משמעות היום מבחינה הלכתית
:המקור לחג ט"ו בשבט :עיינו
ב
.'מסכת ראש השנה
פרק א' משנה א
לעניין מה קובע תאריך זה? כמובן שהדבר חייב להיות שייך למצוות
הקשורות לאילן ?אילו מצוות תלויות בתאריך זה
עיינו במצוות הבאות ומצאו
את המכנה המשותף לכל המצוות:
(עברו עם העכבר על שם המצווה!)
. תרומות ומעשרות
.ערלה
ורבעי
.שמיטה
?מדוע קבעו דוקא את טו' בשבט כראש השנה
לאילן
,ביום זה כבר יצאו רוב
גשמי השנה ועלה השרף באילנות וכל חנטה של פירות האילן מכאן
ואילך, ברכת השנה החדשה .עליהם. זוהי תחילת השנה החקלאית
הטבעית של האילן הסבר נוסף הוא שפירות החונטים עד טו' בשבט
חונטים משרף שנכנס בהם לפני תשרי. לפי הסבר זה טו' בשבט
מסמל את .הפירות שנוצרו בשנה שעברה
כאמור, ליום זה
משמעויות הלכתיות הקשורות למצוות ?התלויות בארץ. כיצד, מדוע
ומתי הפך יום זה ליום חג
,בדבר זה יש להרחיב ,פתחו את הקישור
הבא, הכולל לקט מתוך ספר התודעה .מצוות התלויות בארץ ושיעורי שביעית
רשמו 5 מצוות ומנהגים הקשורים לט"ו בשבט
.הלקוחים מתוך לקט זה
ט"ו בשבט מבשר הגאולה
מתי הפך טו בשבט לחג של נטיעת
עצים? עם חידוש ההתיישבות
היהודית בשנות השמונים של המאה שעברה עלה הצורך במציאת
תוכן חדש ליום הזה. בט'ו בשבט בשנת תר"ן 1890- יצא המורה
והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון-יעקב לנטיעה
חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט'ו בשבט - חג נטיעת
האילנות, ולא סתם ראש השנה לאילן. בשנת 1908 הכריזה
הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט'ו בשבט כחג הנטיעות.
מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את המועד הזה, וכך אנחנו מכירים
את ט'ו בשבט כיום נטיעה. .(מתוך אתר חגים) הבה
ניטע עץ לכבוד החג באחד מיערות הקק"ל.
ומתי התחיל המנהג לאכול פירות
משבעת המינים בט"ו בשבט? המחנכים והמקובלים
בדורות הגלות אמרו לתלמידיהם להביא ביום זה לחדר פירות.
סביב ערמת הפירות סיפרו על פירות ועצי ארץ ישראל ועוררו
ניצוץ של אהבה וגעגועים לארץ בה האביב ינוה עולמים. מקובלי
צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה. רק במאה ה-17
בספר שמחברו עלום בשם "חמדת הימים" ,ובו תיקונים מיוחדים
לחגיםמופיע
תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלשים מיני פירות
שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן אומרים קטעים מהתורה,
נביאים,כתובים משנה וזוהר על עצים וצמחים
