במעגל השנה העברית

חודש איר
ל”ג בעומר – רבי שמעון בר יוחאי -סיפורים ואגדות

1. רשב"י במערה 
רשב"י לא הסתיר את דעותיו השליליות על הרומאים .  
פעם אחת ישבו רבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון וישב איתם  יהודה בו גרים. 
פתח רבי יהודה ואמר: "כמה טובים מעשיהם של הרומאים: בנו גשרים ושווקים ומרחצאות." רבי יוסי שתק. 
אמר רשב"י: כל מה שתקנו - לצורך עצמם תקנו ולא בשבילנו.  
הלך יהודה בן גרים וסיפר את הנעשה והגיעו הדברים לשלטון הרומי.  
אמרו השלטונות: מכיוון שרבי יהודה שבח אותנו - יעלה לגדולה, ויקרא: ראש המדברים בכול מקום. רבי יוסי ששתק - יגלה, ורבי שמעון שגינה - יהרג. 
לקח רשב"י את בנו אלעזר והסתתרו בבית המדרש והיו לומדים תורה כל היום. 
היתה אישתו של רשב"י מביאה להם אוכל בכל יום. 
כשהתחזקו הרדיפות, חשש רשב"י שאשתו לא תוכל לעמוד בענויים ותספר לרומאים את מקום מחבואו. לכן ברחו רשב"י ובנו למערה בפקיעין. 
נעשה לו  נס והצמיח לו הקב"ה עץ חרובים בפתח המערה, ומעיין מים בתוכה, וכך יכלו להתקיים האב ובנו שתים עשרה שנה. במערה עסקו בלימוד התורה. 
המדרש מספר שהגיע מלאך ולימד אותם את סודות הקבלה. 
כדי שבגדיהם לא יבלו נהגו להורידם כל היום ולהתכסות עד צווארם בעפר המערה,  
ורק בזמן התפילה לבשו בגדיהם. 
לאחר 12 שנה שמעו ר' שמעון ובנו קול מבחוץ - את קולו של אליהו הנביא: 
"מי יודיע לרשב"י שהתבטלה הגזרה ?".  
הבין ר' שמעון שיכול הוא לצאת מן המערה. יצאו רשב"י ובנו מן  המערה והלכו לעיר. בדרך ראו חקלאי עובד את האדמה ולא לומד תורה. מכיוון  שהתנתקו למשך 12 שנה מחיי העולם הזה, לא הבינו איך אפשר לעסוק בדברים גשמיים ולא ללמוד תורה, והתוצאה היתה: כל דבר שהתבוננו בו - מיד נשרף. 
יצאה בת קול מן השמים ואמרה: "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!".
חזרו למערה לעוד שנה שלמה.
אחרי שנה יצאה שוב בת קול מהשמים ואמרה: "צאו מן המערה!"
יצאו מן המערה בערב שבת וראו יהודי זקן רץ ובידו שני הדסים.   
"לשם מה לך הדסים אלו?" שאלו אותו.
"לכבוד שבת הם. אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור",  ענה להם הזקן. 
שמחו מאוד הצדיקים על דבקותם של ישראל במצוות. 
פעם אחת הלך רשב"י ברחוב וראה את יהודה בן גרים  אמר: "עדיין זה קיים בעולם?!" נתן עיניו בו ונעשה גל עצמות.

 
2. בין אדם לחברו  :
רשב"י עסק לא רק בעניני המדינה אלא גם בדברים קטנים יותר, כהשכנת שלום בין אדם לחברו בין איש לאשתו.  דבר זה היה חשוב לו מאוד וזאת נראה מהסיפור הבא:
מעשה באיש ואישתו שגרו בצידון 10 שנים ולא היו להם ילדים.
באו הזוג לפני רשב"י ואמרו לו: 
"אין לנו ילדים ולכן אין לנו ברירה ואנו צריכים להתגרש." 
רשב"י לא רצה שיתגרשו ולכן אמר להם:  
"כמו שהתחתנתם ועשיתם מסיבה גדולה כך גם כשתתגרשו  תעשו מסיבה גדולה!". 
שמעו הזוג לרב ועשו מסיבת גירושין גדולה במאכל ובמשתה. 
השקתה האישה את בעלה בהרבה יין עד שהשתכר והיה לו מצב רוח טוב, 
ואז אמר לה: קחי איתך לבית אביך את החפץ הכי טוב שיש לי בבית!"  
מה עשתה ? חיכתה עד שירדם ואמרה לעבדיה:  
"קחו אותו לבית אבי ."
כשהתעורר שאל אותה: "היכן אני ?"  
ענתה לו  : "בבית אבי". 
אמר לה  : "מה אני עושה פה?"   
אמרה לו : "הרי כך אמרת לי - קחי את החפץ הכי טוב שיש לי בבית, 
ואתה הדבר הכי טוב שיש לי בבית!"
הלכו לרשב"י. ראה רשב"י שהם אינם רוצים להתגרש.
התפלל עליהם שירפאו ונולדו להם ילדים. 
 (מדרש שיר השירים רבה). 
Accessibility