דעת מבנה התפילה 
דעת מלכויות, זכרונות , שופרות, הרב אורן דובדבני


התרת נדרים                           
בערב ראש השנה נוהגים להתיר נדרים.
רמז לכך מצאו חכמים בפסוק: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" -
סופי תיבות (מתחילת הפסוק): אלול.
בהיכנסנו לימי הדין, אנו מתירים את הנדרים שנדרנו עד כה ומבטלים
את אלו שנידור מהיום והלאה, אם לא נזכור את הביטול בשעת הנדר,
כדי שמעתה והלאה לא נכשל בחטאים של אי קיום נדרים.

תשליך
תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה, אחר תפילת מנחה,
על שפת נהר או ים או באר מים או במקום שממנו ניתן לראות מקומות
אלו.
ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, לפני שקיעת
החמה, נהוג לומר את תפילת "תשליך". בתפילה זו מובע רצוננו
להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים
מחטא. בין שאר הפסוקים, נאמר בתפילת תשליך הפסוק:
"ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - ומכאן מקור השם: "תשליך".

מקור המנהג -  מובא במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם
יצחק בנו אל הר המוריה להעלותו לעולה כפי שנצטווה מפי הקב"ה,
קדמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם
ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע
בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא
יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם.
אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר:
"הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו.
באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק.

טעם המנהג - טעם נוסף לאמירת ה"תשליך" ליד מקום מים מובא
בפוסקים, על פי הפסוק בשמואל (א, ז):
"וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויאמרו: שם חטאנו לה'",
ופירש רש"י: "סימן הכנעה,אנו לפניך כמים הללו הנשפכים".  
שבענט
הרב גרשום הרפנס-דעת
תשליך- אנציקלופדיה יהודית דעת

 לאחר עיון במקורות העוסקים בתשליך
:ספרו כיצד מקיימים אצלכם מנהג זה


 

השופר

מצוה מן התורה לתקוע בשופר בראש השנה.
התורה מגדירה את ראש השנה כ"יום תרועה יהיה לכם"
ו"שבתון זכרון תרועה".
חז"ל פירשו את המקראות הללו כעוסקים בחול ובשבת.
כלומר: כאשר ראש השנה חל באחד מימות החול, הרי הוא
"יום תרועה" - שכן תוקעים במהלכו בשופר; ואילו כאשר
ראש השנה חל בשבת, שאז אין תוקעים בשופר, הרי הופך
"יום תרועה" ל"זכרון תרועה".

בכוחו של השופר לעורר את לב האדם ולהחדיר בו הרהורי תשובה.
וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו,
כלומר: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו
במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם - אלו השוכחים את האמת
בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל,
הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו
הרעה ומחשבתו אשר לא טובה".

השופר עשוי מקרן של איל.
אחד הטעמים שניתנו לכך: להזכיר את האיל אשר נאחז בסבך
בשעת עקידת יצחק, כדי לעורר סנגוריה על ישראל. כמו כן השופר
כפוף ומתעקל - כדי לרמוז על הצורך בכפיפת ברך, בהנמכת קומה
ובכניעת הגו, הנדרשים מאתנו ביום הדין.
מצוות שופר,דעת   
תקיעת שופר-הסוכנות היהודית  
 מושגים וביאורים - השופר, התנועה הקיבוצית 
הרמבם, הלכות שופר, מאגר הקודש, סנונית
מה עשוי השופר, השופר בתרבות ישראל ועוד, מטח 
מצוות שופר, מנשה אלישיב, בר-אילן 
 מדוע השופר עקום?, א' הראל פיש, בר-אילן 
 הלכות תקיעת שופר, הרב אליעזר מלמד, בית אל 

 זמן מצוות התקיעה -
זמן קיום מצות תקיעת שופר הוא ביום ולא בלילה.
נשים פטורות ממצות תקיעת שופר, כי היא מצות עשה שהזמן
גרמה, כלומר: מצות עשה התלויה בזמן. למרות זאת,
נשים רבות מקיימות את המצוה ובאות לשמוע את התקיעות.

