טעמה של מצוות פדיון הבן- הרב דניאל טוויטו

 In קידושין כט ע"א3 - חובת פדיון
image_print

מתוך החוברת -“לשמור ולעשות” למסכת קידושין- הרב דניאל טוויטו- ישיבת אמי”ת נתיבות דרור תשע”ט

עיון 4: טעם מצוות פדיון הבן

ירמיהו ב  ג: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם ה’.

משלי ח, כב: ה’ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז:

א. מהם הדברים להם קורה התנ”ך “ראשית”? ________________________________________________

מהר”ל, חידושי אגדות [סוטה ד ב]

“א”ר זריקא אמר ר”א: כל המזלזל בנטילת ידים – נעקר מן העולם”. כי קדושת הידיים היא קדושת ההתחלות, כי היד היא התחלתו של האדם, כאשר יגביה ידיו למעלה מראשו. וכאשר מזלזל האדם בקדושת התחלתו – נעקר מן העולם, כי אין לו התחלה כאשר חוטא בהתחלה, ולפיכך כתב אצל רחיצת הידיים (שמות ל) ‘ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו’, כי מגיע ההעדר כאשר הוא פוגם בהתחלה, [אלא] רק שיקדש ידיו בקדושה עליונה. ויש לך להבין זה.

ב. מהו הקושי שדברי הגמרא בסוטה? _____________________________________________________

ג. הבא את חידושו של המהר”ל בנוגע לקשר בין התחלה וקדושה ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ד. איך דברי המהר”ל יסבירו את לשון הפסוקים שהבאנו למעלה? [עיין בבמדבר פרק כד] _______________________________________________________________________________

ה. אתגרי: חשוב על עוד ראשית תנכי”ת שתהווה קושיא על דברי המהר”ל

ו. עיין בפרשת ביכורים בתורה [דברים כו א-יא] וספור כמה הזכרות [=שם ה’] מופיעות בה ___________________

רבי מאיר שמחה הכהן, פירוש התורה ראשית חכמה [דברים כו יא]

בפרשת ביכורים נזכר י”ג פעמים שם הויה כנגד שלוש עשרה מידות של רחמים, בפרשת ‘ויעבור ה’ על פניו ויקרא…’ [שמות לד ו-ז] הי”ג מידות, הזהיר על ‘ראשית בכורי אדמתך’ [שמות לד כו].

הערה: וכן הוא הדבר בפרק ‘לדוד אורי וישעי’ [תהלים כז] שיש בו י”ג אזכרות השם

ז. איך לדעתך ביאורו של ‘המשך חוכמה’ מתחבר ומתברר מדברי המהר”ל? _______________________________________________________________________________

ח. אתגרי: איך מזמור כז בתהלים קשור לעניין ההתחלות? _______________________________________________________________________________

בראשית רבה [א ו]

ר’ הונא בשם ר’ מתנה אמר: בזכות ג’ דברים נברא העולם, בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים. ומה טעם? “בראשית ברא אלהים”, ואין ראשית אלא חלה, שנאמר (במדבר טו) “ראשית עריסותיכם”, ואין ראשית אלא מעשרות, שנאמר (דברים יח) “ראשית דגנך”, ואין ראשית אלא בכורים, שנאמר (שמות כג) “ראשית בכורי אדמתך תביא”.

ט. מה משותף לשלושת הדברים אותם הזכיר המדרש? _________________________________________

י. איך נוכל עתה להבין מדוע “בזכותם נברא העולם”? __________________________________________

ספר החינוך [מצוה יח]

משרשי מצוה זו, שרצה השם לזכותנו לעשות מצוה בראשית פרינו, למען דעת כי הכל שלו, ואין לו לאדם דבר בעולם רק מה שיחלק לו השם יתברך בחסדיו. ויבין זה בראותו כי אחר שיגע האדם כמה יגיעות וטרח כמה טרחים בעולמו והגיע לזמן שעשה פרי. וחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו, מיד נותנו להקדוש ברוך הוא. ומתרוקן רשותו ממנו ומכניסו לרשות בוראו. ועוד, לזכור הנס הגדול שעשה לנו השם יתברך בבכורי מצרים, שהרגם והצילנו מידם.

יא. ספר החינוך מוסיף מימד מוסרי למצוות פדיון הבכורות. הסבר ממה חוששת התורה ואיך היא פותרת את העניין? ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

רמב”ם, מורה הנבוכים [ח”ג, לט]

מנהג התרומה והחלה והבכורים וראשית הגז, שהוא ליתן ראשית כל דבר להשם לחזק מדת הנדיבות ולמעט תאות המאכל וקנות הממון, וכן זה הענין בעצמו בלקיחת הכהן זרוע ולחיים וקיבה, מראשית גוף בעלי החיים, כי הזרוע הוא הימין והוא תחלת מה שיסתעף מן הגוף גם כן, וקיבה ראשית בני מעים כולם.

אבל מקרא בכורים יש בו מדת ענוה ג”כ, שהוא לוקח סל על כתפיו ומודיע חסדי השם וגמולותיו להודיע לבני האדם, שמעבודת השם הוא שיזכור האדם עתות צרתו וענייני מצוקותיו        , וזאת הכוונה חזקה אותה התורה במקומות רבים, וזכרת כי עבד היית וגו’, מפני שפחד מן המדות המפורסמות לכל מי שגדל בעושר ובנחת, רצוני לומר הבעיטה והגאוה ועזיבת הדעות האמתיות, פן תאכל ושבעת, ואמר וישמן ישורון ויבעט וגו’, ומפני זאת היראה צוה במקרא בכורים בכל שנה לפניו יתעלה ולפני שכינתו,

יב. לדיון: לפי דברי הרמב”ם, מתי ישנו חשש גדול שיגבה ליבו של האדם? איך זה קשור למצוות פדיון הבן? (חשוב: אלו תנאים נדרשים כדי להביא ולגדל ילידים)

להרחבה:

הרב אליעזר מלמד, הלכות פדיון בכורות, [סעיף 1 – טעם למצווה]

כדי להבין מעט את טעם מצוות פדיון בכורות, כדאי להקדים, שבכל דבר ראשוני, בראשיתי, מתגלה יותר יד ה’. אמנם, מי שיודע לשאת את עיניו ולראות, רואה מיד מי ברא את כל אלה. אלא שאצל רובנו ההרגל לראות שוב ושוב את העולם על כל הופעותיו החיצוניות, משכיח מאיתנו את השאלות הבראשיתיות, כמו : מאיפה הכל התחיל, ואיך הכל חי. אבל כשאדם נפגש לראשונה עם משהו חדש, שנברא זה עתה, כמו תינוק למשל, ליבו מתפעם, והוא מתקרב יותר לאמונה. וכן מבאר המהר”ל מפראג (גבורות ה’ פרק לח), שכל דבר ראשוני דומה במידת מה לבורא יתברך שהוא ‘ראשית המציאות’, ולכן ישנה קדושה בבכורות. יש קדושה בפירות הראשונים שגדלים מחדש בכל שנה על העץ, עד שאיננו רשאים לאוכלם, ועלינו להעלותם לירושלים לכהנים, ולקיים בהם את מצוות הבאת הביכורים. כמו כן, יש קדושה בבן הראשון שנולד, עד שאינו יכול לחיות חיי חולין רגילים בעולם הזה, מבלי שנפדה אותו כמצוות התורה.

יג. שים לב איך הרב מלמד מתכתב עם דברי המהר”ל המובאים בתחילת העיון. במה מרחיב ומעמיק הרב מלמד את שיטת במהר”ל על בסיס ספרו גבורות ה’.

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עיון 5: דיני קדימויות במצוות

להורדת הדף לחץ: טעם מצוות פדיון הבן-הרב דניאל טוויטו

Recommended Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

Start typing and press Enter to search

נגישות