תפיסת אמי”ת גוגיה מציעה מודל אסטרטגי לשינוי תרבותי כולל בבתי ספר, תוך שמירה על ייחודיותה של כל קהילה חינוכית לומדת. איך מניעים תהליך כזה והאם יש לו פוטנציאל להשפיע על כלל מערכת החינוך?

בשנים האחרונות נדמה שכולם מדברים על הצורך בשינוי מערכת החינוך. מורים, הורים, רשויות מקומיות, רשתות חינוך וגופים ממשלתיים – כולם מחפשים את המתכון המנצח למודל בית ספרי חדש, כזה שיהיה רלוונטי לילדי המאה ה-21.

גם רשת אמי”ת יצאה למסע חיפושים דומה ב-2012. נקודת המוצא הייתה ההבנה שהמציאות מחייבת שינוי מקיף ויסודי של בתי החינוך שלנו במטרה להצמיח תלמידים ערכיים, מוסריים ובעלי מיומנויות מתאימות לתקופה. השינוי צריך לגעת בתפיסת ההוראה והלמידה, בארגון הזמן הבית-ספרי, בעיצוב סביבת הלמידה, באופני המדידה וההערכה, בתפקידם של מורים, תלמידים ומנהלים, בתכני הלימוד ובמקומו של בית הספר בחיי הקהילה שבה הוא פועל.

חדשנות היא דבר מדבק

אחת המסקנות המפתיעות מבחינתנו היא עד כמה חדשנות היא דבר מדבק: התחלנו את התהליך עם בתי חינוך ספורים בשנה הראשונה – כאלו שהמנהלים והמנהלות שלהם היו מעוניינים לצאת לדרך וליזום התחדשות הוליסטית בקהילתם. בהמשך נוצרה קבוצה של כ-20 בתי חינוך חלוצים, שהעזו “לקפוץ למים” ולהיכנס ליישום עמוק ומשמעותי של התחדשות פדגוגית רחבה שתהיה לה השפעה נראית לעין לפחות על שכבת גיל אחת שלמה. בחלקם נבנו או שופצו מרחבים חדשים כדי להתאים את הסביבה הלימודית לתפיסת הלמידה החדשה.

(בתמונה: ישיבת אמי”ת עמיחי רחובות. צילום: עמי ארליך)

ככל שיותר בתי חינוך בחרו להיכנס לתהליך, ובעזרת השיתופיות והרשתיות שנוצרה בין המנהלים ובין רכזי צוותי הפיתוח הבית-ספריים בקהילות האזוריות ובמפגשי למידה משותפים במתחם אמי”ת גוגיה – נוצרה ברשת אווירה של “דרייב” לחולל שינוי ולגבש כיווני התחדשות ייחודיים בשלוש זירות:

יחידות הלימוד
האתגר הוא להפוך את השיעורים הסטנדרטיים (“מערכי שיעור”) ליחידות לימוד מא”ה (משמעותיות, ארוכות והוליסטיות), מבוססות פדגוגיה חדשנית. בזירה זו קהילות מורים מפתחות באופן שיתופי יחידות לימוד הנותנות ביטוי ללמידה עצמאית של תלמידים ביחידים או בקבוצות, ולוקחות בחשבון את ששת מרכיבי בית הספר: זהות וערכים, תכני למידה, דרכי למידה, סדירויות וסביבה, אקלים ושיח ו-דרכי הערכה.

קבוצת ההשתייכות
הכוונה היא לקבוצת לומדים המעניקה תחושת שייכות לכל באיה ומקיימת אינטראקציה משמעותית ביניהם. הקבוצה הזו לא חייבת להיות הכיתה, כמו במודל המוכר לנו בדרך כלל, אלא היא עשויה להיות קבוצה רב-גילית המתכנסת סביב תחום עניין משותף, קבוצת ילדים שיש להם מנטור מבוגר משותף וכדומה. האתגר הוא להבטיח כי כל תלמיד בבית החינוך משתייך לקבוצה אחת לפחות המאפשרת לו להתפתח ולבטא את זהותו ואת ייחודיותו. בזירה זו קח”לים מובילים יוזמות של אימון (מנטורינג) אישי וקבוצתי, יצירת תרבות של מעגלי שיח והקשבה ועוד.

