רציתי לבקש ממך…

 In לימוד יומי

בחודש אלול נוהגים רבים לומר בשעת לילה מאוחרת או בבוקר מוקדם ‘סליחות’. אמירת הסליחות היא אחד המנהגים הבולטים של החודש הזה ובהתקרב ראש השנה רבים אף ניגשים ישירות לחברים ובני משפחה ומבקשים את סליחתם על דבר שעשו ופגעו בהם. חז”ל אומרים שליום הכיפורים יש כוח גדול לכפר על עוונות אך הוא אינו מכפר על דברים שנעשו בין אדם לחבירו עד שיפייס את חבירו.

ומה לעשות אם החבר לא מוכן לסלוח?

כותב הרמב”ם בהלכות תשובה כך: “לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין (=מפצירים, מבקשים) בו ומבקשין ממנו. לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית. לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא”.

ולצד זה מדריך הרמב”ם גם את הנפגע כיצד להגיב:

אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה לא יקום ולא יטור וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון, אבל העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן אלא ועברתן שמרה נצח וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו והגבעונים לא מבני ישראל המה”.

נקודה למחשבה: מתי ביקשתם בפעם האחרונה סליחה ממישהו? מתי ביקשו מכם? כיצד הגבתם?

Recommended Posts

כתבו תגובה

נגישות