קהילות חינוכיות לומדות
קהילות חינוכיות לומדות
קהילות חינוכיות לומדות

מצפן אמי”ת – תהליכים

Link_icon ששת המרכיבים

Link_icon זירות התרחשות

 

התשתית שהונחה בבסיס המעבר מבתי חינוך לקהילות חינוכיות לומדות – ערכי הרשת, עקרונות הפעולה שלה ומובילי השינוי – מהווה יסוד לפיתוח תהליכי השינוי ברשת. תהליכים אלו באים לידי ביטוי בשישה מרכיבי יסוד המבנים את הקהילות החינוכיות הלומדות באשר הן, ובשלוש זירות התרחשות שבהן ניכרים השינויים הלכה למעשה. תהליכים אלו הינם הפעולות שיש לבצע על מנת להגיע לתוצאות.

ששת המרכיבים

אסטרטגיית השינוי של רשת אמי"ת בדרך להתחדשות ארגונית וחינוכית כוללת, מבוססת על המודל ההוליסטי לניהול אפקטיבי של חברת מקינזי (McKinsey 7-S Framework). המודל רואה בכל ארגון יחידה שלמה בעלת לכידות פנימית, ממש כמו גוף האדם, המתפקדת בצורה מיטבית רק כשכל האיברים פועלים בסנכרון מלא ויוצרים בארגון הלימה תרבותית. בתהליך החשיבה השיתופי שהובילה הרשת הוגדרו שישה מרכיבים שהם בבחינת האיברים ב"גוף" בית החינוך. כדי לחולל שינוי משמעותי במודל הבית-ספרי יש לפעול לשינוי בכל אחד מששת המרכיבים הללו ולדאוג לסנכרון מלא ביניהם.

1. זהות וערכים

בליבת תמונת העתיד המתגבשת בכל אחד מבתי החינוך, עומד המרכיב של זהות וערכים: בירור המטרות והיעדים; זהות התלמיד, הבוגר והמורה; זהות בית-ספרית והערכים המנחים את בית החינוך. מאלו ייגזרו החזון הבית-ספרי והשינויים הדרושים בכל שאר המרכיבים. כל קהילה מגדירה לעצמה את זהותה ואת הערכים המנחים אותה שלאורם תפעל בתהליך ההתחדשות הפדגוגי חינוכי, וכל תלמיד ותלמידה צומחים כבני אדם שמבררים את זהותם האמונית, הערכית והאישית וכך בונים את אישיותם. תפיסת הזהות והערכים מוטמעת במודל לוגי שמלווה את העבודה הבית-ספרית בדרך להשגת התוצאות, והתהליך מלווה בהערכה המותאמת למודל זה.

2. אקלים ושיח

אחד המרכיבים החשובים בתהליך ההתחדשות הבית-ספרית הוא יצירת אקלים הנותן מקום לכל אחד, מעודד שיח מכבד בכיתות ומחוצה להן, והבנה חדשה של מערכות היחסים בין מורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. השינוי התרבותי ההוליסטי מבקש לראות בבאי בית הספר קהילה שמרכז עניינה ערכים, חינוך ולמידה, ומתוך כך שואף לעודד שיח מצמיח ומכבד בין השותפים לקהילה, לחזק את תחושת החברות והמשפחתיות ולטפח אקלים של התייחסות לצרכים אישיים, העצמה רגשית ובניית ביטחון ואמון אישי וקבוצתי; אקלים שמזמן סקרנות ופיתוח חלומות, שאיפות, העמקה ושאילת שאלות, ומפתח יכולת לנהל דיאלוג. כל אלו יעניקו קרקע פורייה להתפתחות אישית ולצמיחה באווירה מיטבית.

3. סדירויות וסביבה

לארגון הזמן והמרחב יש השפעה עמוקה על סדר יומם של מורים ותלמידים. נדרש ארגון מחודש של הזמן הבית-ספרי ועיצוב מחודש של המרחב והסביבה הפיזית של הלומדים, כך שיבטאו את התרבות הארגונית ואת תפיסת הלמידה החדשה בבית החינוך במעבר לקח"ל.

