קהילות חינוכיות לומדות
קהילות חינוכיות לומדות
קהילות חינוכיות לומדות

תפיסת הגוגיה פותחה ברשת אמי"ת ופועלת בבתי החינוך של הרשת החל משנת תשע"ב (2012).
מצפן אמיתמסמך זה – מצפן רשת אמי"ת – מסכם את עקרונות התפיסה ומשמש כלי להתוויית הדרך ולניווט בה אל עבר היעד שהרשת הציבה לעצמה: השלמת המעבר מבתי חינוך לקהילות חינוכיות לומדות (קח"ל) עד שנת 2020.
המהדורה הראשונה של המצפן נכתבה בשנת תשע"ו (2016), בתהליך של דיון שיתופי בהשתתפות מורים, מנהלים, אנשי מטה, תלמידים, הורים ומומחים מהעולם האקדמי. המהדורה השנייה היוצאת לאור בזאת כוללת תיקונים והתאמות לאור הניסיון שנצבר מאז בשטח, בהתאם לתפיסת הארגון את עצמו כארגון לומד ומתפתח הרואה בלמידה מתמדת דרך חיים.

הצורך בשינוי פני החינוך

בית הספר במתכונתו הנוכחית נוצר בראשית המהפכה התעשייתית ונועד להכשיר המונים לעבודה יצרנית יעילה. שגרת הלמידה שנוסדה בו שמה דגש על צייתנות, משמעת ומסוגלות לשינון וחזרה. מזה שני עשורים לפחות אנו עדים לשינויים טכנולוגיים דרמטיים כחלק ממהפכת המידע והידע. נדרשות עתה מיומנויות כגון יצירתיות, יזמות, גמישות ויכולת לשתף פעולה. אולם בית הספר כמעט ולא שינה את פניו ולמעשה הוא מוסיף להכשיר בוגרים ללא כלים מתאימים.

למידה המבקשת ליצור דיאלוג דינמי ולעודד יצירתיות ויזמות לא מתיישבת עם חינוך שבמרכזו צייתנות ושינון. החברה פסקה מלהיות בעלת מבנה היררכי מוגדר ומקובע כבעבר, ופעולת החיברות (סוציאליזציה) הפכה מסוגיה חברתית הנוגעת ליחסים בין אנשים לכלי למידה אסטרטגי משמעותי. הידע, שהיה המשאב המרכזי של בית הספר במתכונתו המסורתית, אינו עוד נחלתם הבלעדית של מורים כי אם נחלת הכלל.

המציאות המשתנה מחייבת שינוי מקיף ויסודי של בתי הספר במטרה להצמיח תלמידים ערכיים, מוסריים ובעלי מיומנויות מתאימות. שינוי זה ייגע בכל מרכיבי בית הספר: בתפיסת ההוראה והלמידה, בסביבת הלמידה, באופני המדידה וההערכה, בתפקידם של מורים ומנהלים ובמקומו של בית הספר בחיי הקהילה.

בראש ובראשונה מדובר על שינוי שייגע בנפשם של התלמידים – שליבם יהיה בתוך עשייתם, שנוכחות הלב תיצור את החדווה והתשוקה ללמידה משמעותית ורלוונטית המחוברת לעולם הפנימי והחיצוני של כל תלמיד ותלמידה באופן אישי; שינוי המדגיש גם את העמל ואת המאמץ האינטלקטואלי שבלמידה ואינו מפחד מאתגרים חדשים.

למידה כדרך חיים

כשאנחנו מנסים לשנות את בתי הספר ולהתאימם למציאות הדינמית של זמננו, אחת השאלות המרכזיות היא איך לגרום לתלמידים להתעניין בלימודים ולא להתייחס אל הלמידה כאל משהו שעושים רק כי “צריך” או כי “חייבים”. הלך רוח כזה אינו תורם לרווחת תלמידינו בהווה ואף אינו מכין אותם להשתלבות בשוק העבודה העתידי המחפש עובדים יצירתיים, מקוריים, בעלי חשיבה יזמית עצמאית – עובדים שלוקחים אחריות על פרויקטים שהם שותפים להם ועושים זאת מתוך מחויבות ומעורבות גבוהה ומוכנים ללמוד בכל עת דברים חדשים הדרושים להתפתחותם המקצועית והאישית. בעולם התעשייה בן-זמננו יש לפיתוח משקל רב ביחס לייצור, מה שדורש עובדים עם כישורים שונים מאלו שהכרנו בעבר, ויכולות אלו ככל הנראה יהיו נדרשות אף יותר בעתיד.

