בכדי
שנוכל לספר ביציאת מצרים בליל הסדר,
תיקנו חז"ל נוסח קבוע של "הגדה".
בתחילת ההגדה מזמינים את מי שאין לו
אפשרות לעשות את הסדר בעצמו, שיבוא
ויאכל עמנו.
בהמשך שואלים הבנים "מה נשתנה הלילה
הזה מכל הלילות...", וכתשובה לכך
מתחילים לספר על חסדיו של הקדוש ברוך
הוא שקירב את אבותינו לעבודתו,
ושהוציאנו ממצרים בנסים גדולים.
בהגדה מובא גם הסדר של כל המעשים
הנעשים בלילה קדוש זה, והמרומזים ב15-
סימנים:
"קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה,
מוציא, מצה, מרור, כורך, שלחן עורך,
צפון, ברך, הלל, נרצה".
