בראש יהודי -צער בעלי חיים

כיהודים אנו מצווים על מצוות צער בעלי חיים. זו מצווה מן התורה, והיא שקולה לכל הדעות לכל מצווה אחרת. חומרת העבירה על צער בעלי חיים איננה שונה מאכילת חזיר לדוגמה, ואין מי שיחלוק על זה (על מקורו של הדין ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף לב\ב). ולמעשה – חוקים האוסרים התעללות בחיות החלו להחקק בעולם המערבי רק בשלהי המאה הי"ט, בעוד שהתלמוד עיגן וחוקק אותם לפרטיהם כבר לפני 1300 שנה, על בסיס החוקה התורנית העתיקה עוד יותר. החוק העברי היה רגיש לזכויותיהם של בעלי החיים הרבה לפני שהסביבה הכללית הבינה מה בכלל רוצים ממנה בנדון. חכמי המשנה דאגו לחמור הרובץ תחת כובד משאו וחייבו את כל מי שרואה זאת לסייע לו בזמן ששליטי הארץ הרומאים עוד שיסו אריות מורעבים בשבויים חסרי ישע לתשואות קהל אלפי צופים. ...

האם יתכן שכבד אווז יהיה כשר לאכילה כאשר ידוע לכל כי על מנת לספק כבדי אווז לשוק מגדלי האווזים מפטמים אותם בכפייה, תוך תקיעת זונדות אל תוך צווארויהם והאבסתם במזון הגורם להשמנה, לגידולים בכבד ולקריסת מערכות כללית בגוף האווז? היתכן שמגדלי אווזים שכאלו יקבלו תו הכשר מוועדות הכשרות כאשר על מנת לספק את בשר התאווה הזה הם מפירים בכל דרך אפשרית את החוק העברי המחייב לדאוג לרווחתם של בעלי החיים? הוא הדין ביחס לגידול "עגל חלב", שנמנעת ממנו התנועה בכלוב צר ודחוק מיום הוולדו כדי ששריריו ישארו רפוסים ובשרו יהיה רך וטעים לחיכם של זוללי בשרו. ...

מתוך הבנת המצב הכללי של כדור הארץ והבנת התלות ההדדית בין האדם, בעלי החיים, הצמחים, האדמה והשמיים, איננו יכולים לומר כי ניתן להעלים עין מן העיוותים הללו. אנו קוראים לשינוי פרדיגמות בחשיבה של הכשרות היהודית..... יש לפתוח את הזוית שדרכה אנו מסתכלים על נושא הכשרות, לצאת מהראש של דקדוקי ההלכה ומחלוקות החכמים ולשים דגש על דברים העומדים ביסוד קיומנו כבני אדם בריאים על האדמה הזו.

אין הכוונה לומר שצריך להחליף לחלוטין את דיני הכשרות. אינני מאלו הטוענים כי עדיף לאכול תרנגולת אורגנית (שגודלה בתנאי חופש וניזונה ממזון בריא) מאשר תרנגולת שנשחטה בשחיטה כשרה. אבל אני בהחלט אעדיף לאכול תרנגולת אורגנית וכשרה (אם בכלל אחליט לאכול באותו יום בשר, דבר שאינני עושה כבדרך אגב), גם אם אין היא כשרה למהדרין, ואפילו אם היא רק כשרה בדיעבד. סדרי העדיפויות צריכים פשוט להשתנות.