בית הספר כמכלול
כאמור, האתגר הוא להפוך את בית החינוך לקח”ל בתהליך חינוכי פדגוגי מאפשר ומשתף. בזירה זו גובשו מודלים מגוונים של שינוי, כגון למידה בית-מדרשית במרחב פתוח בישיבת אמי”ת כפר גנים בפתח תקווה:

(בתמונה: ישיבת אמי”ת כפר גנים, פתח תקוה. צילום: עמי ארליך)

במודל זה, שכבה שלמה של כ-80-70 תלמידים לומדת במרחב אחד במשך כל היום, בליווי של 4-3 מורים. בישיבת אמי”ת נחשון ליד נחם שבמועצה האזורית מטה יהודה, הוקם מרחב הפרדס שבו לומדות בצורה דומה קבוצות של תלמידים משכבות שונות את כל מקצועות ההומניסטיקה, אנגלית, מתמטיקה ועוד:

(בתמונה: ישיבת אמי”ת נחשון מטה יהודה. צילום: עמי ארליך)

קצרה היריעה לפרט כאן את שלל היוזמות הפועלות כיום בשטח. על חלק מהן ניתן לקרוא כאן באתר. היעד הוא שעד שנת 2020 כל בתי החינוך ברשת יימצאו בשלבים שונים של יישום תפיסת אמי”ת גוגיה בקהילותיהם.

מה אפשר ללמוד מאיתנו?

מהלמידה שלנו כארגון עד כה, עולה שיש מספר תנאים הכרחיים להובלת תהליך שינוי מוצלח:

  • מנהל/ת שפועל/ת בדרך של מנהיגות מאפשרת (ולא היררכית), ומתוך מחויבות בלב שלם לתהליך השינוי. ללא התגייסות משמעותית של מנהל/ת הקח”ל, עתיד התהליך מוטל בספק.
  • הקצאת משאבים כדי לפנות זמן ללמידה מעמיקה של צוותי המורים מובילי השינוי: רכזי צוותי המו”פ הבית-ספריים מקבלים 8 ש”ש לצורך כך, כחלק מובנה מהמשרה שלהם (4 ש”ש על חשבון הרשת ו-4 ע”ח הקח”ל). ללא הקצעת שעות זו, התקדמות התהליך תהיה מוגבלת ולא אפקטיבית.
  • תרבות של הצמחה ופיתוח (בניגוד לאכיפה ופיקוח): הנהלת הרשת מעודדת מנהלים, מורים ותלמידים ליזום תוכניות ולהוביל אותן בעצמם, ומסייעת להם ביצירת שיתופי פעולה עם גורמים ברשת ומחוצה לה שיכולים לעזור להם לממש את רעיונותיהם ולהגשים חלומות.
  • הערכה מבוססת נתונים שמאפשרת מעקב אותנטי אחרי תוצאות השינויים שנעשים בשטח, ותגובה מיידית, שיפורים ועדכונים במידת הצורך.
    (ממצאי הערכה לדוגמה ראו כאן)

מעל לכול, הניסיון שנצבר ברשת אמי”ת בשנים האחרונות מצביע על כך ששינויים עמוקים דורשים מתן אמון והעברת הסמכויות מההנהלה והמטה אל השטח: כאשר מורים ומנהלים מקבלים לידיהם את ההובלה, הם יודעים להנהיג את ההתחדשות בקהילותיהם בדרך הטובה ביותר.

במובן זה, תפיסת אמי”ת גוגיה יכולה לשמש השראה לאופן שבו ניתן לחולל שינוי בכלל מערכת החינוך בישראל, על ידי הצמחה והעצמה של מורים ומנהלים וכתוצאה מכך גם של תלמידות ותלמידים.

קראו עוד על המודל שלנו להובלת שינוי בית-ספרי

(בתמונה: מתחם אמי”ת גוגיה, כפר בתיה. צילום: עמי ארליך)

כפתור נגישות פתוח
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial