התמודדות עם הפרעות קשב והמשפחה בימי קורונה

פרופ’ מנור

פרופ’ איריס מנור

פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר, שהתמקצעה בהפרעת קשב וריכוז ADHD

ר’ היחידה להפרעת קשב בבי”ח גהה

מרצה בכירה בביה”ס לרפואה באוניברסיטת ת”א

כתבה את הספר : “לחיות עם הפרעת קשב” יחד עם פרופ’ טיאנו

מנהלת את מכון “אניגמה פלוס” לאבחון וטיפול ב ADHD

לקריאת מאמרים בנושא קשב וריכוז באתר “אניגמה פלוס”

 

רקע על ההפרעה :

הפרעת קשב וריכוז הינה תופעה אורגנית, מולדת שיש לה מרכיב תורשתי, והיא לא נעלמת עם הגיל. התופעה מופיעה בכל מעגלי החיים. פרופ’ מנור מדגישה כי אין מדובר בלקות למידה.

הבעיה בולטת יותר אצל בנים מאשר אצל בנות משום שבנים מאופיינים גם בהיפראקטיביות שהינה תופעה בולטת לעין (בניגוד לקשב).

פרופ’ מנור מדמה את התחושה של ילדים עם קשב וריכוז שאינם מטופלים באמצעות שני דימויים:

⇐ הראש שלהם מדומה לרציף שממנו כל הזמן נכנסות ויוצאות רכבות.

⇐ נסיעה במכונית ביום גשום ללא ווישרים.

 

פרופ’ מנור מתייחסת למספר קשיים  בוויסות הבאים לידי ביטוי ב ADHD

בעיית וויסות בשינה – הילדים / מתבגרים מתקשים להירדם, לפיכך הם מעסיקים את עצמם במשחקי מחשב, בטלוויזיה, ובטלפון הניד. יש  להם בעיה בתפקוד של  המלטונין  (הורמון המופרש במרכז המוח ומשפיע על איכות השינה. ר.א)  שאינו מופרש בזמן, לכן נרדמים  בשלב מאוחר וכתוצאה מכך, מתקשים להתעורר, משום שבשעות הבוקר הם  נמצאים בגל  של שינה עמוקה. בנוסף, יש להם הרבה התעוררויות לילה. תופעה זו שכיחה בעיקר בקרב ילדים קטנים, הסובלים גם מתופעה של הרטבת לילה, שלא גורמת להם להתעורר.

בעיית ויסות תחושות רעב ושובע  – הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נוטים למצבי קיצון: או שהם כל הזמן אוכלים או שכמעט ולא אוכלים בכלל. לגבי אלה שאינם אוכלים בכלל , טוענת פרופ’ מנור, הבעיה תחלוף אחרי גיל ההתבגרות. לגבי אלה שמאופיינים באכילת יתר, הבעיה לא עוברת עם הזמן ואף מובילה להשמנת יתר שיש לה השלכות בריאותיות על התפתחות של מחלות (כגון סוכרת ועוד) וגם לבעיות רגשיות כגון דימוי גוף.

קושי בוויסות תחושתי – מתבטא במגע ,קושי לאכול מאכלים מסוימים המעוררים תחושת גועל  בפה , לכן מגוון המאכלים שאוכלים מצומצם, קושי להקשיב לצלילים, להריח ריחות מסוימים. קושי תחושתי בא לידי ביטוי בקושי בנעילת נעליים חדשות כי זה מכאיב, לבישת בגדים מסוימים המעוררים בגוף תחושת אי נוחות. הדברים האלה מאוד מפריעים וגורמים לסבל רב, ולכניסה למצב של חוסר שקט, הילד מתקשה להסביר את עצמו לסביבה. מסיבה זו הילד / המתבגר  נעשה היפראקטיבי. בעיות בוויסות  נחשבות לבעיות קשות כי  הן משליכות על ההתנהלות היומיומית ועל איכות החיים. פעמים רבות ההתארגנות בבוקר ליום לימודים הינה משימה מורכבת הן לילדים והן להורים, שכן, אחד מהם מן הסתם מתמודד בעצמו עם ההפרעה.

בעיית ויסות רגשי –  פרופ’ מנור טוענת כי בעיה זו אינה קשורה לפסיכולוגיה.   הילד / המתבגר אינו חווה מצבי רוח בצורה ממוצעת, אלא סובל מתנודות קיצוניות, אשר גורמות לעייפות רבה. אנשים לא מבינים זאת, גם הורים לא מבינים זאת. פעמים רבות הורים חשים תסכול ובהלה למשל: כשילד אומר: “אני רוצה למות” ,זה מאוד מבהיל, אבל צריך להבין שהילד אומר זאת כשהוא עצבני כי חווה חוויה לא נעימה.

קושי בתפקודים ניהוליים  – תחום זה עוסק בשאלה כיצד הילד יכול לבטא את היכולות שלו: האם הוא קשוב לאורך זמן  (לא במטלות מהנות כמו משחק מחשב , צפייה בטלוויזיה) מאופק,  דוחה סיפוקים? קושי זה נובע  מתפקוד לקוי של רשתות במח. בהקשר זה מציגה מנור כדוגמא אנשים שמעדיפים לעבוד בעבודות פשוטות שלא תואמות את היכולת שלהם.

זיכרון עבודה  – זיכרון של פרטים טפלים. לילדים עם בעיה של קשב וריכוז יש זיכרון לתמונות וסיפורים, אך הם זוכרים דברים טפלים. לדברי פרופ’ מנור ” הם נופלים בדברים הקטנים”.

קושי נוסף  מתייחס לתחום החברתי –  הם לא מבינים מצבים חברתיים,  לא מזהים ולא מפרשים נכון. לפעמים זה יוצר בלבול בין הפרעת קשב וריכוז להפרעה על הרצף התקשורתי. 50% מהילדים על הרצף התקשורתי סובלים גם מבעיית קשב. יש ילדים שמצליחים בלימודים, אך תפקודם החברתי לא טוב: הם לא מוצאים את מקומם מבחינה חברתית, הם בודדים, ללא חברים, קשה להם עם הרעש בהפסקות.

לאור כל זאת יש בהפרעת קשב וריכוז מצוקה גדולה: בראש ובראשונה מצוקה רגשית, פגיעה בביטחון העצמי, בדימוי העצמי, בתחושת המסוגלות. אלה הבעיות החמורות יותר.  לצד זה ישנןבעיות נוספות: חברתיות, לימודיות והתנהגותיות. כאמור, בעיית הקשב והריכוז באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים.

סימפטומים להפרעה

1- קשב – הסימפטומים לקשב: מוסחות, שכחנות דחיית מטלות לרגע האחרון, טעויות של חוסר תשומת לב.

2- היפראקטיביות – חצי מהילדים הם ללא היפראקטיביות. התופעה מתבטאת בתזזיתיות, ילד שמרעיש, מתופף, מזמזם ולכן ילדים לא רוצים לשבת לידו. בנוסף, דברנות יתר, קושי להמתין לתורו, דורש סיפוק מידי.

לאורך החיים מתפתחת מצוקה רגשית הכוללת בין היתר: דכדוך ומתח ולכן, יש שסבורים בטעות שמדובר בדיכאון, “אבל זה לא נכון,” טוענת פרופ’ מנור “זו הפרעת קשב וריכוז שגדלה”.

פרופ’ מנור מתייחסת לביטויים של הפרעת קשב וריכוז בימי הסגר בשל וירוס הקורונה. לדבריה זו תקופה מאד קשה עבורם כי הם קולטים הכל אבל קשה להם להתמקד. הם מאוד רגישים לזולת ורגישים למצב. הקורונה מצד אחד מפחידה, ומצד שני ההורים שקופים והם קלוטים זאת. ההורים צריכים לשים לב לכך שהם לא מעבירים את תחושות הפחד ובהלה שלהם  מהמצב  לילדים, אלא נדרשים לתווך לילדים את המצב המורכב והקשה בצורה פשוטה בהתאם לגיל, ולא להסתיר. לדבריה, “סודות זה דבר מאוד מפחיד וגורם לדמיון לעבוד.”

דרכי התמודדות עם המצב המורכב בימי הקורונה

הומור: כלי חשוב בהתמודדות בזמן משבר.  במצבי  משבר נראה ריבוי של תכניות טלוויזיה שעוסקות בהומור. חשוב לצחוק, לצפות בתוכניות מצחיקות, לעבוד ולצחוק יחד עם הילד.

בניית סדר יום:  הדבר מאוד חשוב  וחיוני לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. “הם הכי צריכים סדר יום, מסגרת ברורה ומובנת, למרות שהם שונאים את זה, מצד אחד ומצד שני לא יכולים בלי המסגרת.”

חשוב ליצור סדר יום לבוקר צהריים וערב, ובנוסף לתת  לילדים מטלות .

“הפרעת קשב וריכוז לא קשורה לבית הספר היא תמיד קיימת לכן צריך לתת את אותו טיפול תרופתי גם בבית.

הפרעת קשב וריכוז וריכוז/ היפראקטיביות היא בעיית חסר לכן הילד למרות שהוא עייף מתנהג בתנועתיות רבה ומשתולל כי אין לו כוח  מבחינה מנטלית, לכן “הילד זקוק לתרופה כדי לנוח מעצמו ,מהרעש שיש לו בראש“. חשוב לתת את המינון שנותנים בשגרה לא חצי מינון.

 תרופות : אטנט – מספיק  ל 6  שעות וריטלין ל  4  שעות.

הוכח כי טיפול תרופתי מונע חרדה ודיכאון בטווח הארוך”.

 

תשובות לשאלות  שעלו מצד המשתתפים בצ’אט:

דרכי התמודדות:  ספורט במסגרת האפשרויות הקיימות בבית או בגינה הביתית.

טיול עם הכלב –  קשר עם כלב מאוד מומלץ לילדים עם  הפרעת קשב וריכוז כי הם יכולים לתקשר אתו באופן בלתי מילולי. צריך רק למצוא את הכלב המתאים.

חשוב לדבר עם הילד על הקושי ולשתף אותו!!!

בזמן ביה”ס –  שימוש במוזיקה בטלפון הנייד בזמן שיעור מומלץ מאוד כי הוא עוזר לילד להתרכז, לצייר תוך כדי הקשבה למורה בשיעור.

יש ילדים שהטלוויזיה עוזרת להם בבית להתמודד עם שיעורי בית.

 איך להגביר מוטיבציה ללמידה: “אין ילד או מבוגר שלא רוצה להצליח”, לכן חשוב שהמורים ישכילו לתת משימות מותאמות אשר ייצרו חוויית הצלחה. “ההצלחה היא התרופה הכי טובה!”  “ילד יעדיף להימנע ולא להראות טיפש”. הרבה פעמים הימנעות קשורה להיסטוריית הכישלונות שחווה הילד / מתבגר בעבר. ככל שהיו הרבה כישלונות, הנטייה להימנעות תגבר. הרצון להצליח ניכר  במבחני TOVA שעוברים הילדים  / מתבגרים כחלק מהאבחון.

לסיכום הטיפול בהפרעת קשב וריכוז:

1. תרופות

2. הדרכת הורים

ספר מומלץ לילדים הוא “הנסיך הקטן” כי  ניתן באמצעותו לראות את ההבדלים בין התפיסה של הילדים לבין הסטיגמות שיש למבוגרים לדוגמא: ילד יודע שבית יפה זה בית עם גג אדום קירות לבנים ופרחים, לעומתו מבוגר חושב שבית יפה זה בית ששווה הרבה כסף.

 

סיכמה: רחל אדרי מומחית באבחון וטיפול בלקויות למידה

תיכון אמי”ת האופק אור עקיבא

ואמא לשלושה ילדים מקסימים עם הפרעת קשב וריכוז

יש לכם שאלה? פנו אלינו

Related Projects
צור קשר

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt
נגישות