלך הלמידה דורש ריכוז, רכישת ניסיון בפיתוח תרבות שיחה, ושכלול היכולות המילוליות. כדי לעודד את התלמידים לטפח תרבות דיון מכבדת ואפקטיבית כדאי להתנסות במתודות שונות שעושות שימוש במגוון כלים לניהול הדיון וגם תורמות לגיוון דרכי הלמידה. נביא כאן שתי מתודות אפשריות:

1. הכיסא החם
זמן: משתנה בהתאם לנושא ולדובר.
תחומי תוכן מתאימים: כל תחום תוכן שהוא.
מיומנויות המאה ה-21 הבאות לידי ביטוי בשימוש במתודה: תקשורת, הבעה בעל פה, משוב.
הכנה: מעמידים במרכז המעגל או בחזית הכיתה כיסא. מסבירים לתלמידים את כללי הדיון: זכות הדיבור ניתנת רק למי שיושב באותו רגע על הכיסא החם. שאר התלמידים יכולים לרשום לעצמם הערות תוך כדי מעקב והאזנה לדיון.

שלבי הפעילות
א. המורה או תלמיד מהכיתה מציגים את נושא הדיון.
ב. כל תלמיד שרוצה להתייחס לנושא או להשיב לדברי תלמיד אחר בכיתה, קם ממקומו ומתיישב על הכיסא החם.
ג. לרוב לא נקבע סדר ישיבה על הכיסא, והתלמידים אמורים לכבד זה את זה. במקרה שתלמיד מסוים קם ועושה דרכו אל הכיסא, האחרים יישארו לשבת וימתינו לתורם. זמן ההמתנה עשוי לגרום להם לגלות כי מה שרצו לומר כבר אינו רלוונטי או לשנות את דעתם.
ד. בעת הצורך, המנחה יכול לרשום על הלוח את סדר הניגשים הבאים לכיסא, כאשר הוא רואה כי ישנם תלמידים רבים הקמים בו-זמנית או תלמיד שלא מצליח להגיע לכיסא על אף ניסיונות חוזרים ונשנים.
ה. בכיתות עם תרבות דיון מפותחת או כיתות המתורגלות היטב בשימוש במתודה, ניתן להציב שני כיסאות זה לצד זה, כך שבמקרה שתלמיד אמר את דברו ותלמיד אחר רוצה להשיב לו ולקבל התייחסות חוזרת, הוא יכול לגשת ולהתיישב על הכיסא שלידו תוך כדי דבריו.
ו. המנחה יכול לקבוע זמן מקסימלי לישיבה על הכיסא, ולמנות את אחד התלמידים כאחראי להתריע בפני התלמיד שעל הכיסא כאשר עליו לפנות את מקומו. ניתן לעשות זאת על ידי הנפת דף בצבע כלשהו או סימן אחר.

לאחר הפעילות
המנחה יכול להתייחס להתנהלות הדיון, לשמוע מהתלמידים כיצד הרגישו במהלכו (סקרנות, תסכול, חוסר סבלנות, עניין), וכן לסכם את התכנים שהועלו ולאפשר לתלמידים שכתבו לעצמם הערות ולא הייתה להם הזדמנות להביע את דעתם – לעשות זאת (איסוף הפתקים והקראתם, העלאתם לבלוג כיתתי משותף, נעיצת הפתקים על לוח ייעודי בכיתה וכדומה).

(בתמונה: כיתה במדרשיית אמי”ת קמה בירוחם)

2. Reflective Discussion

מתודה זו מעודדת תלמידים לחשיבה ולשיתוף דברים שראו, שמעו או קראו. המנחה ישתמש בשאלות כדי לעורר רעיונות ולהעמיק הבנה, ויאתגר את התלמידים על ידי הזמנתם לפענח, לשער, לסכם ולהגיע למסקנות. בנוסף, המתודה מסייעת להעשרת מגוון הדעות והשקפות העולם של התלמידים על ידי הקשבה לדעותיהם ולהשקפותיהם של חבריהם לכיתה.
זמן: גמיש.
תחומי תוכן מתאימים: מקצועות רבי מלל; מתאים מאוד לתחום הספרות.
מיומנויות המאה ה-21 הבאות לידי ביטוי בשימוש במתודה: שיתוף, יכולת להבין פרספקטיבות מרובות, זיהוי בעיות, הערכת חלופות, קבלת החלטות, שאילת שאלות, ארגון דיון.

