דרכי ההערכה בפדגוגיה החדשה אינן מסתפקות במבחנים מסכמים הניתנים לתלמידים עם סיומן של יחידות לימוד או של פרקי זמן ידועים מראש (הערכה מסכמת), אלא משמשות ככלי עבודה כמעט יומיומי המאפשר למורה להישאר עם היד על הדופק לגבי מידת האפקטיביות של דרכי ההוראה שלו ולגבי מידת ההפנמה של החומר בקרב תלמידיו (הערכת ביניים; הערכה מעצבת). לשם כך המורים עשויים להשתמש במתודות ובכלים שונים שיעזרו להם לקרוא באופן אמין ואותנטי את מפת הלמידה בכיתתם. כך יוכלו להגיב, לתקן ולשפר את עבודתם בהתאם לצורך העולה מהמשוב שיספקו להם התלמידים עצמם בדרך של רפלקציה עצמית או על ידי הערכת עמיתים. נביא שלוש דוגמאות למתודות שבהן אפשר להשתמש למטרה זו:

1. Chalk Talk
מטרת המתודה היא לערוך רפלקציה, לשתף ברעיונות, לבדוק התקדמות בלמידה, להתקדם בפרויקט או לפתור בעיות, תוך מתן אפשרות לכל התלמידים לבוא לידי ביטוי. המתודה מתבצעת בשקט, ללא שיח קולי בין המשתתפים אלא באמצעות כתיבה, מה שמאפשר התבוננות פנימה וזמן לחשיבה.

הכנה
יש להכין מראש בריסטול גדול וטושים (או להיעזר בלוח הכיתה). על המורה להסביר כי פעילות זו נעשית בשקט גמור. אפשר להגיב רק בעזרת כתיבה, סימון LIKE וכדומה.

שלבי הפעילות
המורה יכתוב שאלה או נושא להתייחסות ויזמין את התלמידים להגיב בכתב. כל תלמיד יכול לכתוב תגובה לשאלת המורה או להגיב לתגובות קודמות שכתבו חבריו. ניתן להוסיף סימני שאלה על תגובות לא מובנות, לחבר באמצעות קו שתי תגובות דומות, להקיף או לסמן LIKE/סמיילי על יד תגובה שמסכימים עם הנאמר בה, וכל התייחסות אחרת שאינה באמצעות דיבור. לחלופין אפשר להזמין מספר תלמידים לכתוב על בריסטול שאלה או נושא משלהם, ואת שאר תלמידי הכיתה להסתובב בין הדפים ולהגיב לחבריהם.

לאחר הפעילות
המורה יציג את הבריסטול לכיתה, יעבור על הדברים שנכתבו ויסב את תשומת הלב לתגובות חוזרות או מוסכמות על כולם. אפשר לתלות את התוצר על קיר הכיתה לתזכורת או להתייחסות עתידית.

דוגמאות לשאלות ונושאים
מה למדת היום? ועכשיו מה? מה הלאה? תקופת בית שני, הטיול השנתי שיתקיים מחר, מה את/ה חושב/ת על הקשר בין אחריות חברתית וביה”ס? כיצד ניתן לערב את הקהילה בביה”ס? כיצד ניתן לשמור על ווליום נמוך בכיתה שלנו? מה היית רוצה להגיד לוועדה שקבעה את מערכת השעות? מה את/ה יודע/ת על קרואטיה? כיצד משתמשים בדציבלים בעולמנו?

(Photo by Daniel Watson on Unsplash)

2. Thumb Up Thumb Down
מתודה זו מהווה כלי עזר למנחה המסייע לו לבדוק את התקדמות המשתתפים בידיעת ובהבנת החומר, בקבלת תשובות לשאלות שנשאלו על ידם, או בכל נושא אחר לגביו הוא רוצה ליישר קו בין כל המשתתפים. בנוסף, המתודה נותנת למשתתפים תחושה כי יש התייחסות אישית למצבם ולתחושתם כלפי החומר המועבר.

הכנה
המנחה ירכז את השאלות עליהן המשתתפים ביקשו לקבל תשובה, את החומר שעליהם לדעת או כל דבר אחר לגביו הוא רוצה ליישר קו ולוודא הבנה, ויסביר למשתתפים את הכללים.

שלבי הפעילות
המנחה יציג את השאלה או הנושא וכל משתתף יזקור את האגודל שלו כלפי מעלה, כלפי מטה או הצידה על פי מידת ההבנה שלו: שאלה שהוא מרגיש שלא קיבל עליה תשובה, האגודל תצביע כלפי מטה, נושא שמרגיש שהוא שולט בו בחלקו – הצידה, הבנה טובה – למעלה. המנחה יכול לבחור אם ברצונו לקבל התרשמות כללית, או לספור את כמות המשתתפים המצביעים בכל מצב. לאחר כל הצבעה המנחה יסמן על יד הנושא או השאלה האם יש לחזור אליהם בהמשך או שכל המשתתפים קיבלו לגביהם מענה, או הבינו את הנדרש.

