בחינות בגרות – הערכות מחודשת בחירום

בחינות חיצוניות  תתקיימנה במקצועות הבאים:

1- אשכול מקצועות שפה – חובת היבחנות בכל המקצועות

א. שפת אם עברית/ ערבית

ב. מתמטיקה

ג. אנגלית

 

2- אשכול המקצועות ההומאניים

התלמיד יבחן במקצוע אחד בלבד מבין המקצועות באשכול אליהם הוא רשום.

בחינוך ממלכתי–  ספרות, תנ”ך, היסטוריה, אזרחות

בחינוך הממד–  תנ”ך, היסטוריה, אזרחות, תושב”ע (המלצת הנהלת החמ”ד לבחור

או תנ”ך או תושב”ע)

בחינוך החרדי- תנ”ך, היסטוריה, אזרחות, יהדות/ תושב”ע

בחינוך הערבי- היסטוריה, אזרחות, שפה עברית

באשכול זה ההיבחנות ברמת הבסיס בלבד (יחידות החובה הבסיסיות ללא הרחבה)

 

3- אשכול המקצועות המדעיים

התלמיד יבחן במקצוע אחד בלבד מבין המקצועות באשכול אליהם הוא רשום.

כימיה, פיסיקה, ביולוגיה או מדעי המחשב (בכל מקצוע רק השאלון החיצוני, המעבדות תהיינה בבחינה פנימית)

 

בחירת המקצועות

בית הספר יבחר את המקצוע שהתלמידים נבחנים בכל אחד מהאשכולות הנ”ל. ניתן לבחור מקצוע אחר לכל כתה או קבוצת תלמידים, ניתן לעשות את תהליך הבחירה בכל דרך שבית הספר מוצא לנכון, אך ההחלטה נתונה לידי בית הספר.

 

מועדי ההיבחנות

בחינות הבגרות יפרשו על 12 ימי בחינה החל מה- 26.6.20

שבוע ראשון: מתמטיקה – שלושה ימים

שבוע שני: אנגלית- פרוס על פני שלושה ימים

שבוע שלישי: שפת אם+ אשכול הומניסטיקה- פרוס על פני שלושה ימים

שבוע רביעי: אשכול מדעים – פרוס על פני ארבעה ימים

 

כל יתר המקצועות שלא נוגעים בקריטריונים הנ”ל והציון הסופי עבורם לא ייקבע במסגרת בחינה חיצונית  הרי שציון הבגרות עבורם ייקבע במסגרת חלופות הערכה ותוך התחשבות בציון מחצית א’ (לאור מסמך מעודכן בנוגע לנוהל קביעת ציון שנתי שפורסם באגרת 7)

 

תוכנית אופרטיבית לביצוע מול הקח”לים

 1- בחירת המקצועות

בית הספר יבחר את המקצוע שהתלמידים נבחנים בכל אחד מהאשכולות הנ”ל. ניתן

לבחור מקצוע אחר לכל כתה או קבוצת תלמידים, ניתן לעשות את תהליך הבחירה

בכל דרך שבית הספר מוצא לנכון, אך ההחלטה נתונה לידי בית הספר.

 

איך בוחרים נכון?

מרבית בתי הספר יתלבטו בין בחירת מקצוע אחד מתוך שנים או אחד מתוך שלושה וזאת מתוך הנחה שלפחות בגרות אחת כבר הושלמה או לא רלוונטית (בכיתה י”א רוב ככל בתי הספר לא ניגשים לבגרות באזרחות ובכיתה י”ב רוב ככל בתי הספר כבר השלימו את היסטוריה וחלקם אף ניגשו לאזרחות בחורף).

תנ”ך, תושב”ע, אזרחות או היסטוריה? כימיה, פיזיקה, ביולוגיה או מדעי המחשב?

להלן הפרמטרים בהם יש להתחשב לפני שמקבלים את ההחלטה באיזה מקצוע לבחור מבין האשכול ההומני או המדעי.

⇐ מי המורה? – ככל שאנו סומכים יותר על המורה המגיש לבגרות – לאור הניסיון שלו, מידת הצלחתו בעבר, יכולת ההובלה שלו אל מול התלמידים, היכולת שלו להפעיל אותם מרחוק ולהיות משמעותי עבורם גם בהתחשב בשימוש באמצעים הטכנולוגיים באופן מיטבי  – נהיה רגועים יותר בבחירה בו. לכן ההמלצה היא קודם כל לסמן מי המורה החזק ביותר העומד לרשותנו מבין המקצועות הנ”ל.

⇐ 2\ 3 או 5 יח”ל ? – אזרחות והיסטוריה הינם מקצועות ברמת 2 יח”ל. תנ”ך או תושבע”פ בחמ”ד מתקיימים ברמת 3 יח”ל או 5 יח”ל. ככל שמספר יח”ל הוא גבוה יותר מידת ההשפעה של המקצוע על ממוצע תעודת הבגרות הופך להיות משמעותי יותר. ההנחה היא שמקצוע שניתן כציון פנימי לבגרות מיטיב עם התלמידים ומאפשר להם להגיע להשגים גבוהים יותר מאלו שמתקבלים לאחר בחינה בבגרות חיצונית. לאור זאת, ההמלצה היא להשאיר את מקצועות ה5 יח”ל כציונים פנימיים במידה וזה מתאפשר. זה עשוי להיות משמעותי בתמונה החינוכית לסעיף מצטייני מנכ”ל.

 ⇐ ציוני מחצית א’ – גבוהים או נמוכים? – באגרת ‘ציונים שנתיים’ שפורסמה כחלק מהערכות המחודשת לבגרויות ניתן דגש גבוה לציונים שניתנו במחצית א’ כמרכיב משמעותי בקביעת הציון השנתי (בין 60%-70% מהציון השנתי הסופי).  במקצועות בהם ציון מחצית א’ גבוה יש סיכוי טוב לציון שנתי סופי גבוה גם כן.

כעת יש לעשות הערכת מצב ולשאול –

באיזו מידה הציונים הגבוהים משמשים רשת ביטחון חשובה שתסייע בבגרות החיצונית (בעוד שאם נבחר במקצוע שציוני ההגשה לא יהיו גבוהים קיים סיכוי להצלחה פחותה אל מול בגרות חיצונית)? במקרה הזה ההמלצה תהיה לבחור במקצוע שציוני מחצית א ‘גבוהים.

באיזו מידה הציונים הפחות טובים במחצית א’ לא מנבאים בהכרח סיכויים פחות טובים להצלחה בבגרות (בגלל שרוב התלמידים נותנים “גז” לקראת הסוף, בגלל שהמורה רצה לדרבן את התלמידים לרצינות יתר במקצוע ולכן נתן ציונים קשוחים במחצית א’ וכו’) ודווקא בגרות חיצונית עשויה להיטיב עם התלמידים?  במקרה כזה ההמלצה תהיה לבחור דווקא במקצוע שציוני מחצית א’ פחות גבוהים.

⇐ לאור מיקוד – הספקנו או לא הספקנו? – מקצועות בהם נדרשת השלמה גדולה לאור המיקוד המחודש שיתפרסם כדאי להשאיר אותם בעדיפות נמוכה מבחינת הבחירה לבחינה חיצונית. כאן ההמלצה היא לבחור במקצועות בהם סיימו את רוב החומר לבגרות ניתן וכעת ניתן להתמקד בחזרות ותרגולים ולא בלמידה של חומר חדש מרחוק.

⇐ אירוע הערכה אחד או שניים למקצוע אחד? – בתושב”ע 5 יח”ל ייתכן מאוד שישנם קחלי”ם שתכננו לקיים שני אירועי הערכה בקיץ (בית חינוך ומשפחה ומשנה (או גמרא) בי”ב. כרגע זה נראה שבאופן הזה יהיו שני אירועי הערכה חיצוניים לאותו המקצוע וזה כמובן מגדיל את הקושי. לכן ההמלצה היא עבור אותם בתי ספר שבחירה בתושבע”פ משמעותה 2 אירועי הערכה חיצוניים – להשאיר את תושבע”פ כציון פנימי.

⇐ לשאול את התלמידים – ההנחה היא שהתלמידים אמורים להכיר טוב את סיכויי ההצלחה שלהם בבגרות חיצונית ביחס שבין כל מקצוע למשנהו. אם נשאל אותם באיזו בגרות הם היו מעדיפים להבחן בבחינה חיצונית נקבל תמונה חשובה להבנה במה לבחור. אגב, ייתכן שהמשרד יאשר לקיים בחינה חיצונית שתאפשר בחירה אישית ולא גורפת מצד ביה”ס.

 

2- מיפוי של תלמידים מנותקים (שח”ר ולא רק שח”ר)

מציאות של למידה מרחוק מייצרת אתגר גדול מאוד בנוגע לאוכלוסיות קצה אשר מתמודדות לעתים רבות עם קשיים רגשיים, כלכליים, משפחתיים ולימודיים ואשר זקוקות לתיווך הדוק יותר ולשיטות הוראה אחרות. כאן נדרשת תשומת לב מיוחדת והערכות חדשה מצד כלל הגורמים ובעלי התפקידים:

המורה מקצועי – באחריותו להזין נוכחות בתוכנת משו”ב באופן מלא ככל שניתן לאורך כל התקופה של הלמידה מרחוק ולציין – מי נוכח בפגישות זום? מי מגיב למשימות מרחוק ומי לא? וכו’ . בנוסף, המורה המקצועי נדרש לציין מי הם התלמידים שהם בבחינת “מסוכני בגרות” לאור ההשגים שלהם במחצית א’. בעצם כך אנו מגדירים את קבוצת המתקשים לפי פרופיל מקצוע.

⇐  מחנך כיתה – באחריותו לבדוק תמונת מצב כיתתית של תלמידיו לאור כלל דיווחי המורים המקצועיים ולסמן את תלמידי הקצה בכיתתו. תלמידי הקצה יכולים להיות תלמידים מנותקים (בשל בעיות טכניות – אין מחשב או אינטרנט בבית, בשל בעיות רגשיות – חרדה, בלאגן בבית, תלמידים עובדים וכו’)  או תלמידים שלא מצליחים להבין את החומר בלמידה מרחוק ומדווחים או מראים שזה פשוט לא עובד. באופן הזה אנו מגדירים את המתקשים לפי פרופיל תלמיד ביחס לכלל המקצועות ולאור המשאבים הקיימים או לא קיימים בבית.

⇐  מנהל ביה”סבאחריותו לקבל תמונת מצב כוללת בשכבות י”א וי”ב ובדגש על תלמידי הקצה בשני צירים – ציר המקצוע וציר התלמיד אל מול כלל המקצועות. מנהל הקח”ל נדרש להפעיל את כלל בעלי התפקידים – רכז פדגוגי, רכז שכבה, רכז מקצוע, יועצת בכדי לקבל מיפוי מדוייק ככל שניתן ולקיים עימם חשיבה מיטבית על ציוות נכון וחכם של כל תלמיד קצה למלווה שיוגדר  כחונך\ מנטור צמוד עד לתום תקופת החירום ובדגש על המקצועות שנבחרו לבגרות. המנהל צריך לזהות את הילדים שאין להם בגרות, ללוות אותם מקרוב ולתת לסוגיה הזאת זמן ניהולי משמעותי.

במקביל אנו ממליצים למנות רכז פרט שיתכלל את כלל הליוויים של המנטורים לתלמידים שנבחרו ויעביר תמונת מצב עדכנית למנהל ביה”ס מדי שבוע.

בנוסף באחריות מנהל ביה”ס להבין מי הם התלמידים שאין ברשותם אמצעים ללמידה מיטבית מרחוק מיטבית ולהעביר במרוכז פנייה לגורמים ברשת אמי”ת וברשות העירונית לטובת סיוע בענין הזה.

3- ארגון הלמידה מחדש – שעות ובעלי תפקידים

אנו ממליצים לארגן מחדש את שעות מישרתם של כלל המורים לאור סל הצרכים לתלמיד שהמיפוי הבית ספרי מציף ולהתחשב בדברים הבאים:

⇐  ניצול מקסימלי של השעות הפרטניות – חלק ניכר מהשעות הפרטניות בחמ”ד נוצל לטובת שעות תפילה וישיבות. משאלו בטלו כליל או צומצמו דרמטית בידינו סל גבוה משמעותית שניתן לנצלו בחוכמה. תלמידי קצה שיש להם קושי מקצועי בהבנה בלמידה מרחוק יש לעשות כל מאמץ על מנת שיקבלו שעות פרטניות – אחד על אחד – עי”י המורה המקצועי. במקומות בהם השעות הפרטניות לא מספיקות (ריבוי תלמידי קצה במקצוע) יש לשקול המרה של שעות הוראה פרונטליות לפרטניות או הפחתה של שעות הוראה מרחוק בכיתות שאינן בגרותיות לטובת הכיתות הבגרותיות.

⇐ ניצול מחודש של גמולי תפקיד (בשעות או אחוזים) עבור בעלי תפקידים שכרגע אין בתפקיד שלהם שימוש או שמידת השימוש פחתה באופן משמעותי – כגון: רכז חינוך חברתי, יועץ, רכז טיולים, רב ביה”ס, רכז ביטחון…) לטובת מנטורינג או למידה.

⇐ מינוי חונך\ מנטור – ליצור קשר על בסיס יומי עם התלמיד (החל מרמת ‘מה נשמע?’ ו’האם הכל בסדר?’ בווטסאפ ודרך שיחת טלפון לסיכום שבוע).

המנטור נדרש לבנות תוכנית לימודית מיטבית לתלמיד (יחד עם התלמיד, המורה המקצועי, הרכז הפדגוגי)  וללוות אותה. התוכנית תכלול בניית מערכת שעות שבועית המייצרת מיפגש למידה בשעות גמישות, סיוע בהעברת חומרי עזר ללמידה, מעקב אחרי איסוף אירועי הערכה הנדרשים. חשוב לציין – בעיקר עבור תלמידי קצה מומלץ לייצר אירועי הערכה קטנים, נקודתיים, כאלו שחווית הצלחה כמעט מובטחת בסופם (לדוגמא –  מבדק הבנה קצר בתום שיעור זום פרטני של 40 דק’ וכן על זה הדרך). בכוחם של אלו לייצר מוטיבציה ותחושת מסוגלות שמאוד מאוד חשובים בעת כזאת.

בנוסף המנטור אמור לעדכן את רכז הפרט בנוגע להתקדמות התלמיד, להציף קשיים, להסתייע בבעלי תפקידים רלוונטיים (רכז מקצוע, יועצת וכו’)

ההמלצה היא להקצות לטובת תפקידים אלו 3 ש”ש על חשבון שעות ההוראה הפרונטליות ולצוות עד 3 תלמידים לכל מנטור. 

⇐ מינוי רכז פרט – יכול להיות מורה מקצועי שנפנה אותו משעות הוראה באופן גורף או בעל תפקיד משמעותי כגון – רכז השכבה או הרכז הפדגוגי. תפקידו יהיה לתכלל את כלל הליוויים של המנטורים לתלמידים שנבחרו ולהעביר תמונת מצב עדכנית למנהל ביה”ס מדי שבוע. רכז הפרט יקיים הערכה מחודשת בנוגע לתלמידי קצה חדשים אחת לשבוע לאור בדיקת הנתונים במשו”ב הבית ספרי. לאור זאת, יוחלט האם להקצות מנטורים\ חונכים נוספים.

רכז הפרט ידאג שהמנטורים מקבלים מענה מקצועי לאתגרים שהחניכה מרחוק בחירום מעוררת ויעודד את המנטורים להשתתף בהדרכה בנושא.

המלצה  ברמת רשת אמי”ת – להרים הדרכה מתוקשבת למנטורים מיד אחרי חופשת חג הפסח.

⇐ רכז תיקשוב – המלצה לפנות את רכז התקשוב משעות הוראה באופן חלקי או מלא ולמלא את סדר יומו בהדרכות מקוונות למורים המקצועיים באופן קבוצתי או פרטני בנושא שימוש בכלים דיגיטליים בלמידה מרחוק והטמעת מערכת הteams.

 

 4- הכרה החלופות הערכה במרכיב משמעותי בקביעת ציון הבגרות החיצוני (במקצועות שעבורם לא מתקיימת בחינת בגרות)

 מומלץ לקיים ברמת רשת אמי”ת הדרכה מתוקשבת לחלופות בהערכה שתהיה מיועדת למורים במקצועות עבורם הוחלט שלא עושים בחינה חיצונית.

מומלץ לקורא בעיון את חוזר הציונים השנתיים שהפורסם במסגרת אגרת מספר 7 – הערכות לקראת בגרויות בחירום ולהבין את השינויים באופן חישוב הציון השנתי.

יש לעדכן מראש את התלמידים בנוגע לאופן המעודכן שבו ייקבע הציון השנתי הסופי ולציין במפורש את הפרמטרים השונים שירכיבו את הציון (ציון מחצית א’, אירועי הערכה מרחוק, תיפקוד לימודי, מתכונת במידה ומחליטים וכו’)

באופן גורף אנו מבקשים להגדיר את חלופות הערכה כתיק עבודות  – אוסף המשימות שהתלמיד נדרש לבצע במהלך הלמידה מרחוק. במידה ונכריע לקיים בחינת מתכונת הרי שנבנה עבודה גדולה ממירת מתכונת ולצידה משימות קטנות יותר.

בכדי למקסם את הציונים השנתיים הסופיים יש לעיין היטיב בציוני מחצית א’ ולהכריע האם לקיים בחינת מתכונת או לא. במקצועות בהם ממוצע ציוני מחצית א’ הוא גבוה מומלץ לא לקיים בחינת מתכונת שהרי באופן הזה 70% מהציון הסופי  יילקח ממחצית א’ (במידה ומקיימים מתכונת ציון מחצית א’ יהיה 60% מסך הציון הכולל).

יש לשקול היטיב היכן לשקלל את 10% של התיפקוד הלימודי ולהכריע האם לשייכם למחצית א’  – בה התקיימה שיגרת לימודים או אולי דווקא במחצית ב’ ובאופן הזה לדרבן את התלמידים לתפקד טוב יותר בלמידה מרחוק. ההמלצה היא לקיים החלטה דיפרנציאלית לאור בחינת המכלול  של כל תלמיד ותלמיד תוך מחשבה היכן שקלול שכזה מיטיב עימו.

 

בהצלחה רבה לכולנו,

סהר סיגאוי

יש לכם שאלה? פנו אלינו

Related Projects
צור קשר

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt
נגישות