הפטרת פרשת פקודי
אגוזים למי שאין לו שיניים?

במשך שנים רבות צה"ל פתח ביום העצמאות, חלק מבסיסיו לביקורי אזרחים ולתצוגת כלי הלחימה. החל מהמטוסים החדישים בכנף המארחת (יחידה בתוך בסיס חיל האוויר), דרך הטנקים האיכותיים מייצור התעשייה הצבאית ועד לכלי לחימה ימית. הכול נפרש לעיני הציבור.
אבל, בניגוד לסרטי הקולנוע לא הופיע דירוג הגיל אליהם מותאמים כלי המלחמה. בשום מקום לא נתקלנו בשלט המורה על כך שהכלים נועדו לשימוש מגיל 18 ועד לגיל 50. בניגוד לקופסאות הסיגריות על אף טנק לא הודבקה הזהרה שהשימוש בטנק עלול להוביל להרג. (בחלק מהיחידות דווקא הופיע שלט שאמר ששימוש לא נכון ובניגוד לפקודות עלול להוביל לפציעה, ואף לסכנת חיים).
בכל אחד מהבסיסים שנפתחו לציבור נערכת בדיקה מקיפה ומדוקדקת. אין הכוונה לסריקה אותה מבצע נַָגד המשמעת של שטח הבסיס לוודא את ניקיונו... מדובר בבדיקה אחרת לגמרי. בדיקה שאין אף קליע או פגז או תרמיל העשויים להימצא בדרך זו או אחרת מתקרבים אל לועו של כלי הירי.
כלי המלחמה נועדו כדי להרוג בדיוק כפי שנועדו להציל! הצלת החיים נעשית על ידי הרחבה של הזכות הלגיטימית של האומה לעמוד על נפשה ולהגן על זכויות בניה ובנותיה. המלחמה היא סוג של חרב פיפיות הצלה ע"י הרג – הרג שמביא לידי הצלה... מבלבל משהו...
אבל תופעה זו של חרב פיפיות המובילה לחיים ולמוות כאחד נמצאת חבויה עמוק בפסוקי הנביא הנקראים בדברי הנביא כהפטרת פקודי - 'וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ד' אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים: כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִים אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה: וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ד' עִם בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:' (מלכים א', ח', ו'-ט')
שלמה המלך מבצע שינוי מהפכני הוא מביא את ארון ברית ד' הארון שגלה ונשבה ע"י פלשתים. הארון שב לקדש הקודשים והפעם במקום קבוע. אבל, שלמה משנה את המתכונת הקודמת של הארון. הוא מאריך את בדיו (מוטות הנשיאה של הארון) ומרחיב את הכרובים ומשנה את זוויתם. שלמה משנה את המסורת!
ברם, שינוי זה הוא הכרחי כפי שעולה מדברי רד"ק על פסוק ו' – ' הכרובים הכניס בתחילה והכרובים האלה שעשה שלמה היו עומדים על רגליהם ופניהם לבית כמו שאומר בדברי הימים ופורשים כנפיהם מקיר אל קיר ובין כרוב לכרוב הכניסו הארון תחת הכנפיים והכרובים שעשה בצלאל היו בשני קצות הכפורת על הארון והיה מכסה הארון כמו שהיה מתחילה אבל אלו הכרובים היו כנפיהם גבוהים על הארון כי חמש אמות היה קומת הכרוב ואין צריך לגוף הכרובים שהיה עומד בנס כי הגוף תחת הכנפיים ואין לנו לשאול למה עשה שלמה כרובים אחרים ולא כתבנית הראשונים כאשר אין לנו לשאול למה לא עשה ארון אחר ועשה מזבחות אחרים ומנורות ושולחנות וכלים אחרים כי הכול עשה על פי הנבואה כמו שמסר לו דוד אביו כמו שכתוב בדברי הימים שאמר לו דוד הכול,' הכול בכתובים מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית'.
שלמה אינו מחדש! שלמה מוסיף על הראשונות דברים שנועדים להגן מפני טעות. שלמה מוסיף הגנה לארון ולכרובים. אבל, גם ההגנה הזאת אינה חידוש. כל התוספות והשינויים הם רק בגלל נבואה. נבואה שעוברת בירושה מאב לבן. נבואה שפוסקת עם חורבן בית ראשון וגדיעת קרן ישראל ומלכות יהודה. רק כוח נבואי יכול להוסיף ולשנות.
אבל, גם שינויים אלו אינם מבטלים את המקור. השינויים מוסיפים נדבך נוסף – קומה על גבי קומה בשושלת האמונה והדורות. שינויים שמשנים את הביטוי החיצוני אך אינם נוגעים בארון ברית ד' עצמו, שאינם מעיזים להתקרב ולשנות את מבנהו ואת תוכנו.
התוספתא במסכת סוטה (י"ג, הלכה א') מחדדת לנו את הדברים – 'משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו ואף על פי כן, לא היו משתמשין, אלא, בשלחן שעשה משה, ומנורה שעשה משה. מנורה שעשה משה לא הייתה צריכה שמן המשחה (!) שקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא! משנגנז ארון (הברית) נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וארגז שהשיבו פלשתים דרין לאלי ישראל - כולם היו בבית קדש הקדשים! ומשנגנז ארון נגנזו עמו דברים (אלו). ומי גנזו? יאשיהו המלך גנזו! מה ראה (לגנוז אותם)? כיון שראה כתוב בתורה יולך ה' אותך ואת מלכך וגו', פיקד ללווים וגנזוהו - שנאמר ויאמר ללווים המבינים לכל ישראל הקדשים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה מלך ישראל, אין להם משא בכתף אמר להם גנזו אותו שלא יגלה לבבל כשאר כל הכלים, שתחזירוהו למקומו - שנאמר עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל!'
גניזת הארון וכליו ותוכנו נעשית על ידי יאשיהו רק בגלל נבואה. נבואה שמדברת על החורבן הקרב ובא. הגניזה אינה מבטלת את הדברים אלא, משמרת אותם רחוקים מן האין. ארון הברית המכיל בתוכו את שברי הלוחות ואת הזיכרונות המוחשיים של ההנהגה הרוחנית וההנהגה המלכותית של עם ישראל עשויים להחיות את כל העם והמוסדות.
יכולת השפעתם החיובית של הארון תוכנו וכליו יכולה להיות כלי הרס הממוטט את יכולת התיקון. לכן בשלב זה יאשיהו מבין מדברי הנבואה שבעצם כאן הזמן 'לעקר' את קדש הקדשים – זה הזמן לגנוז ולשמר בדרך שאינה גלויה את הדברים כך שהמשכן הופך להיות כמו, להבדיל אלף אלפי אלפים, טנק ללא מטענים ופגזים, וככלי ירייה ללא תחמושת.
כלי שמטרתו להרוג ולהציל, להגלות ולגלות, אך ברגע שהוא נחשף לאנשים שאינם ראויים לאחוז בו – אנשים שאינם מורגלים בו הרי שיש למנוע מהם את היכולת לפעול איתו שלא כראוי.
שבעז"ה נזכה ונשוב להיות ראויים לכלים אלו, וישובו מבית גנזיהם לידיים למודות קדושה.
שבת שלום
גלעד קופמן