בראש יהודי - צער בעלי חיים – בזמן הזה
	רציונאל: יחסי הגומלין בין בני האדם ו"חיות הבית" מלווים אותנו למן ראשית ההיסטוריה הידועה- בעלי החיים שמרו על בני האדם, העניקו להם צמר, ביצים וחלב וסייעו להם בעבודות השדה ובנשיאת משאות בתמורה למחסה ומזון. במקרא ובספרות חז"ל מופיעות מצוות רבות שנועדו להגן על בעלי החיים שבשרות האדם מעבודה קשה מדי, מהתעללות ומחוסר התחשבות. בימינו, השימוש בבעלי החיים לצרכי האדם עבר "הסבה" – לא עוד משק משפחתי המכיל בני אדם וחיות החיים זה לצד זה, כי אם משקים תעשייתיים המספקים לרב האוכלוסייה את צרכיה, מבלי שיפגשו את בעלי החיים ה"עובדים בשבילם". תופעה זו הולידה דור חדש של עבירות על מצוות "צער בעלי חיים" – למן ניסויים בבעלי חיים למטרות קוסמטיקה וכלה בעינוי בעלי חיים בתעשיית המזון. פעילות זו נועדה להכיר לבני הנוער את מצוות "צער בעלי חיים" ולדון בדרכים לתרגם אותה למציאות דורנו. קבוצת יעד: חטיבה עליונה
	1. "צער בעלי חיים " במקורות המושג "צער בעלי חיים" מופיע לראשונה בספרות חז"ל. עם זאת , הדאגה לבעלי החיים מופיעה כבר בתנ"ך בסיפורים ומצוות רבות. בחנ/י את עצמך לגבי היכרותך עם היחס לבעלי החיים במקרא –נכון/לא נכון : א. לפי התורה, בראשית ימי ההיסטוריה כל בני האדם היו צמחונים : נכון לא נכון ב. על פי התורה אסור להאכיל בעל חיים בזמן מלאכתו , על מנת לתת כבוד למזון . נכון לא נכון ג. על פי התורה, אין לבעלי החיים רגשות של ממש כלפי וולדותיהם. נכון לא נכון ד. נאסר בתורה לתת לבעל חיים עבודה שאינה פרופורציונלית למידותיו : נכון לא נכון ה. על פי המקרא, כל אדם אחראי על בעלי החיים שברשותו. נכון לא נכון ו. מנוחת השבת הינה מנוחה לכל – לאדם ולחי כאחד. נכון לא נכון
	2. מצערים בעלי חיים בימינו בסעיף הקודם סקרנו חלק ממצוות התורה העוסקות ביחס הראוי לבעלי חיים . המושג "צער בעלי חיים" הוטבע בתקופה מאוחרת יותר (תקופת התלמוד) על ידי חז"ל והוא כולל דרכים שונות בהן אסור לנהוג בבעלי חיים , היות והן גורמות להם סבל. בימינו רֹב מצוות אלו כפשוטן אינן רלוונטיות -לבריון של הכיתה אין חמור, את הביצים קונים בסופר ואת מקום העבודה בשדה תופסים טרקטורים ושאר מכונות, שאינן זקוקות לתנאים או למנוחה. עם זאת אין דור כדורנו בו חיות רבות כל כך סובלות מעבירה על מצוות "צער בעלי חיים" : א. הכנס/י לאתרים הבאים וקרא/י את עמוד השער שלהם: אגודת "צער בעלי חיים " האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים אנונימוס – אגודה לזכויות בעלי חיים עמותת – "תנו לחיות לחיות" ב. פרט/י כמה שיותר עבירות על "צער בעלי חיים" הנעשות בדורנו : 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10 (ויש הרבה יותר) .
	3. חברה חקלאית מול חברה תעשייתית בתקופה הקדומה, החזיקו רב המשפחות חיות למטרות עבודת אדמה או רעיית צאן. חיות אלו התגוררו עם המשפחות באותו מבנה, בחצר, או במבנה קרוב והיו איתן במגע יומיומי . (לדוג' , בתקופת המקרא, אם רצית לאכול בשר יצאת אל הדיר שלך , שחטת את "חומיהו"- כבש שאתה מכיר למן לידתו וטיפלת בו עד עכשיו). בימינו, ישנו נתק של ממש בין האדם ובעלי החיים ה"מספקים לו את מחסורו" והוא פוגש בד"כ רק את התוצר הסופי (בשר, ביצים, חלב או מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים) כשהוא ארוז בסופרמרקט. בד"כ אנחנו גם לא ממש רוצים לדעת איך הוא הגיע לשם... צפה/צפי בסרטון "המטריקס" המתאר תופעה זו של מעבר מחברה חקלאית לחברה של "תעשיית בשר", "תעשיית ביצים" וכו' (הסרטון באנגלית, אבל המסר מאוד ברור) כיצד לדעתך לקיים במציאות ימינו את מצוות "צער בעלי חיים" אם לא אנחנו מגדלים את בעלי החיים שמבשרם ותוצרתם אנחנו נהנים? שוחח/י על כך בקבוצת הדיון .
