גיוס לצבא ופטור ת"ח ממיסים

 In ח עא - רבנן לא בעי נטירותא

לחץ להורדת קובץ WORD של מערך הפנמה – רבנן לא צריכי נטירותא

*מערך שיעור זה הינו השלב השלישי, שלב ההפנמה במערך הכולל גם דף עבודה של העמדה בסוגיה,  ודף עבודה של העמקה בסוגיה  

הקדמה

סוגייתנו נוגעת בכמה שאלות יסוד חשובות מאד לחיינו הציבוריים, נעלה כאן שתיים מהן.

  • האם בימינו אכן יש פטור לתלמידי חכמים ממסים?
  • האם העקרון “רבנן לא צריכי נטירותא” אומר שתלמידי חכמים אינם צריכים להתגייס צבא?

פטור תלמידי חכמים ממסים בימינו:

חשיבות המנהג לענין תשלומי מס

  • כבר בשו”ת “תרומת הדשן”[1], אנו מוצאים שעניין חיוב המס תלוי במנהג המקום, ואכן הרמ”א [כפי שהובא בדף העבודה של ההעמקה] פסק לקולא כדברי תרומת הדשן.
  • גם בדבריו של בעל “השרידי אש” [שו”ת שרידי אש חלק א סימן קלח] אנו מוצאים שהיו מקומות שהחכמים לא רצו להשתמש בפטור זה וקיבלו את מנהג במדינה באותו מקום שיגבה מס מתלמידי החכמים.
  • במהלך דבריו מביא ה”שרידי אש” את דברי המהרי”ט שהעיד שבתקופת הרדב”ז, ר’ יוסף קארו והמבי”ט- גדולי רבני צפת- אישרו רבנים אלו לגבות מס מהחכמים:

…והמהרי”ט כותב כי בעיר צפת, בזמן הרבנים הגדולים מהר”י בן זמרה ומהר”י קארו ואבא מארי, הי’ מניחים ליקח כרגא וארנונא של הבית שנגבית ממי שיש לו בית, עי”ש. ומכש”כ דכש”כ שהיו מניחים ליקח מס הקהילה שהיא לצרכי צדקה, שכל הפטור שפוטרים קהילות ישראל את הרבנים אינו אלא מצד המנהג ובכגון דא רשאים ראשי העיר להנהיג מנהג אחר, כמבואר לעיל.

  • אף הרב עוזיאל זצ”ל- הרב הראשי הספרדי בימי קום המדינה- נוקט לאפשר גביית מיסים משתי סיבות:
  • מפני השלום וכדי להרבות שלום.
  • משום הסכמת נבחרי הציבור.

משימה

  1. נסה לראיין שלשה רבנים שאתה מכיר ולשאול אותם מה דעתם על פטור תלמידי חכמים ממסים והאם לדעתם פטור זה ניתן ליישמו בימינו?
  2. אם אתה היית ראש ממשלה מה היית מחליט בעניין ומדוע?  [כדאי לעורר על כך דיון תוך כדי הצגת דעות רבותינו בעניין]

 

ב. האם העיקרון שרבנן לא צריכי נטירותא כולל גם פטור מגיוס לצבא בימינו?

הקדמה:

השימוש בטיעון שרבנן לא צריכי נטירותא נשמע הרבה עוד בתקופת קום המדינה מצד הציבור החרדי, כנימוק מחזק לכך שאין לגייס בחורי ישיבות לצבא.

קודם שנביא כמה מקורות בעניין יש לנתח את הקשר בין הנידון [גיוס ת”ח לצבא]  לראיה [סוגייתנו].

