|
1. אבק שביעית
פעולות שאסורות בשביעית מדרבנן. סחורה בפירות שיש בהם קדושת שביעית נחשבת לאבק שביעית.
2. אוצר בית דין
תקנה שהנהיגו חכמים כדי לחלק את פירות השביעית בשווה לכל אדם. בית הדין מכניס את הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית לאוצר (מחסן), ומשם מחלקים את הפירות לכל אדם בכמויות קטנות לשימוש ביתו. היום מפעילים אוצר בית דין כדי לאפשר עבודות אסיף בפירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית: בית הדין ממנה את החקלאי להיות שליחו באסיף הפירות, והחקלאי מקבל כסף עבור עבודתו, ולא עבור הפירות.
3. אזורים שאין בהם קדושת שביעית
יש מקומות בארץ שלא קבלו את קדושת ארץ ישראל כי הם לא נכבשו על ידי העולים בזמן עזרא הסופר בראשית בית שני.
מכיוון שכך מקומות אילו פטורים מחובת השמיטה וכל מה שגדל שם אין עליו קדושת שביעית.
אחד המקומות שאין בהם קדושת ארץ ישראל לעניין שמיטה הוא אזור הערבה. ולכן על הארגזים הבאים משם מצוין שהם גדולי
ערבה שאין בהם קדושת שביעית.
4. איסורי ספיחין
גידולים הצומחים מאליהם בשנה השביעית אסורים באכילה מגזירה בגלל שאנשים היו זורעים וטוענים שהתוצרת צמחה מאליה.
5. ביעור שביעית
פירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית חלים עליהם מצוות שונות. אחת המצוות היא מצוות ביעור. כאשר מסתיימת העונה ואין יותר פירות בשדה, חובה על כל אדם המחזיק בפירות אלה בביתו להפקיר אותם, כדי שכל אדם יוכל לקחת מהם ולהביא לביתו פירות לשימוש משפחתו.
6. בצירה
אחת מארבע המלאכות האסורות בשביעית מן התורה. איסור בצירה אינו איסור מוחלט, אלא חלקי: אסור לבצור את כל השדה בבת אחת, כדרך שבוצרים בכל שנה.
7. גידולי מים (הידרופוניקס)
שיטה בה מגדלים צמחים בתוך בריכות גידול של מים הכוללים מלחים וכל הדרוש לצמח כדי להתפתח. שיטה זו פותחה במקורה כדי לאפשר חקלאות בשטחים צחיחים, ואומצה לצורך גידולים בשנת השמיטה. צמחים שגדלו בתוך בית, ובמנותק מאדמה, אין עליהם דיני שביעית. גדולי מים עונים על תנאים אלה, ולכן אפשר לגדל בשביעית צמחים בגידולי מים.
8. דמי שביעית
אם מוכרים פירות הקדושים בקדושת שביעית, הכסף שמקבלים תמורתם נעשה גם הוא קדוש בקדושת שביעית.
9. היתר מכירה
הקושי בהפסקת עבודת האדמה בשביעית עורר את הרבנים לחפש דרכים להקל על האיסור.
כדי לאפשר לחקלאי ארץ ישראל לקיים את עצמם ולא לעבור על הלכות שמיטה, נהגו למכור את האדמות החקלאיות לגויים לצורך השמיטה, אדמות השייכות לנכרי אין בהם קדושת ארץ ישראל וקדושת שביעית, ולכן אפשר לעבד שדות אלה (במלאכות האסורות מדרבנן) ולאכול את הפירות שעלו באדמות אלה. ובכך לאפשר לחקלאים ולחקלאות בכלל בארץ ישראל לעבור איך שהוא את שנת השמיטה ללא "מפולת חקלאית".
אם ההלכות נשמרו כראוי על ידי החקלאים, הרי שהפירות שלהם גדלו בעצם על קרקע של נוכרים ובעצם אין בהם דיני שמיטה.(ויש מחמירים לנהוג בהם לפחות בקדושת שביעית).
10. הפקר
אחת המצוות החלות על פירות שביעית היא החובה להפקיר אותם. בעל השדה חייב לתת לכל יהודי רשות להכנס לשדה או למטע, ולאסוף פירות לשימוש אישי.
11. הקהל
מצווה שמקיימים בחג הסוכות שאחרי סוף שנת השמיטה. מצווה להקהיל את כל העם לבית המקדש, והמלך היה קורא לפניהם פרשיות מספר דברים.
12. זמירה
אחת מארבע המלאכות האסורות בשביעית מן התורה. הזמירה היא עבודה הקשורה בגפנים: זומרים את רוב הזמורות שגדלו בגפן, ומשאירים זמורות מעטות, זמורות אלה יצמחו ועליהם יגדלו הענבים. הזמירה נעשית בסוף החורף, חודשיים שלשה אחרי שהתחילה השמיטה, ואיסור הזמירה מהווה בעיה קשה לכורמים.
13. זריעה
אחת מארבע המלאכות האסורות בשביעית מן התורה.
14. חריש
הפסוק אומר "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד:כא). מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל אם פסוק זה עוסק בשביעית או בשבת. רבי עקיבא מפרש את הפסוק על שנת השמיטה, ולפי דבריו איסור חרישה בשביעית הוא מדאורייתא.
15. יבול השנה השישית
יש הרבה פירות וירקות שקונים בשוק בשנת השמיטה, אבל הם שיכים לגידולי השנה השישית.
כגון: פירות העץ. רובם ככולם מאילו שבשוק במחצית הראשונה של שנת השמיטה הם פירות שחנטו בשה השישית וגם רוב גידולם היה בשישית, הרי אין בהם הלכות שמיטה כלל. על הארגזים בדרך כלל מצוין "שנה שישית".
בירקות ,ההלכה שונה שכן הקדושה נקבעת לפי זמן הלקיטה, אבל גזר למשל שנקטף
השישית נשמר בקירור והוא משווק בשמיטה בציון "שנה שישית".
16. יבול חממות ומצע מנותק
היום, בחקלאות המודרנית יש שיטה שמגדלים ירקות בחממות מכוסות ובמנותק מהארץ, שכן הגידול נעשה בעציצים ועל גבי ניילונים ובתוך החממות. גדולים אילו אינם גידולי שביעת ואין בהם דיני שמיטה.
17. יבול נוכרים
גדולי אדמה שנעשים על ידי גויים בארץ ישראל על קרקע
שהם קנו והם המגדלים והמשווקים לשוק, הרי שאין בהם דיני שביעית רגילים.
אמנם יש מחמירים שכיוון שהם גדלו בארץ ישראל, נהגו אחדים להחמיר
כדעת הרמב"ם וליחס לפירות אילו קדושת שביעית אך בכל זאת הם בדרגה
פחותה שאין בהם דיני שמיטה הרגילים.
18. יובל
השנה החמישים, לאחר שבע שמיטות. שנת היובל דומה לשנת השמיטה, ויש בה מצווה נוספת: השדות שנמכרו חוזרות לבעליהם הראשונים, ועבדים יוצאים לחרות. מצד שני חסרה בה אחת המצוות של שנת השמיטה: שמיטת כספים אינה נוהגת ביובל. היום אין היובל נוהג, כי אין רוב ישראל על אדמתם.
19. יצוא
פירות הקדושים בקדושת שביעית מיועדים לאכילת יהודים בלבד, ובארץ ישראל. אין מאכילים אותם לנכרי, אין מקריבים מהם למזבח בבית המקדש, ואין לייצא אותם.
20. ירק
גידולים חד שנתיים. בירקות יש דין מיוחד הקשור לשביעית: איסור ספיחין. ירק שנבט בשמיטה, אסור לאכול אותו. זוהי גזירה מדרבנן, הקרויה "איסור ספיחין" (ע"ע ספיחין(
21. לא תחנם
איסור מן התורה למכור את אדמת ארץ ישראל לנכרי איסור זה מהווה בעיה בכל הקשור בהיתר המכירה (ע"ע). מתגברים על קושי זה כאשר המכירה היא לזמן קצר, ולא מכירה מוחלטת. נושא זה שנוי במחלוקת בין החכמים.
22. מלאכות האסורות מהתורה
התורה מציינת ארבע מלאכות האסורות בשביעית: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. מלאכות אלה אסורות מן התורה. )קצירה ובצירה אינן אסורות באופן מוחלט, אלא באופן חלקי: אסור לקצור ולבצור את כל השדה בבת אחת, אבל מותר לאסוף פירות בכמויות קטנות לשימוש ביתי. מותר גם לאסוף את כל השדה לאוצר בית דין - ע"ע(.
23. נכרי
פירות הקדושים בקדושת שביעית מיועדים לאכילת יהודים בלבד, ובארץ ישראל. אין מאכילים אותם לנכרי, אין מקריבים מהם למזבח בבית המקדש, אין להשחית אותם ואין לייצא אותם.
24. סוחרי שביעית
כינוי גנאי לאנשים הסוחרים בפירות שביעית למרות שאסור לעשות זאת.
25. ספיחין
מדין התורה מותר לאכול בשנת השמיטה ירקות או קטניות שצמחו בשדות בלי שזרעו אותם. גידולים אלה קרויים ספיחין. חכמים אסרו לאכול גידולים אלה, מפני שחששו שאנשים יזרעו את שדותיהם בסתר, ויאמרו שהצמחים עלו מאליהם, בלי שזרעו אותם. בפירות עץ אין איסור ספיחין.
26. עציץ
דין שביעית נוהג באדמות שזורעים בהם. זריעה בעציץ מותרת בשביעית אם העציץ אינו נקוב, (יש בו רק חור קטן לניקוז עודפי מים), אינו עומד על הקרקע, ונמצא בתוך הבית מתחת לתקרה. בעציץ כזה אין דין שביעית.
27. פירות שאין בהם קדושת שביעית
בתוך כל הפירות והירקות שישנם בשוק בשנת השביעית לא כל היבול הוא יבול שיש בו קדושת שביעית וההתנהגות עם פירות אילו הוא כמו עם פירות וירקות של שאר השנים ואין צריך להקפיד בהם על הלכות שביעית.
לדוגמא: יבול השנה השישית, יבול חממות ומצע מנותק, יבול נוכרים, גידולים באזורים שאין בהם קדושה, גידולים מהיתר המכירה
28. פרוזבול
תקנה של הלל הזקן, המבטלת למעשה את השמטת החובות בשביעית. הלל תקן שכל אדם יכול למסור את שטרות שחייבים לו לבית דין, ובית הדין יהיה אחראי לגבות את החובות האלה. חובות שחייבים לבית דין אינם נשמטים, ולכן חובות אלה יישארו בתוקף גם לאחר השמטת הכספים בגלל השביעית. (ע"ע שמיטת כספים(
29. פרחים
צמחים העומדים לנוי או לריח. צמחים העומדים לנוי אין בהם קדושת שביעית. צמחים העומדים לריח - יש בהם קדושת שביעית.
30. קדושת שביעית
קדושת שביעית בפרי הארץ - בשנת השמיטה אנו זוכים להיפגש
עם קדושת הפירות והירקות הגדלים בארץ ישראל. יבול שגדל בארץ ישראל
בשנת השמיטה הרי הוא קדוש בקדושה מיוחדת היא קדושת שביעית. דבר
זה כמובן בראש ובראשונה קובע כי מי שאוכל פירות ארץ ישראל שגדלו
בשביעית הרי הוא אוכל פירות קדושים וזו כמובן מעלה מיוחדת וקיום
מצווה חשובה. דבר זה דורש יחס מיוחד לפירות האלו יחס של
קדושה.
הקדושה מתבטאת בדינים אלה: אסור להשחית פירות אלה, אסור לסחור בהם, אסור לייצאם, חובה לבערם (להפקירם) בסוף העונה, חובה להפקיר את השדה שהם גדלים בה. על ירקות שצמחו בשביעית יש לפעמים גם איסור ספיחין
31. קצירה
אחת מארבע המלאכות האסורות בשביעית מן התורה. איסור קצירה אינו איסור מוחלט, אלא חלקי: אסור לקצור את כל השדה בבת אחת, כדרך שקוצרים בכל שנה. ע"ע אוצר בית דין.
32. שמיטת כספים
אחת ממצוות השמיטה היא שכל חוב שהגיע זמנו להפרע לפני סוף השמיטה, והוא טרם נפרע, הוא פוקע ואין צורך לפרוע אותו. הרגע הקובע לשמיטת הכספים הוא הרגע האחרון של שנת השמיטה - שקיעת השמש של ראש השנה של מוצאי שביעית. וע"ע פרוזבול.
|