הכנה
א. המורה יבחר את הנושא הנלמד ויגדיר לעצמו את מטרות הדיון: מה הייתי רוצה להשיג מדיון זה? מה המטרות שלי, סדרי העדיפויות ויעדי הלמידה? איזה ידע, מיומנויות וניסיון אני יכול להביא לדיון זה? מהן הדאגות והחששות שלי בנוגע ללקיחת חלק בדיון?
ב. המורה יחלק את הכיתה לקבוצות. בכל קבוצה ימונה תלמיד שינחה את הדיון ותלמיד נוסף שישקף את הדברים (Reflector) ויעלה אותם על הכתב. רצוי להכין מראש עבור התלמיד המשקף תבנית מסמך לסיכום הדיון, למשל בצורת טבלה שבה תהיה התייחסות לפרמטרים הבאים: תאריך, פירוט המשתתפים, שם מוביל הדיון, הגדרת הנושא או השאלה, סיכום הדעות שעלו בדיון, מסקנות, מכשולים, גורמים מקדמים, המשך פעולה.
ג. לפני תחילת הדיון יש לנסח כללים להתנהגות נאותה בקבוצות הדיון: יש לשמור על חשאיות – נושאים שנידונים בקבוצה נשארים בתוך הקבוצה; להקפיד על שוויון – לכל משתתף תינתן זכות דיבור באופן שוויוני; כבוד – על כל משתתף בקבוצה להתייחס בכבוד לשאר המשתתפים כל הזמן; הקשבה – אין הפרעות כאשר משתתף אחר בקבוצה מדבר; כנות – יש לאפשר לכולם לשתף את מחשבותיהם ודעותיהם במלוא הכנות וללא חשש.

שלבי הפעילות
א. המורה יציג את השאלה הפותחת לדיון. שאלה זו יכולה להוביל להגעה למסקנה אחת מסוימת, או להיות שאלה פתוחה שאין עליה תשובה אחת נכונה.
ב. תחילת המתודה בחשיבה שקטה של כל אחד מהתלמידים (5 דקות). בזמן זה כל תלמיד יכתוב את מחשבותיו או ישתמש בסיכומים שכבר כתב כדי לנסח לעצמו הערות להתייחסות בנוגע לשאלה שנשאלה.
ג. המנחה יפתח את הדיון בקביעת זמן מוגדר למשך הדיון (45-30 דקות). בסבב הראשון לכל חבר בקבוצה תינתן הזדמנות שווה לדבר על מחשבותיו בנושא.
ד. המנחה יוודא שכל הדוברים נשארים סביב הנושא, יאפשר ביטוי למגוון דעות ומחשבות, וייתן לכולם הזדמנות שווה להביע את עמדותיהם.
ה. התלמיד המשקף יסכם את הדברים הנאמרים, ובמידת הצורך יעצור את הדיון אם לדעתו התלמידים לא שומרים על הכללים.
ו. בתום הסבב הראשון ניתן להתחיל בדיון בו כל חבר בקבוצה אמור להתייחס לדעות האחרות ששמע ולהגיב לדברי שאר המשתתפים.

לאחר הפעילות
בתום הדיון הקבוצתי התלמידים ימשיכו באופן עצמאי את הסקת מסקנותיהם מהדיון בו נכחו. במידה ונדרשת תשובה לשאלת הפתיחה הם יענו עליה. כדאי לבקש מהתלמידים לבצע רפלקציה ולתת משוב על הדיון שנערך: האם לדיון היה נושא מוסכם? אם כן, מהו? מה היו הנקודות העיקריות שעלו בדיון? מה הלך טוב? מה לא הלך טוב? מה תוכלו לעשות בצורה שונה בעתיד? כיצד תעשו שימוש בתוצרי הדיון בהמשך תהליך הלמידה של הנושא?

(בתמונה: מרחב למידה פתוח בישיבת אמי”ת נחשון המאפשר למידה בהרכבים שונים)

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial