מורשת יהודית  -  זמירות ופיוט

זמירות ופיוטים הם שירה דתית המושרת או נקראת בעת התפילה, או במהלך סעודות או אירועים חגיגיים כמו חתונה.

זמירות הם שירים ותשבחות שנוהגים לשיר בסעודת השבת, ועיקרם פיאור קדושת השבת, ביטוי להנאות הגוף ונפש במנוחת השבת וציפייה לגאולה בזכות שמירת השבת.

פיוטים הם יצירות שיריות שייעודן הוא קישוט התפילה או כל טקס דתי אחר. פיוטים רבים נשמרו במהלך מאות השנים שבהן הם נכתבו.

בין הפייטנים המפורסמים: ר' יהודה הלוי, שחי בספרד במאה ה-11 וכתב כ-300 פיוטים לכל מועדי ישראל, בהם נתן ביטוי עמוק לכמיהה לגאולה. ר' שלמה אלקבץ שחי בצפת במאה ה-16 וכתב את הפיוט "לכה דודי" הממשיל את השבת לכלה, ור' שלום שבזי שחי בתימן במאה ה-17, כתב כ-500 פיוטים, בהם נתן ביטוי נאמן לסבלותיהם ולכיסופיהם של בני דורו בשעותיהם הקשות.

 פעילות 1 - זמירות שבת

יום השבת הוא לא רק יום מנוחה, הוא יותר מזה. בדיוק כמו ש"שלום" זה הרבה יותר מאשר "אין מלחמה", כך מנוחה בשבת זה יותר מאשר לא לעבוד.
השבת היא היום שבו יהודים יוצאים מסדר הימים הרגיל, משאירים את העבודה ואת המכונית, את הטלפון ואת החשבונות בצד, ועושים דברים אחרים, דברים חשובים יותר, דברים שבכל ימי השבוע אין זמן לעשות אותם.
השבת היא יום שמחה ושירה, וכדברי הפייטן: "מנוחה ושמחה אור ליהודים - יום שבתון יום מחמדים".
 
זמירות השבת הן הד קולו של מזמורי הלויים בבית המקדש, בהם אנו משמיעים את תהילת ה' ...

אנו מזמינים אתכם להאזין וליהנות מזמירות שבת

מה ידידות

סעודת ליל שבת
כל שומר שבת שבת בבוקר
ידיד נפש סעודה שלישית


האם כל המשפחה משתתפת בשירה?
כן  לא
אם כן, איזה זמירות אתם נוהגים לשיר
1. בליל שבת?

2. בשבת בבוקר?

3. בסעודה שלישית?

פעילות 2 - פיוטים

מתי נכתבו הפיוטים ומי כתב אותם?
פיוטים קיימים כבר אלפי שנים עוד מימי המקרא והגלויות.
אוסף הפיוטים שקיים הוא עתיק מאוד. אך נכתבים גם פיוטים חדשים.
עיקר הכתיבה נעשה בארץ ישראל בין המאה הרביעית לשישית לספירה, 
   בבבל (סעדיה גאון – המאה התשיעית) , ובספרד (תור הזהב בימי הביניים:
   יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, אברהם אבן גבירול ועוד).
חלק מהטקסטים שולבו אחר כך בתפילה.
   "לכה דודי" למשל הוא פיוט שאומץ על ידי המקובלים בצפת, נכנס לסידור והופץ כך
    בכל קהילות ישראל – ממזרח וממערב.

מסורת השירים והפיוטים מפותחת יותר בעדות המזרח.
    יש אמנם פיוטים אשכנזיים שנכתבו באיטליה, ואצל האשכנזים שרים פיוטים של האר"י
   
בארמית או של בר יוחאי שמושרים בכל המסורות.
עדות המזרח שימרו יותר אירועים של שירת פיוטים.
 
   שירת הסליחות, שבה שזורים פיוטים, ארוכה יותר בעדות המזרח.
    ברוב ארצות המזרח (ובעיקר במרוקו) מקובל לשיר את שירת הבקשות – מנהג קבלי.
    גם אצל התימנים מסורת שירה מפותחת וחיה של פיוטים - שהנציג הגדול שלה הוא
    כמובן שלום שבזי.

לכה דודי
"לכה דודי" הוא אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת השבת. הוא חובר על ידי המקובל רבי שלמה בן משה הלוי אלקבץ, שחי בצפת במאה השש-עשרה, ושמו מופיע באקרוסטיכון של הפיוט.
הפיוט מבוסס על יסוד מנהג קדום, המובא בתלמוד : "רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת, ואומר : בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי היה לובש בגדים נאים בערב שבת, ואומר: בואי כלה, בואי כלה" (שבת קיט).

שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ

לְכָה דודִי...

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ
לְכָה דודִי...

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ
לְכָה דודִי...

הִ
תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ...
לְכָה דודִי...

הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְ
לָּהּ
לְכָה דודִי...

לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַ
מִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל ת
לָּהּ
לְכָה דודִי...

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה

לְכָה דודִי...

יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה
לְכָה דודִי...

בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

 

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

בכל קהילה נהוג לשיר את הפיוט בנעימה האהובה עליה, ויש הרבה נעימות כאלה.

האזינו לנעימות שונות של לכה דודי

1.   לכה דודי

2.   לכה דודי

3.   לכה דודי

4.   לכה דודי

האם אתם מכירים את כל המנגינות שלמעלה?
כן לא
האם אתם שרים את לכה דודי באחת מהמנגינות הללו?
כן לא
כששרים את הבית האחרון - "בואי בשלום" - נהוג לעמוד ולהסתובב לפתחו של בית הכנסת (מערב)
מהי הסיבה לכך?

 


 

סימן אברהם 

הפיוט "סימן אברהם" נכתב בעיקר לחתן וכלה ,חזקו אמצו חתן כלה ופרו ורבו לעד סלע. אולם שרים אותו גם לכבוד האב בכל שמחה, חתן ,ברית,בר-מצווה או זבד הבת.

אִם חָכָם לִבְּךָ בְּנִי.
יִשְׂמַח לִבִּי אָז גַּם אָנִי.
קַח אֲמָרַי אִתְּךָ בְּנִי.
שְׁמוֹר וֶאֱמוֹר הִנֵּנִי:

בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ.
בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְיִצְחַק.
עָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ.
יִקָּרֵא זֶרַע בְּיִצְחָק:

רְאֵה בָּנִים לְבָנֶיךָ.
יִהְיוּ סָבִיב שֻׁלְחָנֶיךָ.
יִשְׁלַח מַלְאַךְ לְפָנֶיךָ.
נִצָּב עַל יַד יְמִינֶךָ:

חִזְקוּ אִמְּצוּ חָתָן כָּלָּה.
פְּרוּ וּרְבוּ לָעַד סֶלָה.
וְלִי תִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה.
עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל סֶלָה:

האזינו לפיוט סימן אברהם וקראו את מילותיו:
1.באלו ברכות מברכים את החתן ואת הכלה?

2.הביטו במילים וחשבו, מדוע שרים אותו גם לאב?

3.באילו ברכות מברך האב את בנו?

4. מתי האב שמח?

 

שם        
כיתה       
בית ספר

עודכן לאחרונה:14/03/2007