לאחר הפעילות
המנחה ייעזר בתוצאות על מנת להחליט על המשך הלמידה.

3. One Minute Paper
מטרתה של מתודה זו היא לענות על שאלת המורה: “מה התלמידים שלי הבינו היום?” המורה יוכל להשתמש בה כדי לקבוע את יעדי ההוראה שלו לשיעורים הבאים. כפי שמוגדר בשם המתודה, מדובר במשוב מהיר וקצר.

הכנה
אם ההתמקדות היא בהבנת השיעור, יש להשתמש במתודה בסופו; אם ההתמקדות היא בהבנת שיעורי הבית או השיעור הקודם, יש להשתמש במתודה בדקות הראשונות של השיעור. יש לבחור 3-2 שאלות (ראו בהמשך).

שלבי הפעילות
השאלות יוצגו לתלמידים בעל פה או באמצעות כתיבה על הלוח. כל תלמיד יקבל פתקי הדבקה (Post-it) או דף ממו קטן ויתבקש להשיב על השאלות שהוצגו. יש להגדיר מראש כמה זמן מוקדש לכל שאלה. ניתן לאפשר לתלמידים לענות על השאלות בעילום שם.

לאחר הפעילות
אם התלמידים השתמשו בפתקי הדבקה, המורה יכול לתלות בכיתה לוח מיוחד שמטרתו הדבקת הפתקיות הללו לאחר כל שימוש במתודה. בשאר המקרים המורה אוסף את הדפים לעיונו בלבד או לפרסום באמצעות מסמך שיתופי. אם המורה מעוניין בבדיקת ידע בלבד, קריאת הפתקונים תספיק; אם הוא מעוניין לעורר דיון הוא יוכל לעשות זאת בעקבות העיון בתשובות התלמידים.

דוגמאות לשאלות
התעניינות בחומר: מבלי להסתכל בסיכומים, מהו הדבר שנשאר בזיכרונך מהשיעור? מה היה הדבר הכי בלתי צפוי או שהפתיע אותך בשיעור? כאשר אתה מסתכל שוב בסיכומי השיעור, מהו הרעיון הכי מעניין שעלה בשיעור? ציין שאלה אחת שנשארה פתוחה/ללא תשובה עבורך מהנושא הנלמד.

רלוונטיות: מה לדעתך היה הרעיון השימושי ביותר בו דנו בשיעור היום? איזה רעיון מהשיעור היום חשבת שניתן לקחת איתך לחיים לשימוש יומיומי? לאיזו דוגמה מהדוגמאות שניתנו בשיעור הרגשת הכי מחובר?

גישות/דעות: האם אתה מסכים או לא מסכים עם האמירה: “…….”? מדוע? מה היה הוויכוח המשכנע ביותר שהתנהל היום בכיתה? האם הייתה עמדה שהוצגה בכיתה היום שהתנגדת אליה באופן מובהק או שהפריעה לך? איזה רעיון שהוצג היום בכיתה השפיע על הדעה האישית שלך או על השקפת העולם שלך?

ניתוח: מה היה הנושא המרכזי בשיעור? מה לדעתך הייתה הנקודה החשובה ביותר שהועלתה בשיעור היום? מהו הדבר החשוב ביותר שלמדת היום?

הקשרים: מהו הקשר בין הנושא שנידון היום ובין נושאים שדנו בהם בעבר במהלך השיעורים? מתוך מה שעסקנו בו היום, מה נראה לך קשור למקצועות אחרים אותם אתה לומד?

השיטות החדשות להערכה מעצבת נוצרות בד בבד עם הקריאה המגיעה מחוקרים וממובילי דעה בעולם החינוך (סר קן רובינסון הוא אולי הקול המפורסם ביותר מבין המובילים את הגישה הזו) המתנגדים למקום המרכזי שתפסו המבחנים המשווים עתירי הסיכון במערכות חינוך בעולם בעשורים האחרונים, וקוראים לצמצם למינימום את כמות המבחנים הסטנדרטיים. במקומם הם מציעים לעשות שימוש בכלים של הערכה עצמית והערכת עמיתים כחלק מגישה של הערכה מעצבת המשמשת פרקטיקה מועילה בידי מורים ותלמידים לשיפור הלמידה וההוראה באופן שוטף, וליצירת אווירה לימודית המעודדת את הלומד לקחת אחריות על הלמידה שלו, להתרגל לבצע רפלקציה והתבוננות מתמדת על התקדמותו שלו, ולשתף את חבריו ואת מוריו בתהליך התפתחותו האישית.

למאמרים נוספים בנושא דרכי הערכה

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial