עיקר משמעות החג הוא בסיום הקריאה בחומשי התורה
חז"ל קבעו כי "עושין סעודה לגמרה של תורה"(קהלת רבה א').

מהות החג

בתורה נאמר על היום השמיני של סוכות "וביום השמיני עצרת תהיה לכם"
ואז לא יושבים יותר בסוכה אלא נכנסים ואוכלים בבית וחוגגים יום חג הנקרא "שמיני עצרת" - על שם הפסוק  "וביום השמיני עצרת תהיה לכם" שמיני שהוא עצרת - היינו יום חג.
ביום זה אין מצווה מעשית מיוחדת, לא לולב לא אתרוג לא סוכה ולא מצה, אלא חג שבו עם ישראל שמח בה' וה' שמח בעם ישראל.
אבל בחוץ לארץ, שבו חוגגים תמיד, שני ימים חג מה שנקרא יום טוב שני של גלויות, יש אפוא שני ימי שמיני עצרת, שני ימי חג ללא מצוות מעשיות.
ומכיוון שכך, החליטו להקדיש את היום השני משני ימי החג, הוא היום התשיעי של סוכות, שכאמור אין בו כל מצווה, ולשמח עם סיומה של קריאת התורה במחזור השנתי. מכאן נולד חג שמחת תורה, שעיקרו נחוג בחוץ לארץ ביום התשיעי של סוכות. אמנם, בארץ ישראל שאין יומיים חג, חוגגים את שמחת התורה ביום שמיני עצרת.

שמיני עצרת - שמחת תורה-הרב דוד דוב לבנון
שמיני עצרת על פי ספר התודעה, דעת
עמל,על הקשר שבין שמיני עצרת לשמחת תורה

 


מה הקשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה?      

האם יש מצווה מהתורה לעם ישראל בשמ"ע?

כמה ימי שמחת תורה יש בחו"ל?

           
ההקפות
                      
בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.
וידוע שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה'
(שמואל ב, ו, טז).
הקפות, מט"ח
 


 

 



 

 

 

 

חתן - תורה -
מי שעלה אחרון לתורה והוא מסיים את קריאת התורה השנתית של פרשיות השבוע, הוא נקרא "חתן תורה".
שם זה ניתן לו על שם הפסוק : "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ודרשו חז"ל מורשה כמו מאורסה, כאילו עם ישראל והתורה הם כמו חתן וכלה, ולכן מסיים התורה נקרא "חתן תורה".
את חתן התורה מכבדים ושרים לפניו כשהוא עולה לתורה.
בסוף הקריאה אחרי הפסוק האחרון המסיים במילים "לעיני כל ישראל" אומרים "חזק חזק ונתחזק".
נוהגים בכמה קהילות שהחתן מזמין את כל הציבור לסעודת שמחה או לקידוש בחג
 שמחת תורה או באחת השבתות הסמוכות לו
.

מתי קוראים בתורה לחתן התורה?

שאלה: מי החתן ומי הכלה?


חתן בראשית
ביום שמיני עצרת הוא חג שמחת תורה בארץ ישראל, נוהגים שמסיימים את קריאת התורה ומתחילים מיד את קריאת התורה מבראשית.
דבר זה בא לבטא את המשך רצף לימוד התורה בישראל.
מי שהקהל וגבאי בית הכנסת מחליטים לכבד אותו הוא מוזמן לעלות לתורה בשמחת תורה, כעולה הראשון לקריאת תחילת ספר בראשית.
העולה הזה נקרא "חתן בראשית" , כמו שהסברנו בחתן תורה ע"ש הפסוק "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ודרשו חז"ל מורשה כמו מאורסה, כאילו עם ישראל והתורה הם כמו חתן וכלה, ולכן מתחיל התורה בבראשית נקרא "חתן בראשית"
.
למה החג נקרא "שמחת תורה"?

שאלה: עד היכן קוראים לחתן בראשית?

