יום עשרה בטבת נקבע עוד בתקופת המקרא כיום צום, המציין את תחילת המצור על ירושלים ואת ראשית התהליך שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנצר מלך בבל.
“כה אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים;
והאמת והשלום, אהבו. “ זכריה ח’ (יח’-יט’)