מורשת יהודית  -  יציאת מצרים ומעמד הר סיני

אלה הם שני האירועים המכוננים בתולדות עם ישראל.

התורה רואה ביציאת מצרים את היסוד המשפטי לחירות האדם.

יציאת מצרים היא אחד היסודות לאמונת ישראל בה' אלוקי ישראל
(כשם שבריאת העולם היא יסוד לאמונה בה' כבורא עולם).

 חשיבות זיכרון יציאת מצרים אינה רק בשל חשיבותו ההיסטורית, אלא,
בעיקר בשל הערכים הנובעים ממנה:
אמונה באלוקים, חשיבות החופש וערכים של צדק חברתי
(מצוות חברתיות רבות באות להזכיר לנו את עבדות מצרים).

גם השבת והחגים הם זכר ליציאת מצרים.

 יציאת מצרים משמשת גם לחיזוק אמונת העם בכוח ה' להושיע ולגאול.

 יציאת מצרים התרחשה בליל ט"ו בניסן, ואנו חוגגים אותה ב"ליל הסדר".

במעמד הר סיני נכרתה הברית הראשונה בין העם לאלוהיו.

 לפי המסופר בתורה עלה משה רבנו אל הר סיני, לקבלת התורה.

עם עלייתו התגלה האלוקים לכל עם ישראל ובמעמד זה ניתנו לנו עשרת הדיברות, הפותחים במילים "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

בחג השבועות אנו חוגגים את מתן התורה לעם ישראל

פעילות 1 - בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו
כאילו הוא יצא ממצרים...

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עימהם, שנאמר ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו".
מתוך ההגדה

 לא צווינו רק לזכור את יציאת מצרים.  אלא גם לחדש את הזיכרון מדי שנה, בחג הפסח כאילו אנחנו הם אילו שיצאנו ממצרים. זהו זיכרון חי הנושא בחובו מסר חינוכי מכונן בתרבות היהודית של "לא תונו את הגר, כי עבדים הייתם בארץ מצרים", מסר זה חוזר ומופיע בתורה בצורות שונות, יותר מכל מצווה אחרת .
כאמור, בעצם הציווי "לזכור" טמון בתרבותנו יסוד פעיל, כי הרי מטבעם של אירועים
ואנשים, שיד הזמן משכחת אותם. המאמץ לשמר את האירוע, בעיקר בתרבות הזיכרון הקהילתית, מחייב מאמץ מודע הלוחם נגד הטבע האנושי הפועל להשכחה.

1. חשיבות זיכרון יציאת מצרים היא בשל :(סמנו את המשפטים הנכונים)

טמון בו היסוד המשפטי לחירות האדם.
טמון בו היסוד של חסד ועזרה לזולת.
הוא היסוד לאמונה במשיח.
הוא משמש לחיזוק אמונת העם במשה רבנו.

הוא אחד היסודות לאמונת ישראל בה' אלוקי ישראל.

הוא משמש לחיזוק אמונת העם בכוח ה' להושיע ולגאול .
הערכים של חשיבות החופש וערכים של צדק חברתי  שנובעים ממנו.
הערכים של חופש הביטוי וערכים של יושר שנובעים ממנו.

 2. הציווי של זיכרון יציאת מצרים הוא:

3. הברית הראשונה בין העם לאלוהיו נכרתה ב:

4. השבת והחגים הם זכר ל:

5. משה רבנו עלה אל הר סיני

      
6. אילו ערכים, אירועים ורעיונות הייתם רוצים להעביר לדור הבא?
                                  
 

פעילות 2 - ליל הסדר

הטעם שנקרא ליל הסדר, בא לרמוז על הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמנו במצרים ושעתיד לעשות, שהם נעשים בסדר ובמשטר והכל עלה במחשבה תחילה ואין נס שנעשה חוץ מן הסדר.

מידי שנה יושבים מיליוני יהודים, ברבבות בתי אב, בארץ ובעולם ומספרים שוב ושוב
את סיפור יציאת מצרים.

