כיבוד אנשים מבוגרים- הרב דניאל טוויטו

“לשמור ולעשות” למסכת קידושין | רב דניאל טואיטו | ישיבת אמי”ת נתיבות דרור | תשע”ט 21

 עיון 33 : חובת כיבוד אנשים מבוגרים
ויקרא יט, לב: מִפְׂנֵי שֵיבָה תָקוּם וְׂהָדַרְׂתָ פְׂנֵי זָקֵן וְׂיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה’:
אונקלוס: מן קדם דסבר באוריתא תקום ותהדר אפי סבא ותדחל מאלהך אנא ה’:
(תרגום: מפני מי שבקיא בתורה תקום, ותהדר את פני הזקן, ויראת מאלוהך – אני ה’)

א. לפי תרגום אונקלוס , למי התורה התכוונה במילה “שיבה”?
_______________________________________________________________________________
ב. הסבר איך ביאורו נשען על המילים שבפסוק
_______________________________________________________________________________
ב. עיין ברש”י ותוס’ בסוגיה ובאר מהו זקן אשמאי לפי כל אחת מהשיטות
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ג. באר את הקושי שגרם לתוספות לאמץ את פירושו של רבינו תם
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

רמב”ן (על התורה)
ואונקלוס אמר, מן קדם דסבר באורייתא תקום ותהדר אפי סבא, ומשמעות דבריו שגם הוא סובר כן.
ועם כל זה, העולה מן הגמרא לפי פסק ההלכה אינו כן, שהרי אמרו (קידושין לב ב)
איסי בן יהודה אומר כל שיבה במשמע, ואמר רבי יוחנן (שם לג א) הלכה כאיסי בן יהודה.
והנה יצוה בכל שיבה אפילו על אשמאי שהוא הבור, ויחזור ויצוה על הזקן שהוא הקונה חכמה ואפילו יניק וחכים.

ד. מאיזה טעם חולק רמב”ן על ביאור של אונקלוס? וכשיטת מי הוא מפרש את המונח “שיבה”?
_______________________________________________________________________________

רמב”ם, תלמוד תורה (ו ט)
מי שהוא זקן מופלג בזקנה אע”פ שאינו חכם עומדין לפניו, ואפילו החכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב
לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו, ואפילו זקן כותי מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסומכו שנאמר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע.
ד. איזה עוד חידוש הפיק הרמב”ם מהסוגיא, צטט את המקור שלו שם
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

שו”ע יו”ד רמד, א
מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפי’ אינו רבו, (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו).
וכן מצוה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה, (אפילו הוא עם הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע).

משנה אבות ה כא
בן ארבעים – לבינה, בן חמשים – לעצה, בן ששים – לזקנה, בן שבעים –לשיבה, בן שמונים – לגבורה..
מועד קטן כח, אמת בחמשים שנה – זו היא מיתת כרת, חמשים ושתים שנה – זו היא מיתתו של שמואל הרמתי,
ששים – זו היא מיתה בידי שמים … שבעים – שיבה, שמונים – גבורות, דכתיב (תהלים צ’) ימי שנותינו בהם שבעים שנה
ואם בגבורת שמונים שנה.
ד. עיין במקורותיו של מרן ובאר מדוע קבע את גיל הכיבוד לשבעים שנה (הרי כבר בגיל ששים נראה זקן?)?
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________

ספר יראים סימן רלג (דפוס ישן – לו) ד”ה לקום מפני
לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ויראת מאלהיך צוה הקב”ה בפ’ קדושים מפני שיבה תקום.
ותניא איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע פי’ אפילו גוי אך שיקיים שבע מצות
שנצטוו בני נח דהיינו חסידי אומות העולם ואר”י (ל”ג א’) הלכה כאיסי בן יהודה אביי קאי מקמי סבי דארמאי
פי’ שקיים שבע מצות שקבלו עליהם בני נח. ולמ”ד בע”ז (ס”ד ב’) דהוי גר תושב לא קשיא דמ”מ ארמאי
קרי להו תלמודא אבל אם אינם מקיימים כגון עובדי כוכבים בזמן (הבית) עובדי ע”ז מגלה עריות ושופכי דמים
לא אמר איסי לקום מפניו ולהדרו דכתיב שאת פני רשע לא טוב להסתכל בפניו אסור (מגילה כ”ח א’)
לקום מפניו ולהדרו לא כל שכן.
ותניא מפני שיבה תקום יכול אפילו זקן אשמאי פי’ המקיים ז’ מצות הוא נקרא אשמאי בשביל שהוא נכרי גמור
ת”ל זקן אין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל

רבי יהודה עייש, שו”ת בית יהודה, ח’ יו”ד סימן כח
ראיתי לבעל הלכות קטנות בחלק א’ סי’ קנ”ד דנסתפק אי בעינן למיקם מקמי סבתא יעויין שם.
והנראה לעניות דעתי בפשיטות דחייבין לקום מפניה אם היא בת ע’ שנה דהא מצוה דמפני שיבה וכו’
ודאי דחייבת בה גם האשה דהיא מ”ע שאין הזמן גרמא ונשים חייבות בה כדמוכח מספר המצות
להרב וכדכתב בהדייא בס’ החינוך וכיון דהיא חייבת לכבד אחרים גם האחרים חייבין בכבודה
אם היא זקינה או חכמה אפי’ ילדה אע”ג דפטורה דלא גריעה זקנה דידה מזקנה דעכו”ם דכתב הרמב”ם
בפ”ו מה’ ת”ת דכל שיבה במשמע ועוד דאם אחרים פטורים מכבודה דכל שישנו בזה ישנו בזה כדאמרינן
גבי ת”ת דפטורה מללמוד לעצמה וגם אינה חייבת ללמד בנה תורה וכן במצות הקפה היא פטורה ואפי’
הקיפה לאיש פטורה אלא ודאי פשוט דכל מיני כבוד שחייבין לעשות לאיש הה”נ לאשה.

שו”ת יחווה דעת חלק ג סימן עב
שאלה: האם יש מצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה, או זקנה בשנים, כשם שמצוה לקום
מפני איש תלמידחכם או זקן?
והאם יש מצוה על תלמידה לכבד בקימה את מורתה שלמדה תורה מפיה?
והאם יש איסור לתלמידה לקרוא את מורתה בשמה?
תשובה: … ועל כל פנים נראה שמאחר שמפורש בספר חסידים שצריך לקום מפני אשה זקנה,
וכן פסקו האחרונים הנ”ל, והוסיפו, שהוא הדין לאשה חכמה בחכמת התורה, אפילו לא יהא אלא ספק,
הלכה רווחת בידינו, ספקא דאורייתא לחומרא. ומכללן של דברים אנו למדים שבודאי יש מצוה וחובה
על התלמידה לקום מפני מורתה, שלמדה תורה מפיה, שהרי כל הטעם שחייב אדם בכבוד רבו,
מבואר במשנה (בבא מציעא ל”ג ע”א), מפני שמביאו לחיי העולם הבא, והוא הדין לגבי תלמידה שמורתה
שמלמדת אותה תורה, מביאתה לחיי העולם הבא. ואף על פי שהמורה מקבלת שכר על כך לפרנסתה,
אין בכך כלום …

ספר חסידים (מרגליות) סימן תקעח
‘מפני שיבה תקום והדרת פני זקן’ואפילו זקנה ואף נשים תקימנה, אבל כבודם של נשים ונערים להחבא
ובפנים שנאמר (איוב כ”ט ח’) ראוני נערים ונחבאו (תהלים מ”ה י”ד) כל כבודה בת מלך פנימה.

בסיכום: מצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה, וכן מפני אשה זקנה בגיל שבעים שנה.
ותלמידה חייבת לקום ולכבד את מורתה שלמדה תורה מפיה, ואסור לה לקרוא את מורתה בשמה הפרטי,
אלא בתוספת תואר מורתי.
וכשהמורה נכנסת לאוטובוס, והתלמידה יושבת, צריכה לקום מפניה. ואם אין מקום נוסף לישיבה,
עליה לתת לה את מקומה.
וכן הדין לגבי אשה חכמה או זקנה, כשם שצריך לעשות כן מפני זקן או תלמיד חכם.

בבלי ערכין יט, א
אמר חזקיה, אמרי אינשי: … סבתא בביתא סימא בביתא

רש”י
סימא – מטמון…
עיון 34 : הרעיון שבמצוות הביכורים
עיון 35 : קיום מצוות במקום מטונף
עיון 36 : מה היחס שיש לתת לתלמיד חכם צעיר?
עיון 37 : מיהו רב מובהק בימינו, ודין הלומד מתוך הספרים
עיון 38 : האם יש לאב לעמוד לפני בנו שהוא רבו?
עיון 39 : עמידה בפני וליווי ספר תורה
עיון 40 : באיזה אופן עם ישראל כיבד את משה?
עיון 41 : מהי הגדרת “מצוות עשה שהזמן גרמה?
עיון 42 : מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן?
עיון 43 : מה הסברה בכך ‘ששני כתובים הבאים כאחד – אינם מלמדים’?
עיון 44 : מהי ‘דרך ארץ’?

כבוד אנשים מבוגרים- הרב דניאל טוויטו

Recommended Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

Start typing and press Enter to search

נגישות