  1. הפטור של חכמים מתשלום מיסי העיר לצורך השמירה נובע,לדעת ר”ל, מכך שאין הם נהנים מהשמירה ואינם זקוקים לה, ולכן אין זה ראוי להטיל עליהם תשלום מס בתחום שאין להם בו שום צורך אישי [בניגוד לכריית באר מים שודאי שהם נהנים ממנה ככל תושב ולכן עליהם לשלם עבורה]. ברור שלפי דעת ר”ל אין כלל קשר בין דיון זה לדיון בחובת הגיוס לצבא שנובעת במלחמות ישראל מהחובה והזכות של “עזרת ישראל מיד צר”.
  2. לדעת ר’ יוחנן , לפי פירושו של היד רמ”ה , שלמד מ”אני חומה ושדי כמגדלות” שתלמידי חכמים תורתן מגינה על התושבים ולכן אינם צריכים לשלם עבור השמירה, יש מקום לבחון האם פטור זה כולל רק מקומות ישוב שצריכים הגנה מרחבית או אפילו בהקשר ארצי.
  3. להלכה, מביא השו”ע את הנימוק הבסיסי ולא את נימוקו של היד רמ”ה. כלומר חכמים נפטרים מתשלום מיסי שמירה כיון שתורתן משמרתן, ולא בגלל שהם נחשבים כשומרי האיזור בתורתן. [שו”ע, יו”ד, הל’ כבוד רבו ותלמיד חכם, ס’ רמג סע’ ב].

לכן, חזרנו בעצם לנימוקו של ר”ל, שכאמור אינו קשור כלל לסוגיית הגיוס לצה”ל.

  1. ראינו שיש כמה דעות מבחינת מיהם אותם תלמידי חכמים שתורתן משמרתן, האם נרשה לעצמנו בספק מסוג זה שנוגע לחייה של האומה בארצה  להקל ולא להשתתף במאמץ המלחמתי?

הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל ששימש שנים רבות כרארש ישיבת ההסדר “הר עציון” מחלק במאמרו בין “סוגיית רבנן לא בעי נטירותא” לבין סוגיית השירות הצבאי .

נביא כאן מדבריו.

 

הרב אהרון ליכטנשטיין / זאת תורת ההסדר

ההקבלה לשירות צבאי היא מפוקפקת ביותר. מבחינה הלכתית צרופה התשלום עבור החומה המוזכר בסוגיא אינו קשור עם מצוה כל שהיא. הוא כרוך בחובה להשתתף בהוצאות צבוריות מהן אדם מפיק תועלת . נקודה זו מתחוורת כשמלה מתוך הקשר הדברים, שכן ההיטל מופיע במשנה הפותחת: “כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר” (רש”י – “להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר”), ושני התשלומים מוזכרים ברמב”ם בהלכות שכנים; והיא משתקפת בעובדה שהתשלומים מתחלקים לפי מידת התועלת, כמבואר בסוגיא ובראשונים על אתר. ממילא, ברור שמי שאינו נהנה במישרין כלל פטור לגמרי. דיירים ללא רכב אינם משתתפים דרך כלל בהוצאות אחזקת מגרש החניה, ומי שאין לו טלוויזיה אינו תורם לרכישת אנטנה מרכזית. אך המצב שונה לחלוטין כשמדו
בר על חובה שכל כולה מעורה דווקא באחריות כלפי אחרים כאחרים. האם יהא מי שמעלה על דעתו כי חיוב היחיד להשתתף במלחמת מצווה הגנתית – ל”עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם”, כלשון הרמב”ם (פ”ה מהלכות מלכים הלכה א’) – נעוצה אך ורק בעובדה שאף הוא, כרגע או פוטנציאלית, בסכנה? במסגרת מוסר אגואיסטי של אסכולות מנדביל או אדם סמיט, אולי. אך מנקודת מבט תורנית, אין לאפשרות זו שחר .
ובכן, הגמרא בבבא בתרא אינה מספקת נימוק כל שהוא לפטור מוחלט ומקיף משירות צבאי עבור תלמידי חכמים. הם אמנם אינם זקוקים לשמירה, אך אחרים פחות משוריינים; וחובתם להיחלץ להגנת נזקקים עומדת בעינה

משימה

ניתן לבנות פנל בין כמה קבוצות בכיתה שבהם תייצגנה הקבוצות עמדות שונות בדיון.

  1. פטור חכמים משירות צבאי.
  2. חובת גיוס ללא פשרות.
  3. דעת ביניים שמוכנה לחלק בין מצבים שונים

[1] רבי ישראל בן פתחיה איסרליין, מגדולי חכמי אשכנז במאה ה15

Recommended Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש