רשת אמי"ת מציינת השנה 80 שנה להווסדה.
רשת זו, מסמלת זיקה ייחודית ומרשימה בין יהדות אמריקה למדינת ישראל.
הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, כתב לפני כמה עשרות שנים את הדברים הבאים:
'הרבה יהודים טובים ישנם באמריקה, כמה מסירות יש בהם ליהדות ולארץ ישראל! איני יודע אם בארץ ישראל יודעים עד כמה מוכן היהודי האמריקני לעשות למען ארץ ישראל.
 הפחדנות שהייתה מנת חלקו בעבר נסתלקה ממנו בכל הנוגע לפעילות למען ארץ ישראל…' (על התשובה 198-199)

דברים אלו נכונים לגבי רובה הגדול של יהדות אמריקה בכלל, אולם נכונים הם שבעתיים לנשות אמי"ת שייסדו ארגון מיוחד זה ומלוות אותו שנים רבות בתמיכה ובעשייה חינוכית עשירה ומגוונת.
הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, במאמרו 'הקהילה', מגדיר את היסודות, 'שלשת העמודים'
שעליהם מיוסדת הקהילה.
א. קהילה מתפללת
ב. קהילה גומלת חסדים
ג. קהילה מלמדת.

הקהילה המתפללת, על פי הרב סולובייצ'יק, היא הקהילה המפתחת רגישות כלפי האחר.
 זוהי קהילה שבה היחיד או המגזר, איננו שקוע בעצמו ושוקט על שמריו, אלא מודע אל היחיד האחר או אל המגזר האחר הזקוק לעזרה.

הקהילה הגומלת חסדים, היא הקהילה המבטאת את רגישותה כלפי האחר, לא רק במודעות ובתפילה כי אם במעשים. מעורבות, עזרה, תמיכה ושותפות, הם המאפיינים את הקהילה הגומלת חסדים.

הקהילה ה'מלמדת', על פי הרב סולובייצ'יק, היא הקהילה שאיננה מפנה את משאביה רק לתחומים של חסד וצדקה כי אם לתחומים של חינוך, ועיצוב תודעתי והשקפתי של עצמה
 ושל זולתה.

רשת אמי"ת בכל שנותיה, מבקשת לתפקד כ'קהילה' על פי ההגדרות הנ"ל.
עצם הקמת מוסדות בעיירות פיתוח ובפריפריה, פנימיות לילדים ולנוער הזקוקים לבית ולחום, ובתוספת הפרויקט המיוחד שבו פתחנו בשנתיים האחרונות של 'בית משפחה קהילה' העוסק בשייכות הקהילתית של כל בתי הספר ובתרומה לה, הופכים את הרשת לקהילה מתפללת ולקהילה גומלת חסדים, שפניה לא רק לצד הפורמלי הלימודי כי אם גם לקהילה עצמה, על מגזריה השונים ועל צרכיה השונים.
מאידך, רשת אמי"ת מבקשת להרים על נס, דגלים חינוכיים שיש בהם בכדי לבשר ולתרום תרומה משמעותית בעיצוב דרכה של הציונות הדתית בפרט ובתהליכים כוללים יותר, בכלל החברה בישראל.
מבחינה זו, רשת אמי"ת פונה לא רק למגזרים חלשים בחברה הישראלית, כי אם גם לערים ולקהילות הנחשבים למבוססים ולמובילים בארץ. הרשת הקימה בתי ספר מדעיים טכנולוגיים, ישיבות תיכוניות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, ישיבת הסדר בשדרות ועוד פרוייקטים שונים ומגוונים של מצויינות ומנהיגות, הצועדים בראש המחנה.

הרשת עוסקת ביצירת סביבה חינוכית שבה בית הספר הופך לבית חינוך, בבנית מהלכים חינוכיים ולימודיים, שיעצבו אצל המתחנכים במוסדות הרשת, מחויבות דתית וציבורית לצד בחירה ויצירתיות.
עידוד ופיתוח תכונות של מנהיגות ויוזמות של נטילת אחריות חברתית וציבורית.
אף בתחומים הפורמלים - ניסיון לבחון מחדש את יחסנו להוראת מקצועות הקודש ודרכי הוראתם.
כל אלו הם מקצת האתגרים שרשת אמי"ת כ'קהילה מלמדת' מבקשת לברר ולבחון, בעומק, ביסודיות ובנכונות מלאה להתחדש.
הנהלת הרשת ומנהליה מקיימים דיאלוג קבוע ומתמשך על דרכה האידיאולוגית וההשלכות החינוכיות, במסגרת המועצה רוחנית חינוכית בה יושבים רבנים, מנהלים, אנשי אקדמיה
ואנשי מינהל.

בימים אלו, הגדושים בדילמות, מאבקים והתמודדויות לא פשוטות שניצבת לפניהן החברה הישראלית, רשת אמי"ת מבקשת להדגיש שלשה דגשים חשובים.
א. חינוך להשתלבות ולנטילת חלק בכל תחומי העיסוק בחברה הישראלית:
באיגרת נט' משנת תרס"ז כותב הרב קוק לגיסו על דבר רצונו להקים ישיבה חדשה בירושלים.