 


 

תפילת גשם
עם בואו של חג הסוכות מתחילה המחצית החורפית של השנה, תקופה שנמשכת עד ליום הראשון של פסח, שאז בט"ו בניסן מתחילה תקופת הקיץ.
בראשית ימי הקיץ מתפללים שירד טל לברכה על פני הארץ, ומיום ט"ו בניסן, מתפילת מוסף של חג ראשון של פסח אומרים בברכת גבורות "מוריד הטל".
והנה היה מקום שהזכרת הגשם בתפילת העמידה בברכה השניה ברכת הגבורות, "משיב הרוח ומוריד הגשם" נתחיל לאומרה מיום ט"ו בתשרי, הוא חג ראשון של סוכות א ב ל מכיוון שזה חג סוכות ואנשים יושבים וישנים בסוכה אין זה נשמע אמיתי ואין זה ראוי שיבקשו אז על הגשם, וכי מי רוצה גשם באמצע חג סוכות, ולכן דוחים את תפילת הגשם עד לחג האחרון הוא שמיני עצרת.
לפני מוסף אומר החזן פיוט על הגשם, והקהל מתחיל לומר בעמידה
"משיב הרוח ומוריד הגשם".


מהי מתי אומרים תפילת טל?

מתי אומרים תפילת גשם?

 


איסרו חג
 

היום שלאחר אחד מחגי שלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג".
שם זה ניתן ליום זה על שם שהוא כמו קשור (אסור מלשון - קשור) ליום החג עצמו.
 וקבעו חכמים כי ביום זה יש קצת חגיגיות ושמחה ולכן אמרו :
"כל העושה איסור וחיבור לחג -, ומרבה במאכל ובמשתה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן".
באיסרו חג עושים קצת סעודה חגיגית וכן אסור להספיד בו ואין אומרים תפילות עצובות, כמו תחנון ונפילת אפיים.
בימינו הנהיגו שבכל בתי הספר בישראל לא מתקיימים לימודים באסרו חג, וחוץ מזהשהתלמידים "די" שמחים, זה נותן גם קצת זמן לעזור בבית לפרק את הסוכה (אחרי סוכות)או להכניס את כלי הפסח למקומם(אחרי הפסח)

למה לא לומדים ב"אסרו חג"?

ממה באה המילה "אסרו"?

.

הקפות שניות
כפי שהסברנו בשמחת תורה הרי אנו מבינים שבני חוץ לארץ הם נוהגים להוציא את ספרי התורה ולרקוד אתם רק ביום התשיעי, שהוא יום טוב אצלם שאסור בכל המלאכות ממש כמו יום חג אצלנו, והם שמחים עם התורה ביום התשיעי הזה.
אנחנו כאן בארץ ישראל, שכבר רקדנו עם התורה ביום השמיני - שמיני עצרת אבל לאות הזדהות עם אחינו, בני הגולה, אנחנו עושים עוד פעם הקפות עם התורה וחוגגים במוצאי החג את מה שנקרא "הקפות שניות" שכשמן הן הקפות פעם שנייה בשבילנו, תושבי ארץ ישראל. היתרון של הקפות שניות, שמכיוון שהן נערכות במוצאי החג, כמובן שאפשר לנגן עם תזמורת ולארגן הסעות למקומות שונים בארץ. ובאמת מנצלים את ההקפות השניות להגיע לישובים מרוחקים או למקומות שיש עניין ורצון לחזק אותם.

מתי חוגגים הקפות שניות?

למה חוגגים הקפות שניות?

 

שבת בראשית
השבת שלאחר החג נקראת שבת בראשית שבה קוראים את הפרשה הראשונה של התורה.
מנהג אשכנז שבשבת זו במקום לקרוא פרק מפרקי אבות אחרי מנחה
של שבת, אומרים את פרק "ברכי נפשי את ה'" מתהילים.
תמיד יוצא כך ששבת בראשית היא השבת שלפני ראש חודש חשון, ולכן אומרים בה את תפילת ברכת החודש.
מה שלא אמרנו בחודש הקודם, שאת חודש תשרי לא צריך לברך שהוא מבורך ועומד עם רוב חגיו וימים טובים שבו.
שבת בראשית היא שבת של התחלות טובות ולכן נוהגים להתחזק משבת זו ולהתחיל לומר את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום או פירוש אחר על הפרשה.
שאלה: מה קוראים בתורה בשבת בראשית?

שאלה: כיצד יתכן שאת מעשה בראשית קוראים 4 פעמים?

סיפורים לחג
שמחת תורה בוורשה, דעת  

סיפורים לשמחת תורה,חבד  

מבחר פיוטים לשמחת תורה  

ספר התורה המורם, הרב ד"ר ש"ז כהנא ז"ל  

, הרב ד"ר ש"ז כהנא ז"ל סיפורים

שירים לחג
לקט שירים חסידיים, אתר רוטר   
 

גלויה לשמחת תורה                     

         

 

  03/10/2008:עדכון אחרון