לפני ימים אחדים הוזמנתי להשתתף במפגש יוצא דופן בבית הספר התיכון המקיף בישוב שגב שלום (ישוב בדואי ליד באר שבע).

המפגש שיתואר כאן עומד במרכזו של יום שיא של פעילות עניפה בנושא: סובלנות ודו – קיום.
במפגש, השתתפו יחד איתי, שייח מהעיר רהט וכן כומר (הדובר של הכנסייה היוונית האורטודוקסית בישראל).

בפני קהל של תלמידים ותלמידות, כל אחד מאיתנו נתבקש להציג, במשך כעשר דקות, את עמדת אמונתו בנושא של סובלנות ודו – קיום. לאחר מכן נשאלו שאלות מהקהל (רובן כוונו אלי דווקא!) והאירוע הסתיים עם סבב אחרון של תגובות ותשובות.

בדברי, הדגשתי את העיקרון שכולם נבראו בצלם אל – קים ושאברהם אבינו נקרא "אב המון גויים". תיארתי את המצב של היחס בין היהודים לאינם יהודים כיחס של "שווים אך שונים". סיימתי את דברי בעקרון של הלל שמה ששנוא עליך אסור לך לעשות לאחרים!

חשוב להדגיש שמרכזם של הדברים שנאמרו על ידי כולנו עמדו שני עקרונות – ראשית, שמי שרוצח בשם הדת אינו מייצג את עמדתה האמיתית. ושנית, שכל חילוקי דעות ניתנים ליישוב על ידי הידברות.

השאלות שנשאלו על ידי התלמידים כוונו, כצפוי, לפער בין המציאות לבין מה שהוצג כעמדות של הדתות השונות. להסבר שלם של פער זה, כנראה נדרש מפגש נוסף!

המפגש התקיים באווירה נעימה, חיובית וחינוכית ועל כך ראויים לברכה מנהל בית הספר שגב שלום, צוות המורים ותלמידי בית הספר שיזמו את קיומו. בעקבות זה, גם באולפנה אנו דנים באפשרות לקיים מפגש דומה.

                                         לחצו להגדלת התמונה!