וכך רואה הרב קוק בחזונו מוסד זה:
'רק מזה, ממוסד כזה, נוכל לקוות תשובות גדולות על המוני השאלות העומדות על הפרק זה ימים רבים, ואולי גם כן דורות, בענייני ישראל וארץ ישראל, ועל גביהם שאלת קיומה של תורה והשפעתה...
בהמשך הוא כותב על תוכניותיו למוסד זה:
'יש בו עתה גם כן מחלקה ללימוד מלאכה, זהו דבר חדש, שהרהבתי עז להרשות לתקנו, ובעזרת השם בהמשך הימים ישא את פריו, שיהיו לנו על ידו המון בעלי מלאכה ואנשי השוק, שלא יביטו על דרכי היהדות כ'גויים גמורים', כפי מה שהדבר עלול להיות מתהלך אם לא יקורב כלל החינוך המעשי של אנשי השוק למחיצה שבה תלמידי חכמים שרויים ומתהלכים על כל פנים'.

הרב קוק איננו מקבל את ההפרדה כי 'אנשי תורה יעסקו בתורה ואנשי מעשה יעסקו במעשה'. הוא מבקש לבנות בית מדרש שמתוכו יצאו גם אנשי תורה וגם אנשי מעשה כשאלו יונקים מאלו.
'אנשי שוק' בלשונו ואולי אנו נאמר 'אנשי הייטק, אנשי תעשיה, אנשי צבא, עורכי דין, רופאים וכד', בלשוננו, צריכים להיות, לדעת הרב קוק בעלי השקפה יהודית תורנית עמוקה, והרב קוק ראה בהכשרת כאלו יעד מרכזי בהקמת מוסדותיו.

בדרך זו מבקשת ללכת רשת אמי"ת ולהוציא ממוסדותיה בוגרים שישתלבו בכל תחומי החיים בחברה הישראלית, כשהאידיאלים והתורה שספגו במהלך שנות לימודיהם הם המתווים ומעצבים את נורמות ההתנהגות שלהם בכל התחומים שבהם יעסקו.
ב. מעורבות חינוכית ושיתוף פעולה בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי דתי: במיוחד בתקופה קשה זו של נתק בין האוכלוסיות.
פניה של רשת אמי"ת, איננה רק אל המגזר הדתי והתורני, באחרונה פתחה הרשת את שעריה גם למוסדות מן המגזר הכללי בעיר שדרות הרשת קבלה לניהולה גם את ביהס המקיף הכללי וזאת מתוך אמונה שדיאלוג, קשר ושותפות, יעזרו לגשר על הפערים הגדולים והבלתי נסבלים הקיימים בין הציבורים השונים בארץ.

דוקא בימים אלו, שהניכור מתחזק, הסטריאוטיפים תופסים מקום מרכזי, והדיון הציבורי הולך והופך לשיח של חרשים, רשת אמי"ת רואה בכך אתגר מן המדרגה הראשונה לשוב ולשתף פעולה, תוך קיום דיאלוג עמוק ויסודי, שמחד מאפשר הפריה הדדית ומאידך איננו פוגם בזהות העצמית של כל אחד מן הצדדים.
לא משנה, מה תוכנו של המאבק ואילו שאלות עומדות על הפרק, בסופו של חשבון, אנו מחויבים ומעוניינים להמשיך ולצעוד קדימה ביחד,מתוך אחריות לכלל ישראל ועל כן צריך לעשות את המירב למנוע פעירת תהום ושריפת גשרים ,בין הציבורים השונים והמגוונים בעם ישראל ג.מחויבות מוחלטת לאמונת ישראל ותורתה, ובמקביל נאמנות שלמה למוסדות המדינה וחוקיה: וזאת מתוך דבקות בשילוב האפשרי בין המדינה כיהודית דמוקרטית.

רשת אמי"ת מתבוננת בדאגה בערעור החלקי של מערכת היחסים שבין הציבור הדתי לאומי לבין מוסדות המדינה וחוקיה. הדילמות שבפניהן אנו ניצבים כציבור נאמן לארץ ישראל ולתורת ישראל, ומאידך למדינת ישראל, מוסדותיה וחוקיה, מחייבות משנה זהירות על מנת שלא תפגע הריקמה העדינה המלווה את הציבור הדתי לאומי בתוך המפעל הציוני, מן השעה שהרב קוק בחר והתווה את האמונה בדבר שותפות פנימית, אידיאולוגית ולא רק פרגמטית, בין הדת לבין המדינה.
גבולות החוק והציות, על פי תפיסתנו, אינם רק מסגרות פורמליות, אלא כלים שיצרנו אנו כעם באמצעות כנסת ישראל (בהשגחתו של הקב"ה) , שאיתם, ורק איתם נצעד יחד אל גאולתנו.
(ההתלבטות בין החוק לבין ההלכה, על פי דרכנו, איננה התלבטות בין קדש לחול כי אם בין קודש לקודש) ועל פי דרך זו, אנו מבקשים לחנך את תלמידנו, ואנו מבקשים לחזק את מנהיגנו ורבותינו המוליכים אותנו בדרך זו.

נסיים את הדברים בתודה לבורא עולם על שנתן בנו את הכח לעשות,
בתפילה שנמשיך יחד כולנו במלאכת הקודש של חינוך ילדי ישראל ובתפילה השגורה בקהילות ישראל שאין כימים הללו להתחזק ולהרבות בה:
אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך...שלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך'.