שיעור תנ"ך: הנושא צום גדליה/ערך והכין מנהל ביה"ס אלי יוסף

 

להלן מקורות וחומר רקע על צום גדליה

צום גדליה היה רצח על רקע פוליטי והרצח של רבין הו גורם מזמן כדי ללמוד את סיפור גדליה וממנו להפיק לקחים על מה שהיה וממה צריך להימנע

 

מקורות לסיפור המעשה:

מלכים ב' פרק כה' פס' כב'- כה'

ירמיהו פרק מ- מא

זכריה פרק ח' פס' ט'

הרקע למעשה:

חורבן בית ראשון ע"י מלכות בבל, בשנת 582 לפנה"ס לערך

יחודו של יום זה:

צום זה נקרא צום השביעי -  "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה

לששון ולשמחה ולמועדים טובים" (זכריה ח/ט)

הרקע לרצח גדליה:

המלך צדקיהו, אחרי שמלך 11 שנה, מרד במלך בבל והפסיק להעלות מיסים לנבוכדנצר. כתגובה על כך עולה מלך בבל לירושלים ובונה דייק. בחודש אב, בז' לחודש נבוזראדן רב הטבחים, עבד מלך בבל, שורף את בית המקדש, מגלה את העם לבבל מוריד את כל כלי המקדש לבבל והותיר בארץ רק את דלת העם לכורמים וליוגבים.

על העם שנותר ביהודה הפקיד מלך בבל את גדליה בן אחיקם בן שפן- בזמן זה יהויכין כבר בגלות.

הסיפור בירמיהו משלים את סיפור המעשה כפי שתואר בספר מלכים מתוך ראייתו של הנביא.

הכתוב מספר כי ירמיהו היה בחצר המטרה ונבוזראדן שידע שירמיהו אסור באזיקים התירו והיציע לו לרדת לבבל וליהנות מכבוד רב. זאת עשה משום שירמיהו ניבא על שליטת מלכות בבל והיציע לישראל להיכנע עד יעבור זעם.

במקביל הוצע לנביא להצטרף לגדליה בן אחיקם אשר על המצפה.

 

זיהויו של גדליה:

בערך ב- 609 לפנה"ס,  בימי יואשיהו,  כאשר נמצא ספר התורה שלח יואשיהו משלחת אל נביאי החצר לדרוש בה'. בין אנשי המשלחת היה אחיקם בן שפן (מ"ב' כ"ג).

שפן היה סופר המלך יואשיהו, יוצא כי גדליה היה ממשפחה מכובדת. אומנם אין הכתוב מספר לנו דבר עליו ועל תפקידו אך מספור המעשה יש להניח זאת.

ממצא ארכיאולוגי:

בחפירות לכיש נמצאה בשכבת השריפה בשער העיר, חותמת טין ובה כתוב "גדליה ו אשר על בית" כנראה שהחותמת שמשה לחתימת מכתבים שנשלחו מירושלים למבצר לכיש, זמן מועט לפני החורבן.

יוצא כי גדליה נשא במשרה רמה.

יש להניח כי דעותיו היו פרו בבליות ולכן נתמנה כנציגם של הכבושים הנותרים ביהודה.

סיפור המעשה:

לאחר שכבשו הבבלים את יהודה הותירו רק את דלת העם ככורמים ויוגבים מתוך אנחה כי אלה חסרי ישע לא ימרדו ולא יעלו מס מתוך כניעה. הבבלים מינו את גדליה בן אחיקם כשליט מקומי על הנותרים מטעמם. הם אף הושיבו את ירמיהו לצדו כדי לתת גיבוי דתי לשליט.

מינוי זה עורר זעם רב מצד אנשים אשר אינם משלימים עם הכיבוש ועם מינוי זה.

גדליה בן אחיקם ישב במצפה (נביא סמואל של היום). גדליה משכנע את תושבי יהודה לצאת לאסוף ענבים ותאנים ואף אחד לא יפריע להם.

