במרכז אולם התפילה מצויה בימה או תיבה מוגבהת, שעליה מניחים את ספר התורה בעת הקריאה, ובבתי הכנסת של עדות המזרח זהו גם מקומו של החזן – שליח הציבור, מי שקורא את התפילות בקול או בניגון לפני קהל המתפללים.

סקיצה ודגם של בית הכנסת הגדול באלכסנדריה שעליו מספר התלמוד

על גודל ערכו של בית הכנסת בחיי העם אנו למדים מכך, שהוא נקרא "מקדש מעט", כפי שכתוב בספר יחזקאל (יא, טו):
"ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה",
ודרשו חז"ל: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות".

חכמינו קבעו שיש לבנות את בית הכנסת באופן שיעשה רושם עז על קהל המתפללים, ועל בני העיר כולה: “ כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר”
(רמב”ם, משנה תורה, הלכות תפילה, י”א: ב’)

ואכן,  השתדלו תמיד לפאר את בית הכנסת ולשוות לו הוד והדר, כיאה ל"מקדש מעט". על בית הכנסת הגדול באלכסנדריה שבמצרים מסופר בתלמוד, שהיו ראשי הקהל יושבים בו ב"קתדראות של זהב", ומרוב גודלו לא היה הציבור יכול לשמוע את החזן והיה צורך להניף סודרין כדי לאותת לציבור המתפללים לענות אמן.
על אותו בית כנסת אמרו חז"ל, שכל מי שלא ראה אותו "לא ראה בכבודן של ישראל" (סוכה נא, ב).

המבנה הפנימי של בית הכנסת מתואר בדברי הרמב”ם :
“ובונין בו היכל שמניחים בו ספר תורה ובונים היכל זה... שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפילה. ומעמידין בימה באמצע הבית , כדי שיעלה עליה הקורא בתורה, או מי אשר אומר לעם דברי כיבושין (מוסר) כדי שישמעו כולם.” (משנה תורה , הלכות תפילה י”א:ב’-ג’)

בבתי הכנסת של עדות המזרח, תימן, ספרד ואיטליה נקבעה צורת הישיבה על-פי מיקומה של הבימה: המתפללים יושבים מסביב לבימה, ופניהם אליה.

בבתי הכנסת של קהילות אשכנז יושבים המתפללים ופניהם לכיוון ארון הקודש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מקום מושבם של נכבדי הקהילה

הראשון בבית כנסת מפואר בן 300 שנה שנבנה בצפון איטליה, בעיירה קונליאנו ונטו,  והועבר לירושלים  ב- 1952. בית הכנסת מרהיב ביופיו ופעיל עד היום.

והשני בבית הכנסת במלון מטרופוליטן תל אביב

המקום המקודש ביותר בבית-הכנסת. ארון מיוחד שנמצא בבית הכנסת - ובו ספרי התורה.
בארץ ישראל נמצא ארון הקודש בקיר בית הכנסת הפונה לכיוון ירושלים.
בחוץ לארץ נמצא ארון הקודש בקיר הפונה לכיוון ארץ ישראל.

מסך מיוחד של משי או קטיפה, עשוי מעשה-רוקם, המכסה את דלתות
ארון הקודש - לזכר פרוכת-המסך שהיתה באוהל-מועד ובבית-המקדש.

??? בימה - תיבה יד (אצבע) ארון הקודש קישוטי ספר התורה ספר תורה פרכת

נמצאת בדרך-כלל באמצע בית הכנסת, מול ארון הקודש, ועליה עומדים כאשר קוראים בתורה.

שוכן בארון הקודש, והוא חפץ-הקדושה הנעלה ביותר ביהדות. ספר-התורה מכיל את חמשת חומשי תורת-משה, כתובים בכתב מיוחד על-גבי יריעות קלף. הוא משמש בעיקר לקריאת-התורה בימים המיועדים לכך.

ספרדי

אשכנזי

כתר תורה או רימונים עשויים כסף או זהב ומעוטרים בפיתוחים נאים ובפעמונים קטנים.
נוהגים לפאר בהם את ספר-התורה.

??? בימה - תיבה יד (אצבע) ארון הקודש קישוטי ספר התורה ספר תורה פרכת

כתר תורה

משמשת להראות את הכתוב בעת הקריאה בתורה.

??? בימה - תיבה יד (אצבע) ארון הקודש קישוטי ספר התורה ספר תורה פרכת