כאשר מעוניינים לחולל שינוי ארגוני וחינוכי משמעותי יש לתת את הדעת על סוגיות כגון: האם זמן אופטימלי ללמידה הוא אכן 45 דקות? או אולי יש לתכנן יחידות זמן ארוכות יותר כדי לאפשר העמקה במקום קפיצה מעניין לעניין פעמים רבות ביום? האם הלמידה חייבת להתבצע במרחב הכיתתי בישיבה על כיסאות ליד שולחנות המסודרים בשורות ופונים לכיוון הלוח, או אולי עדיף לאפשר לכל תלמיד לבחור את האופן שבו נוח לו ללמוד מתוך מגוון אפשרויות? כיצד ייבנו מרחבי הזמן והמקום כך שיעודדו למידה, שאילת שאלות, חקר והעמקה? האם הלמידה נעשית רק במרחב הבית-ספרי או אולי גם בחברות, במפעלים וכדומה? כמו כן יש לבחון מחדש סדירויות הנוגעות לתפקיד המורים ולמבנה המשרה שלהם, ולספק להם מסגרות ללמידת עמיתים, להכנה משותפת של חומרי למידה ולרפלקציה על תהליכי ההתחדשות הפדגוגיים והמערכתיים.

4. תכני למידה

המציאות סביבנו משתנה תדיר, אך במשך שנים לומדים בבתי הספר שורה של מקצועות שכמעט ואינם משתנים. הגיע הזמן לבחון מחדש גם את תכני הלימוד: לעדכן את תחומי הידע הקיימים, להוסיף תכנים חדשים, לאפשר בחירה על פי עניין אישי, ולהעדיף סקרנות והעמקה על פני “כיסוי חומר” והספק בשיטת קלט-פלט. בתהליך ההתחדשות הפדגוגית יושם דגש על עיסוק ב”רעיונות גדולים” שייתנו משמעות לפרטים הקטנים ויהיו רלוונטיים לחיי החברים בקח"ל, בדגש על למידה רב-תחומית ועל פתיחת תוכנית הלימודים לתחומי ידע מגוונים ומתחדשים.

מרכיב התוכן כולל בתוכו בנוסף לידע גם ערכים (חברתיים, מעשיים ורגשיים), וכן מיומנויות כגון מיומנויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, מיומנויות בין-אישיות, אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, יזמות, יצירתיות, מיומנויות להתפתחות אישית ועוד – ויש לו השפעה משמעותית על יתר המרכיבים.

5. דרכי למידה

ההתחדשות ברשת אמי”ת היא אומנם הוליסטית ונוגעת לכלל מרכיבי בית החינוך, אך נדמה כי השינוי הניכר ביותר הוא זה שנוגע לדרכי הלמידה: זהו לב ליבה של הפעילות הבית-ספרית. תפיסת הגוגיה רואה את המורה כלומד בעצמו, כשותף לתהליך הלמידה של תלמידיו וכמנחה ומלווה. לאור זאת, ישנו מעבר ללמידה חקרנית ופעילה שמווסתת בעיקר על ידי התלמיד עצמו ומוגדרת בהתאם לשני היבטיה – התהליך והתוצר. התפיסה מקדמת שימוש בדרכי למידה התנסותיות שמעודדות למידה עצמאית ביחידים ובקבוצות, מטפחות יזמות ויצירתיות, ונותנות מקום ללמידה מותאמת אישית בהתאם לשאיפות ולכישורים של כל תלמיד ותלמידה באשר הם.

6. דרכי הערכה

במסגרת ההתחדשות הפדגוגית נבחן מחדש גם מקומן של המדידה וההערכה בשגרת הלמידה הבית-ספרית. מדינות מובילות בעולם החדשנות החינוכית מטילות ספק ביעילותם של מבחנים השוואתיים עתירי סיכון לשיפור ההישגים ולקידום רווחת התלמידים. נעשה שימוש גובר והולך בהערכה מקדמת ומעצבת, ומפותחים כלים שונים שהופכים את המדידה למכשיר המסייע למורים לשפר את דרכי הלמידה ולהתאימן לכל תלמיד. הערכה כזו מביאה לידי התפתחות, בודקת מיומנויות, מאפשרת כישלונות ומותאמת לאינטליגנציות השונות – זוהי הערכה המעדיפה רכישת מיומנויות והבנה על פני שינון וזיכרון, תהליך על פני תוצאה, ועבודה שיתופית על פני למידה עצמית.

במקביל, הרשת מחויבת גם להערכה הסטנדרטית שנקבעה על ידי משרד החינוך (מיצ"בים, בגרויות, התמונה החינוכית), והיא מנהלת דיאלוג מתמיד עם המשרד כדי לקדם תהליך של צמצום ההערכה הסטנדרטית והרחבת ההערכה החלופית – דיאלוג שאנו מקווים שישפיע על התפתחויות בנושא בכלל מערכת החינוך. אחד מתפקידיה של הקהילה החינוכית הלומדת הוא לפתוח עבור בוגרינו אפשרויות נרחבות בתחום האקדמי והתעסוקתי. כל עוד שיטת הקבלה למסגרות אלו היא תלוית תעודת בגרות, המחויבות שלנו היא ללוות את תלמידינו להצלחה במדדים אלה, מתוך אמונה כי שיטות הלימוד החדשות יתרמו גם לכך.

זירות התרחשות

אתגר ההתחדשות של הקח"ל בכל ששת מרכיבי בית החינוך כפי שהוגדרו לעיל, בא לידי ביטוי בשלוש זירות התרחשות הנוגעות להיבטים שונים של הפעילות הבית-ספרית: יחידת הלימוד, קבוצת ההשתייכות, והקהילה החינוכית הלומדת בכללותה – בית הספר כמכלול.

 

1. יחידת לימוד

זירה זו היא מרחב המוגדר בזמן, במקום ובנושא; מרחב המקדם למידה באמצעות תהליכי התחדשות פדגוגית. האתגר הינו להפוך את השיעורים הסטנדרטיים ("מערכי שיעור") ליחידות לימוד מא"ה – יחידות לימוד משמעותיות, ארוכות והוליסטיות מבוססות פדגוגיה חדשנית, המתקיימות במרחב למידה פתוח ואלטרנטיבי.

יחידת הלימוד שתפותח על ידי צוותי הפיתוח הפדגוגיים בכל קח"ל תביא לידי ביטוי את ערכי הרשת כמו גם את הזהות הבית-ספרית. התלמידים יהיו שותפים פעילים בקביעת מאפייניה. תוכן היחידה יהיה חלק מרעיון גדול ולא רק פיסת ידע עצמאית, ודרכי הלמידה שייושמו בה יהיו מגוונות ויתבססו על למידה התנסותית שתאפשר לתלמידים לבטא את מגוון יכולותיהם, העדפותיהם וכישוריהם.

הלמידה בשיטה של יחידות לימוד מא"ה מתרחשת בסביבות למידה מתקדמות ובפרקי זמן המאפשרים ביטוי לפדגוגיה החדשה. יחידת הלימוד מוערכת בכלי הערכה מגוונים המביאים לידי ביטוי גם את מיומנויות התלמיד ולא רק את הידע שרכש. בתהליך התמקצעות הצוותים, הרשת מפתחת מקצועיות בבניית יחידות הלימוד ומקימה מאגר שיתופי שמאפשר בחינה של היחידות שנבנו בכל בית חינוך ושיתופן בקהילה הרשתית.

 

2. קבוצת השתייכות

קבוצת ההשתייכות היא קבוצת התלמידים המעניקה תחושה של שייכות לכל באיה ומקיימת אינטראקציה משמעותית ביניהם. האתגר הוא להבטיח כי כל תלמיד בבית החינוך משתייך לקבוצה כלשהי המאפשרת לו להתפתח ולבטא את זהותו ואת ייחודיותו – בין אם זו כיתת אם, שכבה, או קבוצה שמאורגנת סביב תחום עניין משותף או סביב מטרה משותפת.

קבוצת ההשתייכות תבטא בהתנהלותה את ערכי הרשת – תורת חיים, כלל ישראל ו-מיצוי ומצוינות, בהתאם לזהות בית החינוך ולערכים שהציב בלב החזון החינוכי שלו, וכן תבטא בהתנהלותה את הייחודיות הבית-ספרית על פי חזון זה.

בקבוצת ההשתייכות יהיה עידוד למעורבות חברתית ואזרחית, ויושם בה דגש על קידום סובלנות כלפי האחר והשונה ועל מתן ביטוי למצוינות של כל לומד, אישית ולימודית. קיום שגרה של מעגלי שיח ושיחות אישיות בין השותפים בקבוצת ההשתייכות יבטיחו את התרומה המשמעותית שלה לגיבוש זהותם של התלמידים וליכולתם לצמוח ולהתפתח בסביבה תומכת.

 

3. בית הספר כמכלול (קח"ל)

הקהילה החינוכית הלומדת בכללה הינה סביבה שיתופית המאפשרת למידה, יצירה, צמיחה ושינוי. האתגר הוא להפוך את בית החינוך לקהילה חינוכית לומדת בתהליך חינוכי פדגוגי מאפשר ומשתף. בית החינוך מתנהל בכלים שיתופיים ומייצר ידע פדגוגי וניהולי חדש.

מנהל הקח"ל פועל בזירה זו כמנהיג מאפשר, המוביל את תהליך הפיכת בית הספר לקהילה חינוכית לומדת ומעודד צמיחה מלמטה.

ניהול השינוי מתבצע באמצעות צוות אסטרטגי בית-ספרי הנפגש בסדירות קבועה לצורך חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, קבלת עדכונים מצוות המו"פ, קבלת החלטות לגבי דילמות, המשך למידה, פיתוח תהליך הערכה (הובלה, עיבוד וחיבור לתהליך השלם) ותכנון המשך תהליכי השינוי.

תהליכי הפיתוח מתבצעים על ידי צוות המו"פ. הצוות עוסק בתחילת התהליך בחשיבה משותפת ובלמידת עמיתים התנסותית, ובהמשך מוביל צוותי פיתוח של כלל חדר המורים בדרך לשינוי הוליסטי בששת מרכיבי בית הספר. הצוות נפגש בסדירות קבועה לצורך הגדרת מטרות, חלימה, למידה על פדגוגיות חדשות בארץ ובעולם וגיבוש עקרונות הלמידה החדשים בבית החינוך.

עם כניסת בית החינוך לתהליך הגוגיה נבחר רכז מו"פ המוביל את צוות המו"פ הבית-ספרי. הרכז שותף למל"ת בהנחיית התהליך ובחשיבה האסטרטגית עליו, ובהמשך מוביל בעצמו את רוב תהליכי הלמידה הבית-ספריים תוך תמיכה של המלווה בהתאם לצורך. בתהליך הדרגתי, ההובלה עוברת במלואה אל הרכז, תוך תמיכה מקצועית של צוות הגוגיה בקמפוס כפר בתיה והשתייכות הרכז לקהילת רכזי מו"פ אזורית לומדת. ההתחדשות הפדגוגית צומחת מלמטה ומקבלת גיבוי, תמיכה וסיוע מלמעלה לאור העיקרון של מנהיגות מאפשרת. הרכז וצוות המו"פ מובילים את צוותי הפיתוח ביישום השינויים הפדגוגיים בשטח.

צוותי הפיתוח מבין כלל המורים, מפתחים יחד תפיסות, שיטות הוראה, דרכי למידה חדשות ותכנים המותאמים לצורכי התלמידים בזמן ובמקום הרלוונטיים. התהליך מלווה בלמידה רשתית של מורים, מנהלים ומל”תים, ויוצר מעגלים הולכים ומתרחבים של קהילות חינוכיות לומדות. הדגש הוא על כך שהמורים בשטח הם אלו שמכירים את התלמידים וההורים בקהילותיהם בצורה הטובה ביותר ולכן שינוי משמעותי ועמוק יכול לקרות רק בהנהגתם.

בצוותי הפיתוח המורים פועלים כקח"ל ומפתחים תפיסות, תכנים, דרכי הוראה חדשות ותהליכי הערכה המותאמים לצורכי התלמידים בזמן ובמקום הרלוונטיים. במסגרת המפגשים הסדירים מתקיימים תהליכי למידה ופיתוח ידע, מתקיים שיח למידה דיאלוגי, נרכשות מיומנויות הנחיה ומומחיות פדגוגית, והמורים מפתחים במשותף יחידות לימוד מא"ה (ראו לעיל). צוותי הפיתוח הם מרחב בטוח לשיתוף בקשיים, למתן משוב ולשיפור התוצרים והתהליך לאור ההתנסות בשטח.

המל"ת מלווה ומנחה את מנהל/ת הקח"ל ואת רכז/ת צוות המו"פ כמובילים ואחראים על תהליך השינוי. עליו לבסס יחסי אמון ועבודה עם מנהל/ת הקהילה, עם הצוות האסטרטגי ועם צוות המו"פ. בסיוע המנהל והצוות החינוכי, המל"ת עורך מיפוי של הקהילה החינוכית הלומדת – כוחות, חולשות, מרכיבי זהות ותמונת מצב בששת המרכיבים. הוא נדרש להטמעת תרבות של סדירות מפגשים ועבודת צוותי הפיתוח בקח"ל, מסייע בבניית צוות מו"פ יציב ומתפקד, מייעץ לחברי הצוות, מזהה את מוקדי העניין שלהם בבניית תוכנית השינוי ומגבש עימם תמונת עתיד ותוכנית עבודה שהיא פועל יוצא ממנה. כדי להבטיח קיום של תהליכי למידה בצוות, על המל"ת לשמש דוגמה בהנחיה, בעיבוד התנסויות, בהתבוננות רפלקטיבית ובהמשגה מעשית. עליו לעודד את הצוות להפיץ ידע ולשתפו עם כלל הקהילה.

המרחבים הפיזיים בבית החינוך מותאמים לצורכי הפדגוגיה החדשה, והמורים מוצאים בהם מקום לפיתוח מקצועי, להתפתחות אישית ולביטוי ייחודיותם כמנחי למידה מומחים בתחומם.


לניווט לחצו על הערך המבוקש