לא אנחנו התחלנו במנהג הזה וגם לא אבותינו או אבות- אבותינו. בני הדור אשר יצאו בעצמם מן השעבוד המצרי - אותם אנשים אשר חזו בצעירותם בעשרת המכות, אלה שצעדו בין קרעי ים סוף וזכו לקבל תורה מסיני, אותם אנשים שנדדו ארבעים שנה במדבר וזכו בסופו של דבר לנחול את ארץ ישראל - הם שערכו את ליל הסדר הראשון. ומאז, ברצף שלא נפסק מעולם, עובר הסיפור מאב לבנו, דור אחר דור, עד לימינו אלה.

מהו אותו המסר שעובר כך מדור לדור ?

לפניכם כמה מושגים הלקוחים מליל הסדר - קראו את המושגים והשתתפו במשחק טריוויה מאתגר!

ליל הסדר
בלילה הראשון של חג הפסח, עורכים סעודת חג, אוכלים בה מצה, שותים ארבע כוסות יין, אוכלים מרור, ומספרים ביציאת מצרים.

קערת ליל הסדר
אב המשפחה העורך את הסדר, שם לפניו 3 מצות, המופרדות על ידי מפית, והם כנגד: כהן, לוי, וישראל.בקערה מונחים מאכלים שונים כזכר לעבדות מצרים

זרוע
ביצה
מרור
חרוסת
חזרת
כרפס

   קערת ליל הסדר

הגדה של פסח
חז"ל תיקנו נוסח קבוע של "הגדה המאפשר לנו לספר את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר.
וקובע סדר לפעולות הנעשות בלילה זה: "קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שלחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה".

ארבע כוסות
אנו שותים ארבע כוסות של יין זכר ל"ארבע לשונות של גאולה" שנאמרו בתורה ביציאת מצרים "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי".
בין כוס לכוס אומרים קטעים מה"הגדה".

מה נשתנה...?
שאלה זו, הפותחת את הסיפור בהגדה, כוללת ארבע שאלות - ארבע קושיות. וכל מה שקוראים בהגדה מיד לאחר ארבע הקושיות - הוא למעשה תשובה אחת ארוכה ומפורטת לשאלה הכללית - "מה נשתנה?". כך הפכה קריאת ההגדה לערוץ המרכזי המעביר מדי שנה את משמעות החג ואת סיפור יציאת מצרים - מדור לדור.

ארבעה בנים
ההגדה מציגה ארבעה בנים שונים: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. ולצד השאלות של כל אחד מן הבנים - מציגה ההגדה תשובות שונות.

הסבה
כדי להדגיש ש"הלילה הזה בני-חורין", שותים את ארבע הכוסות ואוכלים את מצת המצווה ב'הסבה', שהיא צורת ישיבה של מלכים.

כוסו של אליהו הנביא
נהוג למזוג עוד כוס חמישית ולא לשתותה, והיא "כוסו של אליהו הנביא".

אפיקומן
אכילת האפיקומן היא זכר לקרבן הפסח שהיו ישראל אוכלים בזמן שהיה בית- המקדש קיים. ומכיוון שאחרי קרבן הפסח לא היו אוכלים דבר נוסף (כדי לחבב אותו שיישאר טעמו בפה), לכן גם אחרי האפיקומן אין אוכלים דבר.


פעילות 3 - עשרת הדיברות

מלאו את הטבלה הבאה:
א.
לחצו על התשובה הנכונה בטבלה התחתונה.
ב. לחצו על המקום בו היא צריכה להיות ב
טבלה העליונה,התשובה תעבור לשם.
  
 אם התשובה נכונה תקבלו משוב-יפה מאוד!   אם לא עברו  להיגד הבא.
ג. כשתסיימו למלא את הטבלה, לחצו על בדוק ותקבלו משוב כמה פתרתם נכון מתון 20.

רמזים:
מאגר ספרות הקודש-שמות כ'

.

שם        
כיתה     
 
בית ספר

עודכן לאחרונה: 14/03/2007