|
בשנת השמיטה, כמו ביום השבת, ישנם מלאכות האסורות
מן התורה
ומלאכות אסורות
מדרבנן.
מן התורה אסורות ארבע מלאכות בלבד: זריעה וזמירה,קצירה ובצירה.
מדרבנן אסורות כל המלאכות שאינן הכרחיות
לקיומו של הצמח או של היבול.
הפירות שגדלו בשנה השמיטה מתחלקים לשני סוגים:
פירות עץ שמותרים
באכילה אבל יש בהם קדושה ,ופירות אדמה, שאסורים באכילה בשנת
השמיטה. לאיסור האכילה הזה קוראים "איסור
ספיחין".
הקדושה שבפירות גורמת לכך שלפירות יש דינים מיוחדים: אסור לקלקל
אותם, אסור למכור אותם לפי משקל כפי שעושים בשנה הרגילה ,אסור
לייצא אותם לחוץ לארץ, ובסוף העונה צריך להפקיר אותם, כדי שכל אדם
יוכל לקטפם ויהיה לו מה לאכול.(להפקרה זו קוראים "ביעור
פרות שביעית")
מצווה נוספת החלה בשנת השמיטה היא מצוות
שמיטת כספים |