לשנה טובה תכתבו ותחתמו
שנת לימודים פוריה
שנת שלום וביטחון

מצפן אמי”ת – יסודות מארגנים

Link_iconרשתיות

Link_iconקהילתיות

Link_iconלמידה כדרך חיים

רשתיות

מבוססת על הרצון לתת ועל המוכנות לקבל. על תחושת שייכות, אמון וקשר של היחיד לקהילה.

  • מובילה לשינוי תרבותי ואישי של תפיסת המרחב שבתוכו אנו פועלים כיחידים: קבוצה של לומדים רחבה ומשמעותית יותר, שיתופית יותר ותחרותית פחות.
  • מבוססת על החיבור בין הפרטים לגדול שהוא משמעותי יותר.
  • מאפשרת חיבור מתפתח של חכמת הפרט עם החכמה הקולקטיבית, ושיתוף הפרט בידע המצטבר במעגלי הרשת השונים.
  • יוצרת זהות רשתית ברורה המתבטאת בשפה, בערכים, ובאיכות מקצועית:
    • במטה - תכניות ופעולות יתבצעו מתוך שיקול מערכתי ויפותחו ויבוצעו בשיתוף מלא עם השטח.
    • בקהילה החינוכית הלומדת - תלמידים, מנהלים, מורים ובעלי תפקידים אחרים ילמדו, יתייעצו זה בזה ויעבדו זה עם זה, יזמו ויממשו יחד את היכולות האישיות שלהם ואת כוחה של הקבוצה.

 

ערכים ועקרונות למימוש רשתיות:

  • מוכנות לצמצום שליטה, עבודה בשיתופיות, פתיחות, הערכת דעות שונות ומטרות משותפות וכבוד הדדי.
  • קיום של פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת שיתוף ידע ולמידה משותפת, סדירות וביסוס שיגרת התנהגות של פרטים וצוותים, ליצירת שיתופיות.

 

קהילתיות

קהילה היא חיבור כל היחידים ל"יחד" גדול מתוך הכרה שווה בערך היחיד ובערך ה"יחד", המשלימים ומצמיחים זה את זה באמצעות למידת רֵעים אישית ומקצועית, המאפשרת מימוש היכולת האישית ובניית חברה טובה יותר.

תהליכי התהוות הקהילות יתקיימו במקביל בקהילות החינוכיות הלומדות וברשת כולה באותם דגשים ועל פי אותה תפיסת עבודה.

 

 בהפעלת הקהילה ניצור:

  • אחריות כוללת של מנהלים ואחריותיות.
  • רשתיות.
  • מרחב וזמן ללמידת רֵעים ולשיפור תהליכים פנימיים.
  • ניהול יעיל ואפקטיבי בקהילות החינוכיות הלומדות.
  • פתרון בעיות בקהילה, וביזור האתגרים הארגוניים.
  • גאוות יחידה, ערבות הדדית ותחושת שייכות למשפחת אמי"ת, על יסוד הרשתיות.
  • מבט רחב והקשר עם קהילת ההורים, הקהילה השכנה לקהילה החינוכית הלומדת וקהילות אחרות.
  • למידה הדדית של הקהילות החינוכיות ברשת: הקהילות האזוריות, האשכולות וקהילת הרשת כולה.

  

למידה כדרך חיים לשם התפתחות אישית וקהילתית

פדגוגיה היא  פעילות עמוקה, רחבה ומורכבת, המבוססת על אידיאולוגיה חינוכית הפועלת על כלל אישיות הלומד. הפדגוגיה מבקשת את פיתוחה המתמיד של אישיות הלומד, מאפשרת לו להביא את יכולתו לידי ביטוי, להרגיש שייך לקהילה, לתת מעצמו ולתרום לחברה.

למידה שהיא:

  • מתוך בחירה ואהבת הלימוד.
  • גמישה, מגוונת ורלוונטית ללומד.
  • מותאמת להתפתחות ולסגנון הלמידה של כל אחד.
  • לשם צמיחה אישית, רגשית ערכית ורוחנית.
  • לשם מיצוי ומצוינות של כל לומד.
  • לשם הבנה והבניית ידע חדש ורלוונטי.
  • התנסותית ורפלקטיבית.
  • מאתגרת המפתחת סקרנות, יזמות וחדשנות.
  • שיש בה הפנמת ערכים ופיתוחו של היחיד לצד מחויבות שלו לקהילה ולחברה.

הלמידה תיעשה:

  • בקהילה חינוכית לומדת – לומדים ומפתחים יחד.
  • ברשת קהילות לומדות – לומדים ממקומות שונים לומדים ומפתחים יחד.
  • בלמידה מותאמת אישית – תלמיד ומורה השותפים בחשיבה: מה ללמוד? עם מי ללמוד? איך ללמוד? באיזה קצב ללמוד? איפה ללמוד?

לשם כך נדרשים:

  • התייחסות ללמידה כדרך חיים - ההופכת את הלומד לסקרן, עצמאי, מעורב ואכפתי. הרשת שמה דגש רב על "איך ללמוד" תוך פיתוח לומד סקרן, בעל תחושת מסוגלות עצמית ומסוגלות לימודית.
  • שינוי תפיסת לומדים מלמדים - מורים כמנחי תהליכי למידה וצמיחה (ולא כמעבירי ידע) ופדגוגיה מחנכת ומעצימה. הלומד נגיש לידע באופן עצמאי, לומד בקהילה ובקבוצת עמיתים השווים לו – מפתח ומתפתח.
  • התפתחות מקצועית מתמדת של המורים - כדי לשמור על מומחיותו כפדגוג על המורה להמשיך להתפתח מקצועית באמצעות שותפות בתהליכי למידה ומפגש עם חזית הידע ועם קהילות פיתוח של מורים.
  • התפתחות אישית מתמדת של המורה – פיתוח מודעות לכוחותיו, לסגנונו הייחודי, למפגש עם הלומדים ולאינטראקציה ביניהם. ידע נרחב, גמישות מחשבתית ומקצועית, לצד בטחון ומודעות עצמיים מובילים תהליכי למידה מותאמי מורה-לומד.
  • מעגלים וסדירות של למידה מקצועית בכל הדרגים - הקהילות הלומדות יקדישו משאבי זמן ומחשבה לקיום מעגלי למידה והתפתחות.
  • שימוש בטכנולוגיה ופיתוח חומרים; באמצעות טכנולוגיה יוכלו הלומדים ליהנות וללמוד ממורה המוכשר בתחום או בתוכן מקצועי, כך גם יפרצו גבולות הכיתה.
  • מרחבי למידה פיזיים חדשים – המותאמים למגוון סגנונות הלמידה וצרכי הלומדים, ומאפשרים שבירת סדירויות.
  • הכרות עם מתודות למידה שונות: מבוססת פרויקטים, עבודה בקבוצות קטנות, כיתה הפוכה, Scrum ועוד.
  • פיתוח אסטרטגיות למידה ומיומנויות למידה חדשות - שיסייעו ללומד ולמלמד בקידום הפדגוגיה החדשה.
  • שבירת מסגרות - בחירת למידה המעדיפה הבנה והבניית ידע, ופיתוח תוכן משמעותי, כזו הנוגעת בבסיסי ידע וברעיונות גדולים, על פני למידה המחולקת למקצועות בודדים.
  • פיתוח הערכה חלופית - הערכה המעדיפה ידע והבנה על פני שינון וזיכרון, תהליך על פני תוצאה, ועבודה שיתופית על פני עצמאית.
  • מנהיגות לומדת ומלמדת אצל המורים שתוביל את תהליך השינוי התרבותי ותטמיע את תפיסת הלמידה החדשה.
  • מנהיגות מאפשרת שתעודד תהליכי ההתפתחות והתאמת הלמידה ללומד.