יהודה שהיו במואב עמון ואדום נהרו לחזור לארץ. המקביל נרקמת מזימה לחסל את השליט החדש.

משלחת מקורבים וביניהם יוחנן בן קרח באו והודיעו לו כי בעלים מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח אותו. גדלה לא האמין לנאמר לו ולא הסכים שמקורביו יפגעו לרעה בישמעאל.

לא די שלא הניח לנהוג כך הו אף כינה את יוחנן שקרן. במסכת דינה דנים התנהגות זו כהתנהגות חסרת אחריות וטיפשית. גדליה אכן נרצח בעורמה שפלה והרצח גרם לזעזוע עמוק בעם.

המניע לרצח:

רצח על רקע שנאה דתית-  כנראה שישמעאל היה מזרע המלוכה (ירמ' מא') מצאצאי מלכי יהודה.

שחרה לו כי ממנים אדם שאינו שייך למלוכה.

רצח על רקע פוליטי- גדליה היה פרו בבלי, ישמעאל ראה בהכתרה כזו השלמה עם הרוצים הכובשים.

את כעסו על ברית זאת ביטא ברצח הממונה מטעם הבבלים.

רצח על רקע בין לאומי- יתכן כי ישמעאל הוסת ע"י עמון. מלך עמון חמד בארץ יהודה הנטוש והמריד

את ישמעאל, שכנראה ישב בעמון עקב פלישת הבבלים.

מלך עמון הבין כי ברגע שיהיה מרי ורצח על רקע שליטתו של מנהיג יהודי, הכובשים יענישו את כל יושבי המקום ויגלו אותם לבבל כך יוכל לרשת את יהודה ולהרחיב את גבולו.

סוף מעשה:

רציחות רבות היו בהיסטוריה של עם ישראל אם כן מדוע נבחר יום זה כיום צום?

ניתן להשיב על כך במספר תירוצים:

1.      רצח זה גרם לחיסולה של מלכות בית יהודה.

2.      רצח זה בוצע על רקע האסון הנורא של חורבן הבית.

3.      היה כאן רצח של יהודי בידי יהודי.

4.      החורבן שקדם למעשה היה עונש קולקטיבי כאן מדובר בדין שלקח היחיד. המעשה הוא מעשה אישי.

5.      יש להניח כי ההלם אחרי החורבן היה כל כך עמוק שמכה זאת הגבירה את תחושת "האיו תקומה" ולכן יש לקרא ליום של צו ותענית.

מקורות נוספים לסיפור המעשה:

דרשת רבי עקיבא- יום זה נקבע ליום צום " ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשרפת בית אלוקינו"

הרמב"ם הלכות תענית מ"ה הי"ב – יום רצח גדליה "... נכבית גחלת ישראל הנשארת וסיבב להתן גלותן"

משנה ברורה- "... כי ע"י שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים"

קדמוניות י' טז'-  "בשנה החמישית לחורבן ירושלים היא שנת עשרים ושלוש למלכות נבוכדנצר יצא למלחמה על חילות סוריה וכבשה ונלחם גם במואבים ובעמונים ולאחר שהכניע את העמים האלה חדר למצרים"

מסכת נדה- הכתוב מיחס את ההרוגים לגדליה, וכי גדליה הרג אותם? אלא "מפני שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בון קרח"

כאן נעשה ניסיון מאד מתומצת להביא את הדברים, כך שבמסגרת הזמן המצומצם העומד לרשותנו נוכל להסביר לתלמידים את סיפורו של צום גדליה סמוך ליום הכיפורים.

יש מקום להרחיב את הדיבור על תוצאות מעשה של אדם פרטי והשפעתו על ציבור שלם. יום של צום הוא ביטוי לשותפות ולכוחו של הציבור לבטל גזרות המתרגשות לבוא.

מי ייתן וצום זה ייהפך ליום של ששון ושמחה ומועד טוב כדברי הנביא זכריה.