הברכות על תקיעת השופר -
שתי ברכות מברך התוקע לפני תקיעת שופר.
הברכה הראשונה: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר
קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר";
והשנייה: ברכת "שהחיינו".
בני העדה האשכנזית נוהגים לברך "שהחיינו" בשני ימי ראש השנה.
בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" רק ביום הראשון.
אולם, אם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, מברכים
"שהחיינו" ביום השני.
בשעת אמירת הברכות, יש לכוון למלים היוצאות מפי התוקע ולאחר
סיום הברכה לענות "אמן".

:לאחר עיון במקורות למדתי 10 עובדות על השופר

   1

   2

   3

   4

   5

   6

  7

   8

    9

10

 א. מהם שני הכינויים לראש השנה בפסוקים ביחס לתרועה?
 ב. למה רומז הביטוי "זכרון תרועה"?

 א. מה מדגיש הרמב"ם במילים "אף על פי...גזירת הכתוב"
 ב. מה צריך כל אחד לזכור?


 א. מה נרמז בשופר העשוי מקרן של איל
 ב. מה רמוז בכך שהוא כפוף?

    
מנהגים הקשורים לסעודת החג
                     
הסימנים - סדר ליל ראש השנה
בסעודות הלילה בראש השנה, נוהגים לאכול מאכלים מיוחדים, לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה, שכן "סימנא - מילתא".
בקהילות ישראל לעדותיהן השונות נפוצו מנהגים שונים, הקשורים
בסימנים.
נציין אחדים מהם, משום היותם מקובלים ביותר בבתי ישראל:

א. חלה טבולה בדבש: במקום להטביל את פרוסת "המוציא" במלח,
כנהוג, מטבילים אותה בראש השנה בדבש.

ב. תפוח בדבש: לאחר מכן נוטלים פלח של תפוח מתוק, טובלים אותו
בדבש, מברכים ברכת "בורא פרי העץ", טועמים ממנו, ואומרים:
"יהי רצון מלפניך... שתחדש (או: שתגזור) עלינו שנה טובה ומתוקה".

ג. ראש כבש או דג: נוהגים גם לאכול נתח של ראש כבש, או ראש
איל או ראש דג ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שנהיה לראש ולא לזנב".

ד. רימון: יש שמוסיפים לאכול גם מפרי הרימון, שגרגריו רבים,
ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שירבו זכויותינו כרימון".
ה. תמרים יש שנוהגים לאכול גם תמרים ואומרים:".. בורא פרי העץ"
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו" או: "שייתמו משטינינו ומקטרגינו".

ו. רוביא - לוביא(ממשפחת השעועית הירוקה)
מברכים:"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו וא  לוקי אבותינו שירבו זכויותינו ותלבבנו"

ז. כרתי (כרישה, פראסה-ממשפחת הבצל ירוק)
מברכים:"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"

ח.  סלק
מברכים:"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"

ט.  קרע - דלעת
מברכים:"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתיקרע רוע גזר דיננו.
ויקראו לפניך זכיותינו"

י. פרי חדש כלשהו, שאפשר יהיה לברך עליו 'שהחיינו'

כאמור, בארצות השונות ובעדות השונות מקובלים מנהגים נוספים
בעניין זה.
עיינו גם במקורות הבאים, וציינו גם על פי הנהוג אצלכם בבית,
      מהם:המאכלים שנוהגים לאכול, ומהי הסיבה לכך
בר-אילן ,ראש השנה בסימן טוב, הדס אברבנאל גרבר
קבלת חג ראש השנה, אתר אש התורה 
מאכלים סמליים בחג-הסוכנות היהודית  
      

: והסיבה לכך היא	המאכל
		1
		2
		3
		4
		5
		6

ראש השנה במשך הדורות 

מנהגי עדות לראש השנה, חב"ד 
מנהגי ראש השנה, הרב אליעזר מלמד 
הלכות ראש השנה על פי קיצור שולחן ערוך
 

מתכונים  

כעכים בדבש, חגים
     עבטה ליקר רימונים, החברה להגנת     
  מתכוני דגים, כאן נעים
עוגת דבש ועוד..., חג שמח

תשבצים וחידונים

דפי צביעה
 פאזלים
דפי צביעה
תפזורת מנהגי תשרי


שירים

כל שנה, ניסן פרידמן
שנים עשר ירחים, נעמי שמר 
סליחה, לאה נאור  
שיר לחודש תשרי, דתיה בן דור
שנה טובה, לאה נאור
חיבה, שירי ראש השנה