כיבוד הורים – הצעות העמקה למורה
לחץ להורדת קובץ WORD של הצעות העמקה למורה בכיבוד הורים
שים לב יחידת למידה זו מתקשרת גם ליחידת העמדה וליחידת הפנמה
-
היחס שבין האגדה להלכה בסוגיה
הגמרא מביאה מימרא מעין אגדתית על השוואת כיבוד ומורא הורים לכיבוד ומורא מקום.
מה מקומה של מימרא זו בתוך החלק ההלכתי של הגמרא?
היקש מהלכות מורא ה’ למורא הורים.
ניתן לומר שהמימרא האגדתית על השוואת ה’ להורים משליכה על ההלכה ממש.
דוגמה: בהמשך הגמרא מספרת שרב אשי שדרש בפירקא לא הזכיר את שם אביו המפורש אלא כינהו בכינוי. ודבר זה אף נפסק להלכה:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף ב
איזה מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו, או מקום המיוחד לו להתפלל; ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו; ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו] בפניו, אפילו לומר נראין דברי אבא; ולא יקראנו בשמו, לא בחייו ולא במותו, אלא אומר: אבא מארי. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו. אבל שם שרגילין בו מותר לקרות אחרים שלא בפניו (טור).
מהיכן נלמד דין זה? מהו המקור שלו?
כנראה הלכה זו נלמדה מאותה מימרא – אם השווה הכתוב מורא השם למורא הורים אזי ייתכן וניתן לומר שאיסור “לא תשא” חל גם על אדם כלפי הוריו. ולכן אסור אדם להזכיר את שם אביו המפורש.
-
היחס וההשוואה שבין כיבוד הורים לכבוד ה’
א. הכרעה במצב בו מתנגשים החיוב כלפי ה’ והחיוב כלפי ההורים.
אם השווה הכתוב בין כיבוד ומורא השם להורים – מה יקרה כאשר הורינו ידרשו מאיתנו לעבור עבירה? ומדובר כאשר העבירה נעשית ממש כדי לכבדם ולא סתם כי כדי להעבירנו על אמונתנו. הרי אנו חייבים בכבודם בדיוק כמו בכבוד השם?!?!
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף טו
אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצוה עשה בין מצות לא תעשה, ואפילו מצוה של דבריהם, לא ישמע לו.
ולכן נראה כי על אף מימרא חשובה זו בכל זאת כאשר הדברים מתנגשים חוזרים אל מקור הסמכות. כיוון שהשם הוא מקרו הסמכות גם לציווי כיבוד ההורים הוא המקור העליון ואותו לא סותרים.
ב. היחס בין המוסר הטבעי והרגש הטבעי לכיבוד ההורים לציווי לכיבוד הורים
ג. איזו מצוה חשובה יותר? עיון בתוס’
תוספות מסכת קידושין דף לא עמוד א
כבד את ה’ מהונך – בירושלמי דורש מהונך כמו מחונך משמע שהקפיד הקדוש ברוך הוא על כיבוד אב ואם יותר מכבודו שבכבודו הוא אומר כבד את ה’ מהונך דהיינו מחונך דמשמע ממה שחננך כלומר אם יש לו ממון חייב ואם לאו פטור ובכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך דמשמע בין שיש לו ממון ובין שאין לו והיכא דלית ליה חייב לחזר על הפתחים לזון את אביו ואת אמו.
-
האם כיבוד הורים זו מצווה שבין אדם לחברו או מצווה שבין אדם מקום?
יסוד החקירה נמצא ב’מנחת חינוך’ בקטע המצורף – מנחת חינוך מצוה לג. ה’מנחת חינוך’ תוהה האם במצוות ‘כיבוד הורים’ יש גם מרכיב של מצוות של בין אדם למקום או רק מצוות של בין אדם לחברו. החקירה קשורה גם במיקומה של המצווה בעשרת הדברות במחצית הראשונה של הדברות.
וכן במהר”ל, תפארת ישראל, פרק מא
הדיבור הקדוש החמישי, כבד את אביך ואת אמך. ועם כי הדיברות הראשונות שהיו על לוח אחד כולם מדברים בו יתברך, כבר אמרנו כי הדיבור הזה שייך גם כן אל השם יתברך כמו שאמרו חכמינו ז”ל.
ובספר החינוך, מצוה לג
שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו