בית הספר הירוק (Den Grønne Friskole) בקופנהגן, דנמרק, פיתח מודל המבוסס על התבוננות בלמידה טבעית של ילדים, ונתן לו את השם המסקרן Snail Based Learning (למידה מבוססת שבלול!). ביה”ס מקדם יצירתיות ומעורבות אישית באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ופתרון בעיות אותנטיות מהחיים. מלאכות כגון אריגה, סריגה, בנייה, נגרות ועוד, מוערכות בו לא פחות מהתחומים העיוניים-אקדמיים.

התלמידים נמצאים בשטחים שמחוץ לביה”ס במשך יום שלם מדי שבוע, וגם בשאר הימים הם יוצאים הרבה ללמוד בחוץ, בין אם זה לסביבה הסמוכה לחצר ביה”ס ובין אם למוזיאונים, לאתרי תרבות שונים או לעסקים בקהילה. זאת מתוך מחשבה שלמידה אינה פעילות שמוגבלת אך ורק למרחב הבית-ספרי אלא יכולה להתקיים בכל מקום. ההפסקות בין השיעורים ארוכות ובמהלכן יש לתלמידים הזדמנות לטפס על עצים, לתרגל יוגה או לרקוד. יש דגש על שילוב תנועה גם בשיעורים הפורמליים.

אז מהו מודל השבלול?

מודל השבלול מנחה את הלמידה בכל תחומי התוכן לפי סדר קבוע, שהוא הפוך מהמקובל כיום בלמידה בית-ספרית סטנדרטית: ברוב בתי הספר המורים קודם כל יקנו לתלמידים ידע תיאורטי בדרך של הרצאה פרונטלית או כלי הקניה אחר (מאמר, סרטון). במקרה הטוב, לאחר מכן התלמידים יתבקשו לעבד בעצמם את החומר ואולי יבצעו ניסוי שמדגים את הרעיונות או את הידע שלמדו. במקרה הפחות טוב “העברת החומר” והיבחנות עליו הן כל הסיפור.

מודל השבלול פועל בדיוק להפך והשלבים שלו הם: 1. לחוש ולהתנסות. 2. תיעוד ושימור. 3. מניפולציה וניסוי. 4 מסגור אקדמי או טכני. ו-5. סינטזה וייצור. אפשר להפעיל את המודל על למידה בשיעור בודד אחד, או על פרויקט ארוך שנמשך מספר שבועות.

אם ניקח לדוגמה פרויקט לימודי על פטריות, הרי שבשלב הראשון הילדים פשוט יצאו לטיול ביער או בשדה ויאספו סוגים שונים של פטריות (1. לחוש ולהתנסות). בהמשך, או אפילו במהלך הטיול עצמו, הם ינהלו שיחה חופשית על הממצאים והמורה יציע להם לרשום ולצייר את הפטריות שאספו (2. תיעוד ושימור). בשלב הבא המורה ייתן להם משימה – לנסות למיין את הפטריות שנאספו בטיול למספר קבוצות לפי סוגים. כל ילד יתבקש להסביר את שיטת המיון שלו והם ישוו בין שיטות מיון שונות של ילדים שונים (3. מניפולציה וניסוי).

(Photo by Annie Spratt on Unsplash)

שימו לב!!! עד לשלב הזה המורה רק שואל שאלות: הוא לא מסביר, לא מקנה ידע, לא מרצה ולא מספק תשובות, אלא מעודד את התלמידים לחשוב בעצמם, להיות יצירתיים, לחקור ולהתנסות.

רק בשלב הבא הוא יבקש מהם לבדוק מקורות מידע (ספרים, אינטרנט), למשל כדי להשוות את שיטות המיון שלהם למה שמקובל במחקר בתחום, ולאחר מכן ייתן הרצאה קצרה על שיטות הסיווג המקובלות (4. מסגור אקדמי או טכני). לסיום, כל תלמיד או כל קבוצת תלמידים יתכננו ויפיקו תוצר שמסכם את הלמידה שלהם בפרויקט: תערוכה, פרזנטציה, סרטון וכדומה שיוצגו לקהל שהוגדר מראש – הכיתה, השכבה, כלל בית הספר או ההורים. הצורך להציג תוצר כזה יחייב אותם לערוך עיבוד עצמי של הידע שרכשו (5. סינטזה וייצור).

המודל הזה של Snail Based Learning הוא אחד מ-100 יוזמות שנבחרו להיות מוצגות ב-HundrEd: פרויקט חגיגי של פינלנד במלאת 100 שנה למדינה. הפינים החליטו למנף את השם הטוב שלהם בעולם החינוך כדי לעודד שיתופיות בינלאומית: הם פנו לבתי ספר בעולם שישלחו להם סיפורים על פרויקטים חדשניים שמתקיימים אצלם, בחרו את היוזמות המוצלחות ביותר והקימו אתר אינטרנט שבו לכל יוזמה כזו יש “כרטיס ביקור”.

אתר HundrEd נותן במה ליוזמות מקומיות חדשניות שפועלות במדינות שונות בעולם, כדי שאנשי חינוך יוכלו ללמוד מניסיון עמיתיהם בבואם ליזום התחדשות פדגוגית. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לאתר ולקרוא בו, ומבטיחים לספר כאן בקרוב על מיזמים מעניינים נוספים שמופיעים שם (לחצו על אייקון הפעמון האדום למטה כדי להירשם לקבלת עדכונים).

 דף הפרויקט באתר HundrEd
עוד על למידה מבוססת פרויקטים – PBL

(Photo by Valeriy Andrushko on Unsplash)

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial