ראש השנה
בלילה ההוא נדדה שנת המלך,אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של
עולם מגילה טו'
אחד המנהגים היפים המאוזכרים בירושלמי
לגבי השנה בראש השנה, הוא המנהג שלא לישון בר"ה עד לאחר חצות היום. המלצה זו לא רק
שאינה נאמרת בדרך מעודנת אלא, טומנת בחובה אפילו איום מרומז – כל מי שישן מזלו בראש
השנה ישן מזלו. מנהג זה דורש הסבר, מדוע לא לישון בר"ה? הרי אפילו התורה נקנית
במיעוט שינה ולא בהעדר שינה? מדוע אם כן מציע הירושלמי לא לישון ביום ראש השנה?
את סודו של מנהג זה כדאי ללמוד ממגילת אסתר. שכן, רבי תנחום מפרש לנו, שבכל מקום
במגילת אסתר שמופיע בסתמא המלך, בלא ציון שזהו המלך אחשוורוש, מדובר במלכו של עולם.
אך גם אם נחזיר את הפסוק לידי פשוטו ולא נלמד כמדרשו של רבי תנחום, עדיין ניתן
ללמוד מכאן רבות על עניינו של ראש השנה.
פסוק אחד ומיוחד נמצא במגילת אסתר בו אנו משנים את המנגינה של קריאת המגילה. פסוק
זה הוא גם המסמן את התהפכות מזלם של היהודים -
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ
וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ
נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(מגילת אסתר, ו', א').
המקיף ביותר מבין פרשני המקרא, רש"י כותב במקום הסבר מעניין לפסוק מיוחד זה -
להביא את ספר הזכרנות - דרך המלכים כששנתן נודדת אומרים לפניהם משלים ושיחות עד
ששנתם חוזרת עליהם, ורבותינו אמרו מתוך שנתן לבו על המן ואסתר אמר אי אפשר שלא
ידע אדם עצתם שהוא אוהבי ויגלה לי וחזר ואמר שמא עשה לי אדם טובה ולא גמלתיו
ואין חוששין עוד לי, לפיכך ויאמר להביא את ספר הזכרונות:
נדודי השינה נובעים מחוסר שלוות נפש, שמקורה בתזונה לקויה או בתגובה רגשית חזקה.
אפשר לטעון ששני אלו מצוים במשתה שעורכת אסתר לאחשוורוש ובקשתה המוזרה שיבוא המלך
והן למשתה גם למחרת היום. לדבריו של רש"י, סיבת נדודי השינה במגילת אסתר, היא נס
שכן בד"כ מי שעסוק באכילה ובמשתה כל היום מתקשה שלא לישון בלילה אלא אם כן אכל שתה
וישן במשך כל היום.
אלא, שלעיתים ניתן ללמוד מהנהגת מלך בשר ודם גם לגבי הנהגתו של רבש"ע. המדרש במסכת
ר"ה (לב:), מספר לנו שהקב"ה יושב וספרים פתוחים לפניו – 'אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי
השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך
בראש השנה וביום הכפורים? - אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי
מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?'
בר"ה אנו מצויים ביום משתה ההמלכה של רבש"ע. הגמ' במסכת ר"ה (טז.) מספרת לנו שזהו
יום ההמלכה של הקב"ה, ועוד יותר מכך כיצד יש להמליך אותו – 'ױאמר הקדוש ברוך הוא:
נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה, ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות
ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה,
ובמה – בשופר'.
ביום זה גם הקב"ה הקורא בספריו מגלה פנים בנו בספרי חיים עליהם הוא עובר בראשונה (לפחות
כפי שאנו לומדים מדבריו של רש"י לגבי מלך בשר ודם). גם רבש"ע, מלכו של עולם מעיין
ונותן כפי מעשיו של האדם, ולמי שראוי רוצה הוא להיטיב, ולכן הוא שואל בלילה זה מי
בחצר? מי נדחף ומבקש להיטיב עם המלך, מי הוא זה אשר יוטל עליו לתת את הטוב למי
שהמלך חפץ ביקרו? לכך נהגו כמנהג האשכנזים לנסות ולסיים בלילה זה ספר תהילים שלם או
לעסוק בלימוד תורה כל הלילה.
אבל, מה יעשה אדם שלא יכול לישון כל הלילה ואחר כך להתפלל כמו שצריך? במקרה שכזה,
מנחה ה'חפץ חיים' הרב ר' ישראל מאיר הכהן מראדין מחבר ה'משנה ברורה' שילך לישון.
שכן מי שנמצא כל הלילה במשתה המלך ולא מגיע להכתרה, במלכויות, זכרונות ושופרות במשך
היום, אינו מכבד את רבש"ע. בודאי שמי שלא מגיע למשתה ולהתארגנות שלפני ההכתרה, אבל
ערני ושמחה בתפילה בעת המלכתו של הקב"ה על כל העולם מכבדו יותר.
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה
לשנה טובה, לחיים טובים, ולשלום
גלעד קופמן