	4. כשרות אקולוגית לטענת רבים מן הגופים ששמו לעצמם למטרה להגן על בעלי החיים, הכח המרכזי של כל אחד מאיתנו בעולם התעשייתי הוא הכח שלו כצרכן. אם נכריז על "חרם צרכנים" על מוצרים שקשורים להתעללות בבעלי חיים, לא יהיה "כדאי" למגדלי החיות להמשיך בהתעללות, גם אם זה חוסך להם זמן או כסף. כמו כן , חרם שכזה יכול להוביל לחקיקת חוקים שיגנו על בעלי החיים מאכזריות או הזנחה. דרך "יהודית" להתנגד לפגיעה בבעלי החיים הינה "עידכון" היתרי הכשרות, כך שיכילו גם פרמטרים הקשורים למצוות "צער בעלי חיים", כדברי הפסקאות הבאות : אקו-כשרות / אוהד אזרחי כיהודים אנו מצווים על מצוות צער בעלי חיים. זו מצווה מן התורה, והיא שקולה לכל הדעות לכל מצווה אחרת. חומרת העבירה על צער בעלי חיים איננה שונה מאכילת חזיר לדוגמה, ואין מי שיחלוק על זה (על מקורו של הדין ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף לב\ב). ולמעשה – חוקים האוסרים התעללות בחיות החלו להחקק בעולם המערבי רק בשלהי המאה הי"ט, בעוד שהתלמוד עיגן וחוקק אותם לפרטיהם כבר לפני 1300 שנה, על בסיס החוקה התורנית העתיקה עוד יותר. החוק העברי היה רגיש לזכויותיהם של בעלי החיים הרבה לפני שהסביבה הכללית הבינה מה בכלל רוצים ממנה בנדון. חכמי המשנה דאגו לחמור הרובץ תחת כובד משאו וחייבו את כל מי שרואה זאת לסייע לו בזמן ששליטי הארץ הרומאים עוד שיסו אריות מורעבים בשבויים חסרי ישע לתשואות קהל אלפי צופים. ... האם יתכן שכבד אווז יהיה כשר לאכילה כאשר ידוע לכל כי על מנת לספק כבדי אווז לשוק מגדלי האווזים מפטמים אותם בכפייה, תוך תקיעת זונדות אל תוך צווארויהם והאבסתם במזון הגורם להשמנה, לגידולים בכבד ולקריסת מערכות כללית בגוף האווז? היתכן שמגדלי אווזים שכאלו יקבלו תו הכשר מוועדות הכשרות כאשר על מנת לספק את בשר התאווה הזה הם מפירים בכל דרך אפשרית את החוק העברי המחייב לדאוג לרווחתם של בעלי החיים? הוא הדין ביחס לגידול "עגל חלב", שנמנעת ממנו התנועה בכלוב צר ודחוק מיום הוולדו כדי ששריריו ישארו רפוסים ובשרו יהיה רך וטעים לחיכם של זוללי בשרו. ... מתוך הבנת המצב הכללי של כדור הארץ והבנת התלות ההדדית בין האדם, בעלי החיים, הצמחים, האדמה והשמיים, איננו יכולים לומר כי ניתן להעלים עין מן העיוותים הללו. אנו קוראים לשינוי פרדיגמות בחשיבה של הכשרות היהודית..... יש לפתוח את הזוית שדרכה אנו מסתכלים על נושא הכשרות, לצאת מהראש של דקדוקי ההלכה ומחלוקות החכמים ולשים דגש על דברים העומדים ביסוד קיומנו כבני אדם בריאים על האדמה הזו. אין הכוונה לומר שצריך להחליף לחלוטין את דיני הכשרות. אינני מאלו הטוענים כי עדיף לאכול תרנגולת אורגנית (שגודלה בתנאי חופש וניזונה ממזון בריא) מאשר תרנגולת שנשחטה בשחיטה כשרה. אבל אני בהחלט אעדיף לאכול תרנגולת אורגנית וכשרה (אם בכלל אחליט לאכול באותו יום בשר, דבר שאינני עושה כבדרך אגב), גם אם אין היא כשרה למהדרין, ואפילו אם היא רק כשרה בדיעבד. סדרי העדיפויות צריכים פשוט להשתנות. א. ב. נסה/י לנסח בעצמך חוקים שיתנו למזון ולמצרכים נוספים תעודת "כשרות אקולוגית" (אפשר גם חוקים חברתיים – כמו שלא ינצלו עובדים בתעשיית אותו מזון) : בתקווה לתיקון עולם עינט