|


סקיצה ודגם של בית הכנסת הגדול
באלכסנדריה שעליו מספר התלמוד |
על גודל ערכו של בית
הכנסת בחיי העם אנו למדים מכך, שהוא נקרא "מקדש
מעט", כפי שכתוב בספר יחזקאל (יא, טו):
"ואהי להם למקדש מעט
בארצות אשר באו שמה",
ודרשו חז"ל: "אלו בתי כנסיות
ובתי מדרשות".
חכמינו קבעו שיש לבנות את בית הכנסת באופן שיעשה רושם
עז על קהל המתפללים, ועל בני העיר כולה: “ כשבונין
בית הכנסת אין בונין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר”
(רמב”ם,
משנה תורה, הלכות תפילה, י”א: ב’)
ואכן, השתדלו תמיד לפאר את בית הכנסת ולשוות לו
הוד והדר, כיאה ל"מקדש מעט". על בית הכנסת הגדול באלכסנדריה שבמצרים
מסופר בתלמוד, שהיו ראשי הקהל יושבים בו ב"קתדראות של זהב", ומרוב גודלו
לא היה הציבור יכול לשמוע את החזן והיה צורך להניף סודרין כדי לאותת
לציבור המתפללים לענות אמן.
על אותו בית כנסת אמרו חז"ל, שכל
מי שלא ראה אותו "לא ראה בכבודן של ישראל"
(סוכה נא, ב).
|