כיצד ניתן אפוא לעודד תלמידים ללמוד מתוך סקרנות, חדווה ומעורבות (Engagement) ולהפוך את הלמידה לדרך חיים? אנחנו מאמינים שתנאי בסיסי לכך הוא בניית אווירה בית-ספרית אחרת: אקלים בית-ספרי משפחתי ובטוח, דיאלוג פתוח בין מורים לתלמידים, חוויה לימודית המבוססת על בחירה בנושאים רלוונטיים לתלמיד/ה ומקדישה זמן להתנסות, ללמידה מטעויות ולעבודת צוות, ומאפשרת לתלמידים ללמד אחרים ולשתף את תוצרי הלמידה שלהם עם העולם שמחוץ לכותלי הכיתה – כל אלה הם מרכיבים חיוניים.

על בית הספר לזמן לבאים בשעריו למידה שתהיה מותאמת להתפתחות ולסגנון הלמידה של כל לומד; למידה שתציע תכנים רלוונטיים לצמיחה רגשית, ערכית ורוחנית ולמיצוי היכולות של כל תלמיד/ה. הצלחה במבחני הבגרות היא אומנם מטרה חשובה, אך מאחר ותעודת הבגרות אינה ערובה בלעדית להצלחה, עלינו לשאוף לטפח למידה לשם הבנה, לעודד סקרנות והעמקה ולזמן לתלמידים התנסות בהבניית ידע חדש ורלוונטי ("ללמוד איך ללמוד"). כדי שהלמידה תהפוך לדרך חיים עליה להיות מאתגרת ולעודד סקרנות, יזמות, יצירתיות וחדשנות, ובו-בזמן על בית הספר להמשיך להיות מקום מפגש משמעותי שעוסק בהקניית ערכים.

תוכנית צמיחה והתפתחות אישית מקצועית

כדי שמנהלים, מורים ותלמידים יוכלו להנהיג שינויים מערכתיים משמעותיים בקהילותיהם, עליהם לחוות שינוי בעצמם בתהליך מתמשך; השינוי המיוחל ב-"יחד" הבית-ספרי והקהילתי יתרחש רק במידה שהיחידים הבונים אותו יראו את עצמם בבחינת אנשים לומדים, יוזמים ומתפתחים כל העת.

לשם כך הרשת תפתח תוכנית צמיחה אישית מקצועית (תצא"מ) לכל באיה. אנו מאמינים שטיפוח ופיתוח השותפים לתהליך הוא הבסיס להצלחתו. התאמה של תוכנית אישית לצרכים הייחודיים של כל לומד/ת ועובד/ת, עולה בקנה אחד עם רעיון הפרסונליות המוביל מגמות עתיד לא רק בחינוך אלא גם בתחומים רבים אחרים במאה הנוכחית. בשלב הראשון נצא לדרך עם שדרת המנהלים שיעברו תהליכים של פיתוח אישי מקצועי, הצבת מטרות אישיות ומקצועיות וחתירה להשגתן, ובהמשך תורחב התוכנית לכל השותפים בקהילות החינוכיות הלומדות, למורים וכמובן לתלמידים.

שינוי תפקידי המורים והתלמידים

שינוי תרבותי הוליסטי כמו זה שאנחנו שואפים להנהיג ברשת, ניתן להוביל רק באמצעות שינוי זהותם המקצועית של המורים ממעבירי ידע למחוללי למידה; ממורים ממוקדי תוכן למורים ממוקדי תלמיד. תהליך כזה מתרחש כאשר קבוצות קטנות של מורים מתפקדות כקהילות חינוכיות לומדות החוות למידה התנסותית המתמשכת לאורך זמן בבית החינוך עצמו, כחלק בלתי נפרד ממערכת השעות הבית-ספרית.

בתהליך זה המורים לומדים כיצד להפוך למאמנים המלווים את תהליכי הלמידה והצמיחה של תלמידיהם, וכיצד להיות מובילים פדגוגיים מאפשרים ומעוררי השראה הממוקדים בתלמיד. במקביל חל שינוי גם בזהות הלומדים: מלומד פסיבי ללומד עצמאי, סקרן ופעיל הלוקח אחריות על הלמידה שלו, שולט בה ומכוון אותה. הלומדים ניגשים לידע באופן עצמאי, בוחרים ופועלים מתוך עניין וסקרנות, לומדים לבד או בקבוצות עמיתים – מפתחים ומתפתחים.

כדי להתמקצע, על המורים להמשיך להתפתח מקצועית כל הזמן באמצעות שותפות בתהליכי למידה ומפגש עם חזית הידע ועם קהילות פיתוח של מורים עמיתים. עליהם לסגל לעצמם כלים לפיתוח מודעות לכוחותיהם, לסגנונם הייחודי, למפגש עם הלומדים ולאינטראקציה ביניהם. מעגלים וסדירויות של למידה מקצועית בכל הדרגים צריכים להתקיים באופן מתמיד כחלק מהשגרה הבית-ספרית.

הטכנולוגיה תומכת בתהליך זה: היא מאפשרת פתרונות למידה יצירתיים וכלים חדשים להערכה תומכת-למידה. היא אינה מהווה תחליף למורים אלא משמשת כלי שמסייע להם בתהליך השינוי. באמצעות שימוש בטכנולוגיה יכולים הלומדים ליהנות מלמידה מגוונת יותר, ועדיין להיות מלווים על ידי מורים שהם מומחים בתחום ידע או בתוכן מקצועי מסוים. כך נפרצים גבולות הכיתה אך גם נשמרת האינטימיות הדרושה לתהליכי למידה משמעותיים.

אדריכלות פדגוגית

בתהליך ההתחדשות החינוכית יש מקום חשוב לארגון הסביבה. המרחב הפיזי הבית-ספרי מעוצב מחדש כך שיבטא את התרבות הארגונית ואת תפיסת הלמידה החדשה. האדריכלות העכשווית מובילה עיצוב מחודש שיאפשר את הטמעת השינוי הפדגוגי. שינוי זה בא לידי ביטוי בגמישות ובאפשרות בחירה ללומד ולמלמד, בלמידה שיתופית, הבניית הידע אצל התלמיד ולמידה רב-תכליתית באמצעות מרחב פיזי מאפשר ומזמין.

מרחבי הלמידה החדשים מתבססים על חללים גדולים, מעוצבים ופתוחים, הנותנים מענה לשימוש הולך וגובר בלמידה בקבוצות וביחידים, ומאפשרים שינוי של מבנה הכיתה תוך כדי למידה. בלמידה מקוונת, מרחבי הלמידה מותאמים למגוון סגנונות למידה ומאפשרים שבירת סדירויות בזמן ובמרחב.

אומנם לא די בשינוי הסביבה הפיזית כדי לחולל שינוי תרבותי כולל, אך הניסיון בשטח מראה שפעמים רבות שינוי המרחב מהווה גירוי (טריגר) לתחילת השינוי המשמעותי שסוחף אחריו את ההתחדשות בשאר המרכיבים הנדרשים לשינוי הוליסטי. שינוי מרחבי הלמידה מחייב שינוי גם במרחבים בית-ספריים נוספים כגון חדר המורים, מרחבי חוץ (מגרשים, חצרות), מסדרונות וכדומה.

הלמידה במרחב פיזי דינמי וגמיש מאפשרת ולעיתים אף מסייעת למורים לשפר את דרכי ההוראה ולשנות את עמדותיהם כלפי תפקיד המורה בתהליכי הוראה ולמידה. היא מזמינה את התלמידים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם בלמידה עצמאית יותר, תוך שכלול יכולתם לבחור במקום בו נוח להם ללמוד לאחר התנסות במגוון סגנונות למידה שונים במרחב.

ההימצאות בסביבה המאפשרת שימוש מיטבי בטכנולוגיה, חשובה לא פחות. המחשב נתפס ככלי ללמידה עצמית או קבוצתית ומאפשר גיוון בחומרי הלמידה כמו גם התאמתם לרמה הלימודית של כל לומד (פרסונליזציה).

השינוי הפיזי יכול להוות מקפצה בדרך לשינוי פדגוגי משמעותי בעיקר כאשר התכנון נעשה בשיתוף מורים, הורים ותלמידים, על פי עקרונות של שותפות ושקיפות ותוך התאמה לחזון בית החינוך ולייחודיותו.

שפה חדשה: מילון גוגיה

בין השנים תשע"ב-תשע"ח (2018-2012), ערכנו מסע של התפתחות ושינוי שמטרתו הייתה לתת מענה מיטבי לצורכי לומדינו ולצורכי מערכת החינוך במדינת ישראל. למסע היו שותפים הנהלת הרשת, מנהלים, מורים ויועצים מומחים. פיתחנו בו שפה ייחודית המסמלת שינוי תרבותי וארגוני שמטרתו הובלת התחדשות חינוכית ופדגוגית כוללת. השפה מרכיבה מילון מושגים חדש שהפך לאבן יסוד בתהליך הרשתי:

גוגיה: מכלול המשנה החינוכית-פדגוגית שלנו הכוללת ערכים, תפיסת עולם, עקרונות פעולה ותוצאות מצופות.

לומד: תלמיד/ה, מורה, מנהל/ת וכלל המשתתפים בלמידה בקהילה החינוכית הלומדת.

קהילה: בית חינוך; קבוצה של בתי חינוך מאזור מסוים; כלל בתי החינוך ברשת המסגלים את תפיסת הגוגיה והופכים לקהילות חינוכיות לומדות העוסקות בלימוד, במעשה ובשאיפה למצוינות.

רשתיות: מערכת היחסים בין כלל השותפים ברשת אמי"ת במרחב משותף של למידה ועבודה, בשטח ובמטה.

מל"ת: מלווה לשינוי תרבותי. תפקיד המל"תים לעזור למנהלי הקהילות האזוריות ולמנהלי בתי החינוך להוביל את תהליך השינוי התרבותי בקהילותיהם ולהטמיע את שפת הגוגיה.

רכז/ת מו"פ: רכז/ת מחקר ופיתוח. מורה מצוות בית החינוך המנהיג/ה את צוות המו"פ הבית-ספרי בדרך לשינוי הוליסטי בששת מרכיבי בית הספר.

ששת המרכיבים: שישה מרכיבי יסוד של בית החינוך שהוגדרו בהשראת המודל ההוליסטי לניהול אפקטיבי של חברת מקינזי (McKinsey 7-S Framework), בהם מיושם השינוי בפועל: זהות וערכים, אקלים ושיח, סדירויות וסביבה, תכני למידה, דרכי למידה ו-דרכי הערכה.

המצפן: מסמך המציג את תפיסת העולם ואת הידע והניסיון שצברנו, מגדיר את היסודות לתהליך החינוכי-פדגוגי בקהילות החינוכיות הלומדות, ומסמן את התוצאות המצופות ואת היעדים שנרצה להשיג בשנים הבאות.

"עמוד 10": התמצית המזוקקת של המצפן המציגה בתרשים גרפי את מובילי השינוי, התשתיות (ערכים ועקרונות פעולה), התהליכים (ששת המרכיבים ושלוש זירות הפעולה) והתוצאות. התמצית הופיעה במהדורה הראשונה של המצפן בעמוד 10

 

***

שפת הגוגיה מחברת בין כלל בתי החינוך של הרשת – ישיבות, אולפנות, מקיפים שש-שנתיים ומרכזים טכנולוגיים; בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים בכל רחבי הארץ. היא תורמת לתחושת ה"ביחד" החשובה כל כך למי שעמלים על הובלת תהליכי שינוי משמעותיים ועמוקים שמצעידים את מערכת החינוך הישראלית אל עבר העתיד.

תפיסת הגוגיה מנסה לתת מענה לכל ההיבטים הארגוניים, החינוכיים, הפדגוגיים והערכיים שעומדים על סדר יומם של השותפים להתחדשות ברשת, בנוסף לשינוי שיטות הלמידה וההוראה בכיתות. היא קוראת לשותפים בה לענות על השאלות: לשם מה נעשה השינוי? באילו דרכים? במה עוסקים? באילו זירות? מה נרצה לראות? ו-אצל מי?

כדי לענות על השאלות הצבנו בבסיס המודל מספר תשתיות, תהליכים ותוצאות:

  • 3 ערכים: תורת חיים | כלל ישראל | מיצוי ומצוינות
  • 4 עקרונות פעולה: מנהיגות מאפשרת תוך צמיחה מלמטה ומפגש עם חזית הידע | למידה התנסותית | רשתיות וקהילתיות | ייחודיות הקהילה החינוכית הלומדת
  • 6 מובילי שינוי: מנהל/ת | צוות אסטרטגי | צוות מו"פ בהובלת רכז/ת מו"פ | צוותי פיתוח | קהילה אזורית | מטה מקצועי
  • 6 מרכיבים של הקח"ל: זהות וערכים | אקלים ושיח | תכני למידה | דרכי למידה | סדירויות וסביבה | דרכי הערכה
  • 3 זירות התרחשות: יחידת לימוד | קבוצת השתייכות | בית הספר כמכלול (קח"ל)
  • 6 תוצאות: למידה והתפתחות כדרך חיים | שותפות, משמעות ושייכות | תורת חיים, זהות יהודית וישראלית | אחריות, מעורבות ותרומה לחברה ולמדינה | שליטה במיומנויות המאה ה-21 | תחושת מסוגלות, מיצוי והישגים

 


לניווט לחצו על הערך המבוקש