דמוקרטיה ישראלית  -  בתי המשפט - הרשות השופטת

הרשות השופטת מפרשת את החוקים והתקנות הקיימים, ודנה בסכסוכים משפטיים שונים.

הרשות השופטת היא מערכת עצמאית ואינה תלויה ברשויות האחרות: הממשלה והכנסת.

עיקר כוחה של הרשות השופטת ניתן לה על ידי האוכלוסייה, הרואה בה רשות ללא פניות, החותרת לצדק ולאמת.

מערכת המשפט בישראל – הרשות השופטת – מונחית על ידי שלטון החוק. החוק מנחה את השופט בעבודתו. העקרונות הנכללים בשלטון החוק הם:
 א.  שוויון בפני החוק - כל אדם ללא תלות במוצאו, במעמדו, במינו או בדתו זכאי ליחס שוויוני מצד השופט ומצד המשפט.
 ב.  פומביות המשפט - הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות. על בית המשפט להפגין לעין כל את שלטון החוק, מלבד במקרים מיוחדים. למרות זאת, אין לפרסם פרטים על קטינים מתחת לגיל 18, במטרה להגן עליהם.
ג.   הזכות להליך הוגן - כל אדם זכאי להגנה על עצמו בבואו לפני השופט.

בארץ שלוש דרגות של בתי משפט, לפי חומרת העניין: השלום, המחוזי והעליון. מלבד זאת קיימים בתי משפט לנוער, שבהם המגמה לשקם גוברת על המגמה להעניש; בתי משפט למשפחה, בתי דין לעבודה ועוד.

 

פעילות 1 - הכירו את מערכת המשפט בישראל

 בארץ קיימות שלוש דרגות של בתי משפט שסמכות השפיטה נתונה בידיהן

סמכות הדיון: מספר השופטים בדין: תחום שיפוט: מספרם ותפוצתם הגיאוגרפית:  בית משפט
פלילי:
עבירות עוון וחטא שהעונש עליו עד 3 שנות מאסר.
אזרחי:
עד גובה סכום תביעה מסויים, ובכל תביעות חזקה ושימוש במקרקעין.		 שופט יחיד. במקרים מיוחדים 3 שופטים. מצומצם - בדרך כלל חופף לגבולות הישוב בו ממקום בית המשפט. מספרם רב. מצויים בכל עיר. החלטה על הקמתם בידי שר-המשפטים.

בית-משפט שלום 

 
פלילי + אזרחי:
כל העבירות (כולל "פשע") וכל התביעות, שאינן בסמכות בית משפט השלום.		 שופט יחיד או 3 שופטים. רחב; איזורים בהם מצוייה אוכלוסיה בהיקף גדול מספרם מצומצם - 5. מצויים בירושלים, נצרת, ת"א, חיפה, באר-שבע.

בית-משפט מחוזי

 
כל הנושאים המועברים אליו לאחר קיום משפט בבית משפט השלום או המחוזי בדרך כלל 3 שופטים. בהחלטות נשיא בית המשפט העליון, יגדל ההרכב למספר אי-זוגי אחר. כל הארץ. אחד בלבד. מצוי בירושלים.

בית-המשפט העליון

 

סמכות שיפוטית מסורה גם לידי בתי הדין השונים על פי חתך ענייני-נושאי:

  בתי דין לעבודה – דנים בתביעות שעניינם יחסי עובד מעביד, ביטוח לאומי ועוד

  בתי דין צבאיים – דנים בעבירות צבאיות שביצעו חיילים במהלך שירותם;

בתי דין דתיים – בענייני מעמד אישי של העדות הדתיות בישראל, דוגמת בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעים ובתי הדין הדרוזים.

  ובתי דין אזרחיים נוספים:
בית דין לתעבורה בית דין לתביעות קטנות בית דין לנוער בית דין למשפחה

לסיכום

                        איזה בית משפט ידון ב:

1. נהג שנתפס בעת ביצוע
    עבירת תנועה

2. חיל שלא חזר לבסיס
   בזמן מחופשה        
3. ויכוח בין עובד למעביד
    בענייני שכר           
4. ויכוח בין שכנים על הסדרי
    חניה בחניון המשותף

5. תביעה נגד חבר כנסת על שוחד
 

6. טיפול  שיקום הולם לנער
    שנתפס גונב מחנות

7. ערעור בפסק דין שהתקבל
    בבית הדין המחוזי

8. תביעה של חברה מסחרית
    גדולה כנגד חברה אחרת

9. הסדרי גירושין של בני זוג
    מהעדה הדרוזית

10. תביעה של אזרח נגד חנות
      הנעליים בסכום של 200 ש"ח

                        

פעילות 2 - שוויון בפני החוק

לשוויון בפני החוק משמעות כפולה:

ראשית, החוק עצמו צריך להיות שוויוני ולא להפלות בין אדם לאדם. האיסורים והעונשים הקבועים בחוק חלים על כל בני האדם במידה שווה.

שנית, אכיפת החוק צריכה להיות שוויונית. אסור לרשויות ולגופים השונים העוסקים באכיפת החוק להפלות בין האזרחים.

"אין  לך  דבר  בלתי  שווה  כמו  טיפול  שווה  בבלתי  שווים"  הרבי  מקוצק

האם יש להתייחס אל עברו של הנאשם בעניין הפרות חוק קודמות על ידו.

 לדוגמא - אורי וגלעד באים לפני שופט כנאשמים ושניהם ביצעו עבירה דומה - אומנם  לאורי תיק פלילי שמן עם הרשעות רבות בעברו, ולגלעד זוהי העבירה הראשונה.
מדוע?

והנה דוגמא נוספת.

נניח שראש הממשלה התקוטט עם עובר אורח. שניהם
מגיעים לפני שופט

שימו !
בשני המקרים הללו  אין תשובות חד משמעיות - כל מקרה נידון לגופו. אך יש לזכור את מילותיו של הרבי מקוצ'ק. "אין לך דבר בלתי שווה כמו טיפול שווה בבלתי שווים"

 

פעילות 3 - פומביות המשפט

כמעט כל יום כשאנו קוראים עיתון, אנו רואים שאדם נאסר לתקופה מסוימת על עבירה, או שאדם גנב ונכלא לתקופה מסוימת וכו'.
מדוע לדעתך מפרסמים את העניין?

 

פעילות 4 - הליך הוגן

הרשעת חף מפשע שלא יוצג:
לאחרונה, קיבל בית המשפט העליון (רע"פ 8109/00, י.א. נגד מדינת ישראל) בקשת רשות ערעור שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם סגי-זקס, ובמסגרתה נטען כי הרשעתו של הנאשם בבית משפט השלום נבעה אך ורק משום העובדה כי הנאשם לא יוצג בהליך, ועל כן יש לזכותו מכל אשמה.

העניין החל שעה שהנאשם הועמד לדין באשמת עבירות של אלימות במשפחה כנגד אשתו. בדיעבד התברר כי ההרשעה נבעה אך ורק משום שלא הוצגו בפני בית המשפט ראיות חשובות וקריטיות שהיה בהן כדי לסתור את עדותה של האשה ולמעשה להביא לזיכוי של הנאשם

הסבירו מה עלולה להיות התוצאה של חוסר ייצוג בבית משפט
 

בעקבות מה שקראתם מה דעתכם?

 

 
שם        
כיתה       
בית ספר

עודכן לאחרונה:14/03/2007