במעגל השנה העברית
חודש ניסן – פסח
מימונה
חג עממי המקובל אצל יהודי צפון אפריקה והנחוג למחרת חג הפסח- כ”א ניסן.
גרסאות שונת לפירוש המילה “מימונה”:
א. מימונה – מן המלה אמונה. שכן בחודש ניסן עתידים ישראל להיגאל (ראש השנה, י”א א’).
ב. מימונה – על שם ר` מימון, אביו של הרמב”ם, שנפטר באיסרו חג של פסח.
ג. מימונה – היא במקורה סעודת פיוס שהיו עורכים לכבוד “מימון מלך מלכי השדים”.
ד. מימונה – מקור השם במילה “ממון”.
ליל המימונה:
משמעות המילה בערבית “מימונה” היא מזל והצלחה, לכן בליל המימונה אוכלים רק מאכלים המסמלים ברכה כגון: דבש, חלב, קמח, שיבולי חיטה, דגנים ודברי מתיקה.
חג המימונה נמשך לילה ויום, במהלכם סועדים, מרבים בשמחה, מבקרים איש את רעהו ומברכים זה את זה “תרבחו ותסעדו”.
יום המימונה:
במרוקו ובשאר מדינות צפון אפריקה חגגו היהודים את המימונה (שסימנה את בוא האביב) ביציאה אל הטבע, בריקודים מסורתיים ובלבישת מלבושים מסורתיים של יהדות צפון אפריקה.
בנוסף, נהגו היהודים לערוך שולחן חגיגי עמוס דברי חלב, פירות וירקות, משקאות חריפים וכד’.
איש ביקר בבית רעהו כשהוא לבוש מחלצות ובירך בברכת “תרבחו ותסעדו” (שפירושה “תצליחו ותזכו במזל טוב”).
במקומות שונים בצפון אפריקה היו מנהגים נוספים:
באלג’יריה נהגו לפרוש על השולחן את מיטב כלי הכסף והזהב , בערים השוכנות לשפת הים נהגו לטבול את הרגליים במי הים
ובמרקש נהגו לברך עצי זית כי יתנו פירות רבים.
חג המימונה היה גם סגולה לנישואין.
במדינת ישראל חודשה לראשונה המסורת בשנת 1966 בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו.
ב-1968 כבר השתתפו בחגיגות כ-5,000 איש וכיום מגיע מספר המשתתפים לרבע מיליון ויותר.
החגיגות המרכזיות נערכות בגן סאקר בירושלים, במקרים רבים בהשתתפותם של ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואנשי רוח.
במדינת ישראל הפך חג המימונה לחג של כל העדות.
מתכונים
Ynet ,מתכוני מימונה – המדריך המלא
פסקל פרץ-רוביןקישורים