אסטרטגיית השינוי במיזם הגוגיה מתבססת על הצמחת מנהיגות מורים פנימית. לשם כך מוקם בכל אחד מבתי החינוך של הרשת שמצטרפים למיזם צוות מו”פ (מחקר ופיתוח) המובל בידי רכז מו”פ.

צוות המו”פ עוסק בתחילת התהליך בחשיבה משותפת ובלמידת עמיתים התנסותית, ובהמשך מוביל צוותי פיתוח של כלל חדר המורים בדרך לשינוי הוליסטי בששת מרכיבי בית הספר. צוותי הפיתוח הללו יפתחו יחד תפיסות, שיטות הוראה, דרכי למידה חדשות ותכנים המותאמים לצורכי התלמידים בזמן ובמקום הרלוונטיים.

התהליך מלווה בלמידה רשתית של מורים, מנהלים ומל”תים (מלווים לשינוי תרבותי), ויוצר מעגלים הולכים ומתרחבים של קהילות חינוכיות לומדות. הדגש הוא על כך שהמורים בשטח הם אלו שמכירים את התלמידים וההורים בקהילותיהם בצורה הטובה ביותר ולכן שינוי משמעותי ועמוק יכול לקרות רק בהנהגתם ובהובלתם.

רכזי המו”פ מכל בתי הספר השותפים במיזם מהווים קבוצת למידה הנפגשת בסדירות קבועה במהלך השנה במתחם הגוגיה של הרשת בכפר בתיה. מטרת הקבוצה היא לעודד למידת עמיתים, לזמן פיתוח משותף ולאפשר תמיכה הדדית והעצמה של מובילי השינוי. ההתחדשות הפדגוגית צומחת מלמטה ומקבלת גיבוי, תמיכה וסיוע מלמעלה לאור העיקרון של מנהיגות מאפשרת.

חז”ל מלמדים אותנו שכשברא אלוקים את העולם, הוא השליך את האמת ארצה – וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה (דניאל ח, יב). במהלך שנות קיומו של העולם, האמת צומחת מחדש מן הארץ – אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח (תהלים פה, יב). האמת אינה יכולה להיות מונחתת מלמעלה, אפילו כשמדובר באלוקים! על מנת שהיא תהיה רלוונטית, עשירה ומתפתחת, עליה לצמוח מלמטה, בהדרגה.

תפיסה זו רווחת היום גם בקרב מובילי התחדשות חינוכית בעולם, ובראשם קן רובינסון. אחרי שהרצאת ה-TED המיתולוגית שלו, שבה צפו מיליוני אנשים בעולם כולו, הכניסה לשיח הציבורי את השאלה כיצד בתי הספר הורסים את היצירתיות, רובינסון החל לקבל פניות ממנהלים, מורים והורים ששאלו אותו כיצד אפוא הוא ממליץ לעשות זאת אחרת. במקום להמציא את הגלגל בעצמו, הוא התחיל לבדוק איפה בעולם כבר פועלים בתי ספר שהובילו מהלך של התחדשות פדגוגית. בספרו בתי ספר יצירתיים הוא מספר את סיפורם של בתי ספר כאלה.


המסקנה שאליה הגיע רובינסון לאחר שנים שבהן שימש יועץ לממשלות ולגופים ממסדיים שונים, היא שבתי ספר צריכים להפסיק לחכות למישהו שישנה את המדיניות מלמעלה. לא מפני שפעילותן של ממשלות או רשויות מקומיות אינה חשובה: היא חשובה מאוד כאשר העומדים בראשן מבינים היטב את תפקידם בתורת מנהיגות מאפשרת. אך שינוי אמיתי במערכת החינוך יכול לצמוח רק מהמורים ומהתלמידים בכיתות; כל מורה וכל מנהל/ת צריכים להבין שכאשר מדברים על הצורך בשינוי מערכת החינוךהם הם השינוי.

כל אחד יכול ליזום שינוי בחלקת אלוהים הקטנה שלו – וככל שירבו איי השינוי הקטנים הללו, כך מערכת החינוך בכללותה לא תוכל עוד להמשיך לדרוך במקום. רוחות של שינוי הם כנראה דבר מדבק… אנו רואים את זה קורה בפועל מול עינינו ברשת, כאשר בתי חינוך שכבר נמצאים בתהליך הגוגיה ויוזמים התחדשות פדגוגית משמעותית, משפיעים על בתי חינוך נוספים להעיז ולקפוץ גם הם למים: מנהלים שנפגשים בקהילות חולקים מידע זה עם זה, צוותי מו”פ בית-ספריים יוצאים לסיורים בבתי ספר אחרים כדי ללמוד מניסיונם ועוד.

ברוח זו קמים בימים אלו מיזמים בינלאומיים שמעודדים שיתוף ידע בתוך קהילת אנשי החינוך בעולם, כדי שמורים, תלמידים, מנהלים והורים יוכלו להיחשף למה שחבריהם עושים, לקבל השראה ולשתף פעולה זה עם זה. הבולט מבין המיזמים הללו הוא פרויקט HundrEd שמקורו בפינלנד, שבו נאספו 100 יוזמות פורצות דרך מפינלנד עצמה ועוד 100 יוזמות מבטיחות משאר העולם – כולן יוזמות מקומיות שצמחו מלמטה – ובאמצעות אתר האינטרנט המושקע של המיזם ניתן ללמוד איך ליישם אותן בבתי ספר נוספים.

עוד על השראה מבתי ספר מיוחדים שמיישמים פדגוגיה חדשה

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial