מצפן אמי”ת – תשתיות

Link_icon ערכים

Link_icon עקרונות פעולה

Link_icon מובילי השינוי 

אמי"ת היא רשת חינוך ותיקה המופעלת על ידי ארגון נשי אמי"ת בארצות הברית ובישראל. הרשת פועלת מאז שנת 1925 ובבתי החינוך שלה לומדים כ-33 אלף תלמידים ותלמידות מרחבי הארץ. בתשתית תהליך ההתחדשות של הרשת עומדים ערכי הרשת ועקרונות הפעולה שלה. הערכים עונים על השאלה: לשם מה? מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? מה המטרה? ולאחר שאלו הוגדרו, עקרונות הפעולה עונים על השאלה: איך? באילו דרכים נתקדם כדי להגיע אל היעד? ולבסוף, יש לענות גם על השאלה: מי? מיהם מובילי התהליך בבתי החינוך ובמטה.

 

ערכים

רשת אמי"ת רואה בעיסוק בזהות וערכים את לב ליבה של העשייה החינוכית. תהליך ההתחדשות הפדגוגית יכול לשמש כהזדמנות להעמקת השיח בסוגיות של ערכים וזהות שעמדו מאז ומתמיד בראש סדר היום החינוכי שלנו.

הרשת מתמקדת בשלושה ערכים שמגדירים את זהותה: תורת חיים, כלל ישראל ו-מיצוי ומצוינות. הערך הראשון – תורת חיים – בא לידי ביטוי באופן שונה בכל אחד מהזרמים החינוכיים המיוצגים ברשת. בקהילות החינוכיות הממלכתיות-דתיות והחרדיות, תורת החיים היא אבן היסוד של הזהות ולכן עליה להיות בלב העשייה החינוכית והלב הפועם שלה. בקהילות החינוכיות הממלכתיות, ההגדרה של "תורת חיים" מקבלת משמעות של "דרך חיים" התואמת את תפיסת העולם של קהילות אלו. הערכים של כלל ישראל ו-מיצוי ומצוינות משותפים לכל הקהילות באשר הן.

מתוך רצון לתת הזדמנות שווה לכל תלמידי ישראל, אמי"ת מדגישה את המחויבות החברתית שלה לתלמידים מבתי חינוך בכל רחבי הארץ. המטרה היא שכל לומד המזדהה עם ערכי המצפן, יוכל להשתלב וללמוד בקח"ל בהתאם לאזור מגוריו.

1. תורת חיים

קהילה חינוכית לומדת מהזרם הממלכתי

המונח "תורת חיים", או "דרך חיים", משמש אותנו במובן רחב הכולל התייחסות לזהות ערכית אישית וקהילתית. הוא מאפשר לחברי כל קהילה לעסוק באופן מעמיק ומשמעותי בעיצוב אישיותם ותפיסת עולמם.

אמי"ת מאמצת במלואן את מטרות החינוך כפי שנוסחו בחוק החינוך הממלכתי (כפי שנקבע בשנת תשי״ג-1953 ובתיקונים לחוק משנת תש"ס-2000), ופועלת לאור הסעיפים בחוק הנוגעים לפיתוחה של זהות מגובשת על פי תפיסת חיים ערכית:

  • לחנך תלמידים שיהיו אוהבי אדם, אוהבי עמם ואוהבי ארצם, אזרחים נאמנים למדינת ישראל המכבדים את הוריהם ואת משפחתם, את מורשתם, את זהותם התרבותית ואת לשונם.
  • לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית והטלת ספק, מחשבה עצמאית ויוזמה.
  • להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו.
  • ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל; ללמד את התנ"ך ואת תרבות ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית; להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם.

הרשת פועלת להטמעת ערכים אלו בכל בתי החינוך שלה מהזרם הממלכתי, תוך הכרה בייחודיותה של כל קהילה חינוכית לומדת.

קהילה חינוכית לומדת מהזרם הממלכתי-דתי

מרבית בתי החינוך של הרשת הם מהזרם הממלכתי-דתי. במסגרות חינוכיות אלו נשאף לקדם את ערכי התורה והעבודה ברוח הציונות הדתית ולטפח את מרכזיותה של התורה כתורת חיים, בד בבד עם הצעידה הנחושה אל עבר חינוך המותאם להתפתחות הגלובלית.

הרשת פועלת לפיתוח ולהעצמה של תחום הקודש ולהפיכתו ללב הפועם של העשייה החינוכית בקרב תלמידיה ומחנכיה, תוך התאמה למאפיינים הייחודיים של כל קהילה. תורת ה' צריכה וראויה להיות תורת חיים – תורה המחוברת אל החיים, חיה בתוכם ורלוונטית ללומדיה בכל היבט של חייהם. נדגיש מספר ערכים בעלי חשיבות מיוחדת:

אהבת תורה ויראת שמים: "עִבְרִי אָנֹכִי, וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא" (יונה א, ט) – החינוך לאהבת תורה וליראת שמים, הינו אתגר תמיד ועל אחת כמה וכמה בדורנו אנו. הרשת תשאף לחנך את תלמידיה ליראת שמים הבאה לידי ביטוי בנאמנות לתורה ולמצוותיה, מתוך מחויבות וקבלת עול מלכות שמים ומתוך התחברות וקיום מעמיק. לצד זה תפעל הרשת להעצמת אהבת התורה ולימודה בקרב תלמידיה: התנ"ך, האגדה, התלמוד וההגות היהודית לדורותיה – מימי הביניים, דרך החסידות ועד העת החדשה שבלבה תורת הרב קוק – הינם אוצרות יקרים מפז שיש בהם מענה עמוק לכל אתגרי האדם הפרטי, הלאומי והאוניברסלי. הרשת פועלת לפיתוח מקצועות הקודש ולסלילת מסילות מהן אל ליבם של התלמידים והתלמידות, תוך חשיפת הרלוונטיות והאקטואליות של מקצועות הקודש והפיכתם לתורת חיים חיה, תוססת ומתחדשת.

יישובו של עולם ופיתוחו: "וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א, כח) – האדם מקבל לידיו עולם נברא ועליו לפתחו וליישבו. כלי העבודה שלו הם החקלאות, התעשייה, המדע, הכלכלה, הביטחון, איכות הסביבה והקיימות, הטכנולוגיה, ההייטק ועוד. תורת ישראל דורשת מאתנו להתפתח בכל תחומי החיים במצוינות ובמקצוענות כדי להיות שותפים בשכלול הבריאה.

צדקה ומשפט ועשיית הישר והטוב: "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט) – רגישותו המוסרית של אברהם אבינו, הדאגה לחלש ושליחותו להביא לעולם צדקה ומשפט, הם יסוד מוסד בבחירתנו כעם. תורת ישראל מעודדת אותנו להיות קשובים לזולת, לחתור לחברה מוסרית ושוויונית ולפעול למען צדק חברתי מתוך אחריות לקהילות אליהן אנו משתייכים ומתוך הרצון לקדם את העולם.

רוח הזמן והמדע: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי ג, ו) – התורה וחז"ל מקיימים מפגש מתמיד עם עולם ההגות, הפילוסופיה, המדע והתרבות. זכינו לחיות בתקופה סוערת: גילויים מדעיים מפעימים מפריכים אקסיומות בנות מאות ואלפי שנים, תרבות ואמנות מרשימות נוצרות ולצדן מתפתחות תפיסות עולם חברתיות חדשות. מעמד האישה בחברה משתנה ואנו שותפים לדעה כי תרומתן של נשים גדולה ומשמעותית בכל מישורי החיים, ובכללם בתלמוד התורה ובהוראתה. הרמב"ם לִמדנו ששפת התורה והאמונה צריכות להשתכלל ולהתחדש על מנת שיוכלו להתמודד עם רוחות הזמן המנשבות, לקבל את הטוב שבהן ואף להיות בשורה עבורן. אמי"ת שואפת להצמיח בוגרים ובוגרות שייקחו חלק בהובלת תהליך זה.

מדינת ישראל – "ראשית צמיחת גאולתנו": "ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ד' בעולם" (הרב קוק, אורות ישראל ו, ז) – המפעל הציוני המדהים, מדינת ישראל המתחדשת, הוא הבסיס לתחייה שחזו נביאי ישראל. השקפה זו מעצבת ובונה את יחסנו אל החברה הישראלית ואל מדינת ישראל. אנו רוצים לראות את לומדינו אזרחים נאמנים ומסורים, הלוקחים אחריות וחלק משמעותי בפיתוח החוסן הלאומי בכל רחבי הארץ ובכל תחומי החיים. אנו מחויבים לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לחזקה, לציית לחוקיה ולהעניק זכויות שוות למיעוטים החיים בה. אנו רוצים לראות את כלל לומדינו מתגייסים לשירות משמעותי בצבא ובשירות הלאומי, לפי נטיית ליבם וכשרונם האישי, לוקחים חלק בהנהגת המדינה במערכותיה השונות, ושותפים בעוז ובענווה ליצירת שיח כן ועמוק בין הזרמים בחברה הישראלית.

היחיד וה"יחד" – לימוד קהילתי: "וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה. וְנותְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה" (יוצר, שחרית) – בתפילת יוצרות של שחרית מתוארים המלאכים: כולם אהובים, כולם ברורים וכולם גיבורים. ואף על פי שכל אחד מהם בשלמות, הם נותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח. סך הפרטים עולה על חלקיו ונוצרת חוכמה של ה"יחד" שמפרה מחדש את הפרט. ערכים אלו הנמצאים ביסודות בית המדרש היהודי, פוגשים את החזית העשירה של הידע העולמי בתחומי המנהיגות והפדגוגיה. חזית ידע זו מאפשרת לנו לגלות באופן עמוק את יסודות התורה ומקורות היהדות ולהפכם לתורת חיים ממשית, לשיטת עבודה ולדרך פעולה.

קהילה חינוכית לומדת מהזרם החרדי

בתי החינוך החרדיים שמצטרפים לרשת אמי"ת, מבקשים לשמר את תפיסת עולמם החרדית של תלמידיהם. הצוות החינוכי מתמקצע בפדגוגיה חדשה, נחשף לשיטות הנחיה והוראה מותאמות ונפגש עם צוותים חינוכיים מקהילות שונות. הצטרפותם לרשת נובעת מרצונם להעניק ללומדיהם הזדמנות ללמוד לימודי ליבה מלאים ואיכותיים, וכך לתת בידם אפשרויות בחירה מגוונות להמשך דרכם: לימוד בישיבה גדולה, שירות צבאי או בניית אורח חיים תורני משולב באקדמיה ובעבודה, זאת לצד שמירה על תפיסת עולמם החרדית.

שיתוף בתי חינוך מהזרם החרדי ברשת אמי"ת תורם לשילוב הקהילה החרדית בחברה הישראלית ולהעמקת הקשרים בין המגזרים מבלי לפגוע בעצמאותו ובייחודיותו של כל אחד מהזרמים.

2. כלל ישראל

אמי"ת שואפת לקיים שותפות, שיח וזיקה בין מגוון מגזרים בחברה הישראלית מתוך הבנה כי רב המשותף על המבדיל, וכי ניתן ליצור מכנה משותף רחב המתבסס על מחויבות לחוסנה של מדינת ישראל וחיבור למורשת ישראל.

אנחנו מאמינים שקיום שיח משותף בין גווניה השונים של החברה הישראלית מאפשר הפריה הדדית ולמידה זה מזה, אשר תורמים לכל שותפי השיח ולחוסנה של החברה. הרשת פועלת להרחבת מעגל בתי החינוך שלה למגזרים ולקהלים שונים (דתי, חילוני, חרדי, מסורתי), מתוך אמונה כי כל מגזר יכול להפרות את זולתו ולהתעשר ממנו. העובדה שתחת קורת גג אחת יושבים מנהלים ומנהלות ממגוון החברה הישראלית ומקיימים ביניהם שיח פתוח, תורמת להסרת המחיצות ומהווה במה להידברות וליצירה משותפת.

"כלל ישראל" זו גם החתירה להעמקת החיבורים בתוך הקהילות החינוכיות עצמן, בין האוכלוסיות השונות הלומדות בכל בית חינוך. מול התהליך של התבדלות ויצירת תתי-מגזרים, אנו פועלים כדי ליזום חיבורים שיובילו להיכרות, ללמידה ולהתפתחות משותפת.

גם בנושא זה הרשת מאמצת את סעיפי חוק החינוך הממלכתי ופועלת בהתאם על מנת:

  • להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.
  • לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל.
  • להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של כל קבוצות האוכלוסייה במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.
  • לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח.

 

3. מיצוי ומצוינות

המיצוי מעמיד את האדם אל מול הפוטנציאל האישי שלו ואל מול כישוריו וכישרונותיו הייחודיים. מיצוי משמעו להכיר בכישרון המיוחד שלך ולפעול להגשמתו בצורה הטובה ביותר. מיצוי אישי מאגד תחושה של מסוגלות עצמית ושל דימוי עצמי גבוה. הקהילות החינוכיות הלומדות ידגישו את פיתוח הדימוי העצמי של הלומדים ויחזקו את תחושת המסוגלות בתחומי הרוח, האומנות, המדעים והספורט.

תחושת המסוגלות תיבנה אצל הלומדים באמצעות כלים מגוונים: העצמה רגשית וחיזוק החוסן הפנימי, בנייה וחיזוק היכולת לחלום ולשאוף, חינוך לגמישות מחשבתית, התנסות שתוביל להצלחה, זיהוי חוזקות ויכולות של הלומד ומתן מקום לביטוי שלהן, מפגש עם תכני למידה העוסקים בהצלחה, היכרות עם תחומי ידע המביאים לידי ביטוי אינטליגנציות שונות, פיתוח הקשב והשיח בקהילה ויצירת אקלים בית-ספרי משפחתי, תומך ומכבד.

המצוינות היא ההתחייבות לפעול בצורה הטובה ביותר האפשרית, בהתמסרות ובהתמדה; היא השאיפה המתמדת להשיג יותר מהממוצע והמוכנות להוביל תהליכים משמעותיים. המצוין מסוקרן על ידי עושר הידע המקיף אותו: הוא רוצה לדעת מה קורה "שם בחוץ", להעמיק ולהבין מה התחדש; הוא אינו פוחד לארגן מחדש את הידע שלו שוב ושוב, תוך שהוא נאמן לאמת, לעניין ולשינוי.

בעולמנו הרבה משתנה ומתחדש. אומנם לא ניתן להכין את מורינו ואת תלמידינו לכל שינוי שבו ייתקלו בעתיד, אך ניתן לטפח מנהלים, מורים, לומדים ועובדים יצירתיים, יזמים ומנהיגים, שיהיו מסוגלים לפעול באחריות ובמקצוענות וליישם את סל הכלים שרכשו, כמו גם דרכי פעולה מקוריות משלהם, כדי להתמודד עם התפניות שייקרו בדרכם. מצוינות נבנית בזכות אִתגור מתמיד של כלל המערכת, ועל ידי מתן כלים, הזדמנויות והערכה מיוחדת לתלמידים, למורים ולמנהלים שיגיעו למצוינות אישית וקבוצתית.

לאור זאת נפעל גם בעניין זה כדי לקיים את הסעיפים הרלוונטיים בחוק החינוך הממלכתי:

  • לטפח את אישיותם הייחודית של כל ילד וילדה, את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולותיהם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות.
  • לבסס את ידיעותיהם של התלמידים בתחומי הדעת והמדע השונים ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית ודמוקרטית.
  • לעודד פעילות גופנית, בריאות הגוף והנפש ותרבות פנאי.
  • לפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים ויכולת הסתגלות מהירה ויעילה לשינויים.

 

עקרונות פעולה

הגדרת הערכים שלשמם פועלת מערכת החינוך שלנו, מאפשרת לפתח עקרונות פעולה שמתווים את הדרכים בהן אנו פועלים בתהליך השינוי.

 

1. מנהיגות מאפשרת תוך צמיחה מלמטה ומפגש עם חזית הידע

מנהיגות מאפשרת היא הדרך שלנו להובלת שינוי תרבותי בבתי הספר של הרשת באמצעות אפשור ועידוד תהליכי התפתחות אישיים, התאמת הלמידה ללומדים ובנייה והובלה של קהילות לומדות. מנהיגות מסוג זה מקשיבה לשותפים בקהילה הלומדת שבהנהגתה, שואפת ליצור תנאים מיטביים לצמיחת יחידים אוטונומיים בתוכה, ומביאה לקבלת ההחלטות הטובות ביותר עבור הלומדים ועבור החברה בישראל.

מנהל מאפשר הינו מנהל שמעודד צמיחה אישית ומשותפת, עצמאות מקצועית וביטוי של היכולות והשאיפות של כל באי הקהילה החינוכית הלומדת. הוא יוצר תהליכים של שיתוף מורים, הורים ותלמידים; המורים מעורבים בקבלת ההחלטות ומרגישים בעלי השפעה, והמנהל פתוח לדעות של אחרים ומגבה החלטות גם אם אינן לפי רוחו.

מנהל מאפשר יוצר אווירה המעודדת יוזמות וחשיבה יצירתית ומאפשר ריבוי זוויות ראייה, סקרנות והפגנת אופטימיות. הוא מפגין אמון במורים וביכולותיהם, מאציל סמכויות ומאפשר הובלת תהליכים מרכזיים באופן אוטונומי. היחסים הבין-אישיים של המנהל עם צוותו מבוססים על קשר אישי, התחשבות, תשומת לב ויצירת אווירה המעודדת את הצוות לפנות אליו גם בנושאים אישיים.

הרשת מאפשרת לכל באי הקח"ל לפתח מצפן/חזון משלהם המתואם עם המצפן הרשתי, ופועלת לשיתוף כל חברי הקהילה בחזון מעורר השראה תוך התמקדות בתהליכי עבודה וביחסים בין-אישיים ובין-קבוצתיים, מתן ביטחון פסיכולוגי לכל השותפים לתהליך, טיפוח יזמות וחשיבה ביקורתית, בניית הסכמה בין בעלי עניין שונים בארגון, פיתוח יחסי אמון ויצירת אווירה ארגונית חיובית שמעודדת הצלחה.

תפיסת המנהיגות המאפשרת מזמנת מפגש מתמיד בין מנהיגים ממונים בעלי סמכות לבין מנהיגים הצומחים מלמטה שמעוניינים להשפיע על הארגון, לקדם אותו ולפעול בתוכו. זוהי מנהיגות נוכחת ומובילה המכריעה במקרי מחלוקת ומקדמת שיתוף של קהלי יעד רלוונטיים, ובה-בעת מעודדת אנשים לצמוח, לברר מחלוקות ולפתור אותן באופן אוטונומי.

לאור תפיסה זו, אסטרטגיית השינוי במיזם הגוגיה מתבססת על הצמחת מנהיגות מורים פנימית בכל קח"ל. לשם כך קמים בבתי החינוך צוותים אסטרטגיים וצוותי פיתוח האמונים על התכנון, על ההובלה ועל היישום בפועל של תוכנית השינוי הבית-ספרית.

קצב החיים המודרני הולך ומואץ. אם בעבר אדם היה לומד מקצוע ועובד בו כל חייו, הרי שבימינו אנשים עושים הסבה מקצועית כל מספר שנים, וגם בתוך מקצוע אחד דרכי העבודה משתנות חדשות לבקרים. הדינמיות הזו נכונה גם בתחום החינוך: דרכי למידה ותפיסות חינוכיות פורצות-דרך ומקוריות צצות כל הזמן. כדי להיות מעודכנים עלינו לזמן למורים מפגש מתמיד עם חזית הידע הפדגוגי בישראל ובעולם.

מטה הרשת, באמצעות מנהל מו”פ, רשתיות והערכה, אמון על איתור ידע בתחום ועל הנגשתו לכלל הקהילות החינוכיות הלומדות. המפגש עם חזית הידע מתקיים בבתי החינוך באמצעות מלווים לשינוי תרבותי (מל"תים), וכן על ידי הדרכות וסדנאות במתחם הגוגיה בקמפוס כפר בתיה, ניהול אתר אינטרנט שמאגם את הידע שנצבר ברשת (אמי"ת גוגיה: הבית לחדשנות בחינוך, (www.amit.org.il/edugogya, קיום כנסים וימי עיון רשתיים, וארגון סיורי למידה והשראה בבתי ספר ייחודיים בארץ ובעולם.

כדי לתת בידי תלמידינו את הכלים להתמודדות מוצלחת עם הדינמיות של החידושים סביבם, עלינו לתת דוגמה אישית ולהיות בעצמנו לומדים שמיישמים למידה לאורך החיים (Lifelong Learning): לומדים סקרנים שמבקשים להתקדם ולגלות דרכים חדשות ופועלים להיות ראש-החץ במחנה החדשנות החינוכית.

 

2. למידה התנסותית

למידה התנסותית היא תהליך שבו ידע נוצר בדרך של חוויה אישית פעילה של הלומד. הלמידה מתרחשת בתהליך בן ארבעה שלבים:

  • התנסות מוחשית: התנסות בסיטואציה חדשה או כזאת המצריכה חקירה ופרשנות.
  • התבוננות רפלקטיבית: בחינת הסיטואציה מנקודות מבט שונות.
  • הבניית תפיסה: רעיון חדש, שינוי תפיסה, הבניית הכללות והרחבת משמעות מושגים.
  • בחינה אקטיבית: ניסוי סיטואציה חדשה בעזרת התובנות החדשות שנרכשו.

תהליכי הלמידה באמי”ת בנויים על עקרון הפעולה של למידה התנסותית בקרב מנהלים, מורים, מחנכים ותלמידים. למידה מסוג זה מטפחת לומד יוזם, סקרן, חוקר ושואל שאלות, מחזקת את תחושת המסוגלות ואת המעורבות בלמידה, ומסייעת בהשגת ערכי המיצוי והמצוינות.

עיקרון זה נמצא בהלימה עם השאיפה להפחתת מע”מ – צמצום הזמן שבו מורה-עומד-מדבר והתלמידים יושבים ומקשיבים. למידה כזו מספקת לתלמידים הזדמנות להיות אקטיביים ולחוות סיטואציות חדשות הדורשות התמודדות, פרשנות, חשיבה ותגובה. הסביבה האדריכלית החדשה תומכת בתהליך זה בכך שהיא מזמנת מרחבי למידה דינמיים וגמישים המאפשרים התנסויות מגוונות.

אותו עיקרון פועל גם ביחס ללמידה של המורים והמנהלים השותפים להתחדשות הפדגוגית ואמורים להוביל אותה: הם אינם לומדים על השינוי באופן תיאורטי, אלא חווים אותו על ידי כך שהם הופכים בעצמם לקהילה מקצועית לומדת שמתנסה בלמידה מסוג חדש באופן פעיל ושיתופי, מפתחת כלים ויוזמות חדשות, יוצאת לפעולה התנסותית וחוזרת לפיתוח מחודש בתהליך למידה מתמשך (בהשראת תהליך MVP – Minimum Viable Product – הלקוח מעולם היזמות).

אנחנו מעודדים את המנהלים המצטרפים למיזם הגוגיה, לצאת עם צוותי המורים לסיורים לימודיים בבתי ספר בארץ ובחו”ל כדי לחוות מקרוב כיצד מיישמים בפועל חדשנות פדגוגית מסוגים שונים. הניסיון מראה כי לביקורים אלו יש משמעות עמוקה ללמידה ולמתן השראה, והם משמשים כלי מרכזי בדרך להובלת שינוי בבתי החינוך של הרשת. גם בתחום זה "טוב מראה עיניים", ולעיתים מה שנדרש כדי שבית חינוך יעז לצאת לדרך חדשה היא שהייה בחברת מורים ותלמידים שכבר עשו את השינוי, למידה מניסיונם וגיבוש החזון הבית-ספרי בתגובה לדוגמאות מהשטח.

 

3. רשתיות וקהילתיות

אמי"ת רואה בקהילה כוח משמעותי המתפקד כאקוסיסטם – מערכת קהילתית מורכבת שבה פועלים זה עם זה וזה לצד זה תלמידים, הורים, מורים ומנהלים, בוגרים, תושבים במרחב האזורי, מקומות תעסוקה, גופים וארגונים שונים מהמגזר הציבורי, האקדמי, העסקי והחברתי.

תפיסת הרשתיות מבוססת על הרצון לתת ועל המוכנות לקבל, ותלויה בתחושת שייכות, אמון וקשר של היחיד לקהילה. היא מובילה לשינוי תרבותי ואישי של תפיסת המרחב שבתוכו אנו פועלים כיחידים: ממרחב מצומצם למרחב בלתי מוגבל שכולל קבוצה של לומדים רחבה ומשמעותית, שיתופית יותר ותחרותית פחות.

הרשתיות מאפשרת חיבור מתפתח של חוכמת הפרט עם חוכמת ההמונים, ושיתוף הפרט בידע המצטבר במעגלי הרשת השונים. כדי לממש את עקרון הרשתיות נדרשת מוכנות לאפשור מרחב פעולה, עבודה בשיתופיות, פתיחות, הערכת דעות שונות והגדרת מטרות משותפות תוך כבוד הדדי. פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת שיתוף ידע ולמידה משותפת, מיסוד סדירויות וביסוס שגרת התנהגות של פרטים וצוותים ליצירת שיתופיות – מהווה תרומה משמעותית לקידום עקרון הרשתיות.

תפיסת הקהילתיות רואה בחיבור המשמעותי והעמוק שבין אנשים את היכולת שלנו כחברה להיות חזקים יותר. בתוך הקהילה אנו מבקשים לתת משמעות לכל אחד – לייחודיותו, לחוזקותיו ולחולשותיו. הקהילה היא חיבור היחידים השונים ל"יחד" אחד גדול.

הרשת רואה בשיתוף עם הגורמים המקיפים את הקח"ל ערך חשוב. מתוך כך נשאף לחיבור הקהילה החינוכית הלומדת לקהילה בתוכה היא פועלת, לרבות בפעילות התנדבותית, בעבודה משותפת עם הורים ועם השותפים למעשה החינוכי ברשות המקומית ובמשרד החינוך, ואף בשיתופי פעולה עם ארגונים מהמגזר השלישי.

בהפעלת הקהילות החינוכיות הלומדות בבתי החינוך, בקהילות האזוריות וברשת כולה, אנו מקווים ליצור תחושת אחריותיות (Accountability), לייחד מרחב וזמן ללמידת רֵעים ולשיפור תהליכים פנימיים, לקדם ניהול יעיל ואפקטיבי, לעודד פתרון בעיות שיתופי וביזור האתגרים הארגוניים ולגבש גאוות יחידה, ערבות הדדית ותחושת שייכות למשפחת אמי"ת המורחבת. כל זאת בהלימה לעיקרון הראשון שהוצג לעיל של צמיחה מלמטה, מהשטח, ברמת התלמידים, המורים והמנהלים.

כדי שהמורים יהפכו לקח”ל הפועלת בשיתופיות, גם המנהלים, אנשי המטה והנהלת הרשת צריכים לפעול מתוך תפיסה ניהולית המאמינה בהצמחה, במקום תפיסה היררכית של מתן הוראות. משום כך יצרה הרשת מסגרות המזמנות השתייכות לקהילות חינוכיות לומדות ברמה הארצית ובכל אחת מארבע הקהילות האזוריות (צפון, מרכז, דרום וירושלים).

 

4. ייחודיות הקהילה החינוכית הלומדת

בצד הדגש על עקרונות השיתוף ברמה הרשתית והאזורית-קהילתית, אמי"ת מאמינה כי על כל בית חינוך לגבש חזון חינוכי ייחודי משל עצמו ולהוביל תהליך שינוי פדגוגי המותאם לקהילה המקומית הספציפית שבה הוא פועל. החלטה זו נובעת מהמחשבה כי בעולם ההתחדשות הפדגוגית אין דרך אחת שתהיה נכונה ומותאמת לכל בתי החינוך.

לקהילת המורים בכל בית חינוך יש אוטונומיה לעצב מחדש את מרכיבי בית הספר שלה בהלימה לערכי הרשת. בכל בית חינוך מתבססת רשת של קהילות לומדות, ובהן עוסקים המורים בשלל נושאים על פי בחירתם: בירור וגיבוש זהות קהילתית כציר מרכזי לעיצוב הממדים הארגוניים של בית הספר, הגדרה מחודשת של תחומי הדעת הנלמדים, בחינת הרלוונטיות וההתאמה של דרכי הלמידה ושל אופני ההערכה למציאות העכשווית ועוד.

השיח הדיאלוגי והשיתוף ההדדי בקבוצת הלמידה הם ציר מרכזי בפעילותן של הקהילות החינוכיות הלומדות. המורים שותפים לתהליכי התפתחות אישיים וקבוצתיים בקבוצות למידה שנפגשות בסדירות קבועה במהלך השנה כחלק מהשגרה הבית-ספרית, ומובילים בעצמם את תהליך הגוגיה הבית-ספרי על פי העקרונות שמוגדרים על ידם.

 

 

מובילי השינוי

הקהילה החינוכית הלומדת (קח"ל) היא אסטרטגיית השינוי העיקרית שלנו. כל באי הקח"ל נמצאים בתהליך מתמשך של שיתופיות, למידה משמעותית, יזמות והתפתחות. מובילי השינוי לפי תפיסת אמי"ת גוגיה הם גורמים פנים בית-ספריים: מנהל/ת בית החינוך, צוות אסטרטגי, צוות מו"פ בהובלת רכז/ת מו"פ וצוותי פיתוח שונים. במישור הבית-ספרי התהליך מלווה על ידי מל"ת (מלווה לשינוי תרבותי – ראו להלן), מומחה המגיע אל בית החינוך מטעם מטה הרשת. במישור הקהילתי מלווים את התהליך מנהל/ת הקהילה האזורית, מל"ת קהילתי ומספר מל"תים בית-ספריים המניעים תהליכים "גוגיים" בקהילה. קבוצות מנהלים הנפגשות במפגשי הקהילה האזורית ולומדות יחד, משמשות כמנועים להובלת השינוי.

 

1. מנהל/ת

רשת אמי"ת מאמינה שהמנהלים והמנהלות הם הכוח המניע והמוביל. ללא הובלה ושותפות מלאה של המנהל והפיכתו למנהיג התהליך, לא ניתן יהיה לחולל שינוי עמוק בבית החינוך. המנהל מגדיר את החזון הבית-ספרי יחד עם צוותו, מנהל את תהליך השינוי ומוביל את הצוות האסטרטגי ואת צוות המו"פ. עליו לעבור תהליך של התפתחות אישית ולקבל כלים להובלת תהליכי שינוי, תוך למידה והטמעת דפוסי ניהול של מנהיגות מאפשרת ומשתפת.

המנהל שותף בלמידה ובפיתוח של הצוות האסטרטגי ובנוסף שותף בקבוצת למידה ופיתוח עם מנהלי בתי חינוך אחרים השותפים למיזם בקהילה האזורית. כל מנהלי בתי החינוך ברשת שותפים במפגשים אלו במישור הקהילתי, במטרה להצמיח אותם כמנהיגים מובילי שינוי שיוכלו להטמיע את השינויים הפדגוגיים, ולהבנות תפיסה רחבה של שיתופיות, למידה והשראה ברמה הרשתית.

 

2. צוות אסטרטגי

הצוות האסטרטגי הבית-ספרי, בהובלת המנהל, מנחה את תהליך השינוי של בית החינוך ומנהל אותו, החל מפיתוח חשיבה אסטרטגית וגיבוש החזון, דרך הגדרת היעדים ונתינת הגיבוי והמשאבים הנדרשים כדי לחולל את השינוי, ועד לביצוע הערכה עצמית וסטנדרטית.

הצוות נפגש בסדירות קבועה כדי לדון בתהליך ההתחדשות, לפעול לקידומו ולעקוב אחר יישומו בשטח. במידת הצורך קמים מפעם לפעם צוותי פיתוח מצומצמים המורכבים ממספר חברים קטן בצוות האסטרטגי ועוסקים בפיתוח תחום ספציפי שהצוות נדרש לו.

 

3. צוות מו"פ בית-ספרי ורכז/ת מו"פ

צוות המו"פ הוא הגוף המוביל את השינוי ההוליסטי בבית החינוך. הוא מורכב מ-רכז/ת מו"פ, בעלי תפקידים רלוונטיים ומספר מורים. צוות המו"פ קם במטרה להוות מנהיגות מורים פנים בית-ספרית, לאור ההבנה שכדי שיוכלו להוביל שינוי חינוכי פדגוגי על המורים עצמם לעבור שינוי תחילה. כדי להניע את המורים, לחולל מוטיבציה פנימית לשינוי ולהקטין התנגדויות, המנהיגות, הכוח והסמכות להובלת השינוי מועברים לידי המורים עצמם, בהתאם לעקרון הפעולה של צמיחה מלמטה למעלה(Bottom Up) .

צוות המו"פ הינו צוות חושב, שואל, מתבונן, מעבד ויוצא לפעולה; הוא מייצר בבית החינוך תרבות למידה ופיתוח שמזמנת הבניה משותפת של ידע חדש, שותף לצוות האסטרטגי בהובלת השינוי ומנחה קבוצות פיתוח של מורים. הצוות מורכב מ-8-5 מורים, שבחרו בכך ונבחרו על ידי הנהלת בית החינוך להיות אלו שיובילו את תהליך השינוי – מורים בעלי רצון ויכולת לחדש בתחום הלמידה, שיש להם את הבעירה הפנימית ללמוד ולהשתנות ואת היכולת להוביל תהליך שינוי.

הצוות מונחה על ידי מל"ת (ראו להלן: מטה מקצועי) ועל ידי רכז/ת צוות המו"פ. הוא נפגש עם חזית הידע, מתנסה בפיתוח וביישום בכיתות, ומתפתח לקראת הנחיית כלל חדר המורים. התהליך מתבצע בבית החינוך, במפגשים במסגרת הקהילה האזורית, במפגשים רשתיים של כלל צוותי המו"פ במתחם הגוגיה בכפר בתיה, או בסיורי למידה בארגונים ובבתי ספר פורצי דרך. צוותי המו"פ הם מודל להתנהלות הקח"ל, להטמעת תהליכי השינוי ולהפנמתם.

רכז המו"פ מוביל את צוות המו"פ ומסייע למנהל להנהיג את תהליך ההתחדשות בקח"ל. זהו מורה אשר הוכיח את עצמו כמנהיג פדגוגי, הביע רצון להוביל את התהליך והוכיח יכולת לקחת על עצמו את האחריות להובלת צוות המו"פ, ואת האחריות המקצועית והמסוגלות האישית להובלת תהליך השינוי החינוכי הפדגוגי בבית החינוך.

רכזי המו"פ הם אבן היסוד בתהליך ההתחדשות של בתי החינוך ושל הקהילות האזוריות, ועליהם מושתת עתיד התהליך. המטרה היא להכשיר אותם כמומחים בהובלת השינוי, בביסוסו ובהתבססותו לאורך זמן. בנוסף, רכזי המו"פ מובילים גם את תהליכי ההערכה הבית-ספריים שהרשת פיתחה על מנת לעקוב אחרי ההתחדשות הפדגוגית בכל קח"ל.

 

4. צוותי פיתוח

צוותי פיתוח ולמידה של כלל המורים הם לב תהליך השינוי. הם אלו המאפשרים בפועל את שינוי תפיסת תפקיד המורה ממעביר ידע למחולל למידה. עבודת הפיתוח נעשית תוך זיקה ליעדי מערכת החינוך כפי שנקבעו על ידי משרד החינוך ויחידותיו המקצועיות. במסגרת עבודתם מקיימים הצוותים רפלקציה ותחקיר על פעולתם. הקבוצות מכוונות להישגים חינוכיים ופדגוגיים סטנדרטיים וחדשים, ומקדמות פיתוח של כלים פדגוגיים ודרכי הערכה חלופיות. השאיפה היא שכל מורה יהיה שותף בצוות פיתוח אחד לפחות.

 

* על עבודת הצוותים הבית-ספריים ראו עוד להלן: זירות התרחשות – ביה"ס כמכלול.

 

5. קהילה אזורית

ברשת ארבע קהילות אזוריות המחולקות גיאוגרפית – צפון, מרכז, דרום וירושלים. בקהילה שותפות כל הקהילות החינוכיות הלומדות: יסודיות, תיכוניות ועל-תיכוניות, הנמצאות באותו אזור. לכל קהילה מנהל/ת קהילה, מל"ת קהילתי, סגן מינהלי קהילתי ורכז רשתיות ותקשוב קהילתי. מנהלי הקהילות האזוריות וצוותיהם אחראים להצמחת מנהיגות ולמתן מענה למנהל הקח"ל ולצוותו, ברוח ובחומר, כדי להביא את הקח"ל שהם מנהלים להצלחה בכל הפרמטרים שקבעו משרד החינוך והרשת. כמו כן עליהם להפעיל מנגנוני בקרה והערכה כדי לעזור לבתי החינוך ולמנהלים לוודא שהם מוכוונים בעשייתם למצפן הרשת ולחזון הייחודי של כל בית חינוך.

הקהילה האזורית מהווה מרחב צמיחה ולמידה מלמטה במודל המנהיגות המאפשרת ליישום מצפן אמי"ת, למנהלי הקהילות החינוכיות הלומדות ולכל בעלי התפקידים שפועלים בהן. הקהילה פועלת במספר מעגלים: מנהלים, בעלי תפקידים (רכזים פדגוגיים, סגנים מנהליים, יועצות, רכזים חברתיים, רכזי תקשוב, רכזי מו"פ), מורים, תלמידים, הורים, מטה הרשת, גורמי משרד החינוך, גורמי הרשות וגורמי סביבה רלוונטיים. יעדיה הם:

 

  • בתחום הערכי: חיבור לערכי הרשת, ליסודות המארגנים ולעקרונות הפעולה שלה.
  • בתחום הקהילתי: בניית רשת של קהילות לומדות, הצמחת דפוסי תקשורת וערכים רשתיים, חיבור בין אנשים ויצירת שיתופי פעולה ותחושת שייכות.
  • בתחום הניהולי: פיתוח המנהיגות ויכולות הניהול של המנהלים.
  • בתחום הפדגוגי: מִקסום תוצאות בתהליכי הלמידה, בהישגים וברישום.
  • בתחום ההתחדשות: קידום תוכנית השינוי החינוכית והפדגוגית (אישית ומקצועית) בששת מרכיבי הקח"ל וקידום יכולות תקשוב פדגוגי של צוותי בתי החינוך והתלמידים.
  • בתחום המנהלי: יישום תפיסת העצמת מנהיגות המנהל, הבטחת תמיכה, משאבים ותנאי עבודה מצד מטה הרשת וגורמי סביבה שונים, פיתוח מקצועי של כוח אדם, יעילות כלכלית ואיזון תקציבי.
  • בתחום הפוליטי: שיפור שיתוף הפעולה של הרשת ושל הקהילות החינוכיות הלומדות עם הסביבה – רשויות מקומיות ומשרד החינוך.

באמצעות הבנייה והפיתוח של ארבע הקהילות האזוריות, רשת אמי"ת מחברת בין קהילות חינוכיות לומדות המַפרות זו את זו ונמצאות בתהליך מתמשך של צמיחה והתפתחות. זו הדרך להבטיח את מימוש השינוי ואת מתן המענה המיטבי ללומדים.

 

6. מטה מקצועי

מטה רשת אמי"ת תומך בקהילות החינוכיות הלומדות ומלווה אותן בדרכן לשינוי תרבותי כולל. המטה מחויב למקצועיות פדגוגית וניהולית כדי לאפשר להן לממש את משימותיהן החינוכיות הפדגוגיות, הארגוניות והכלכליות וליישמן בצורה הטובה ביותר.

המטה מעניק לקח"ל ליווי, הנחיה והכשרה לצורך ביצוע השינויים בשטח, פועל להשגת מומחיות בפיתוח ובהטמעת כלים חינוכיים פדגוגיים וכלים של פיתוח ארגוני, מערכות מידע לקבלת החלטות מבוססות נתונים, ולשינוי תרבותי.

המטה  אמון על חיבור הקהילות להתפתחויות המובילות בחזית הידע, ומסייע להן בהתאמת מרחבי הלמידה לתפיסת האדריכלות הפדגוגית המתחדשת.

המל"ת (מלווה לשינוי תרבותי) הוא מומחה המגיע אל בית החינוך מטעם מטה רשת אמי"ת. תפקידו ללוות את תהליך השינוי התרבותי וההתחדשות החינוכית פדגוגית, לצד המנהל/ת, הצוות האסטרטגי וצוות מורי המו"פ הבית-ספרי. המל"ת נדרש לתפיסה כוללת של התהליך על כל מרכיביו: אבחון, שינוי תרבותי, שיח, הנחיית קבוצות, תוכן והפעלה, וכן עליו להיות בעל ידע בניהול בתי חינוך, בפדגוגיה חדשה ובהערכה מעצבת. המל"ת אמון על הנגשת חזית הידע ומהווה את החיבור בין הצוותים של בית החינוך לבין המומחים החיצוניים שמגיעים לבית החינוך מפעם לפעם בהתאם לצורך בשלבים שונים של תהליך השינוי.

המל"תים הקהילתיים, המל"תים הבית-ספריים ואנשי המטה של מִנהל מו"פ, רשתיות והערכה ושל מִנהל חינוך ואסטרטגיה, הם צוות המומחים המוביל את מיזם הגוגיה. בתוך כך הם מהווים בעצמם מודל ללמידה שיתופית בקח"ל – קהילה הנפגשת בסדירות קבועה ליום למידה משותף, מקיימת ימי עיון לפיתוח מקצועי ולהעמקת הלמידה, ומפתחת יחד כלים ארגוניים ופדגוגיים התומכים בתהליכי השינוי בבתי החינוך. כל חבר בקח"ל מסייע לעמיתיו בהתאם לתחומי המומחיות הייחודיים לו: ייעוץ ארגוני, פיתוח חומרי למידה, ליווי רגשי, פיתוח מנהיגות, ניהול ידע, חינוך ערכי וחברתי, התחדשות פדגוגית ועוד.

המל"תים אמונים גם על איסוף הידע מהשטח כדי להביא לידי ביטוי את הלמידה שנעשית בו על ידי צוותים ומנהלים התורמת לשיפור התהליך ברמה הרשתית. הידע החדש שנצבר נאסף על ידי המל"תים ואנשי המטה, מעובד ועולה למרחב דיגיטלי שיתופי שמאפשר למידה רוחבית ברמה הרשתית.

המטה המקצועי אחראי להטמעת טכנולוגיה מתקדמת ותקשוב פדגוגי בכלל בתי החינוך של הרשת ולהכנסת תרבות של שיתוף ורשתיות בעבודתם השוטפת בעזרת מערכות מתקדמות לניהול ידע. המטה מקדם הקמת חממות יזמות של תלמידים ומורים במתחם הגוגיה, קישור לתעשייה ולאקדמיה, פיתוח כלים המאפשרים פרסונליזציה בלמידה והתאמת תוכניות צמיחה ולמידה אישיות לכלל הלומדים, וכן יישום חלוצי של מודלים וכלים נוירו-פדגוגיים ופסיכו-פדגוגיים בבניית יחידות הלימוד החדשות – יחידות לימוד מא"ה (משמעותיות, ארוכות והוליסטיות) במרחב פתוח ואלטרנטיבי.

המטה מנהל תהליכים מקצועיים בהתאם לתפיסת המנהיגות המאפשרת, ומעניק לקח"ל שירותים תפעוליים כגון מומחיות בתקציב ובחשבות שכר, מערכות מידע, בינוי, תשתיות, כוח אדם, ביטוח, ייעוץ משפטי, שיווק, מיתוג ועוד. לקהילות האזוריות ניתן שירות בתחומי הרשתיות, חיבור ועבודה משותפת עם משרד החינוך והרשויות המקומיות ועזרה ב"בלימת זעזועים" במקרה הצורך אל מול גורמים בסביבה.

המטה עוסק גם בהערכת התהליכים הפדגוגיים המתרחשים בבתי החינוך בשיטת הערכה מתפתחת, מפתחת ומעצבת. מטרת ההערכה היא להכווין את תהליכי ההתחדשות הפדגוגית באמצעות כלים יום-יומיים שיעניקו למנהל ולצוותו תמונת מצב עדכנית "און ליין" באמצעותה יעמדו על החוזקות, ההתקדמויות והקשיים שנקרים בדרכם.

הנהלת הרשת אחראית להובלת השינוי ההוליסטי ומחויבת כהנהלה וכצוות כאחד לוודא הלימה תרבותית בכל תחומי הפעילות של הרשת על פי מצפן אמי"ת.


לניווט לחצו על הערך המבוקש