דני שטיינר, מלווה לשינוי תרבותי, קהילת צפון
תגידו, מערכת החינוך נראית לכם רלוונטית?
המאה ה-21 מביאה עמה שינויים ומגמות מעוררות ומטורפות – מהפכת המידע, השוק הגלובלי, עתיד העולם התעסוקתי, הטכנולוגיה המתפתחת באופן מסחרר ועוד. מערכת החינוך חייבת לעשות שינוי מהותי כדי לסייע ללומדים לרכוש כלים ומיומנויות שיסייעו לה לפעול בהצלחה במציאות העמומה והמשתנה כל העת.
אנחנו רוצים להוביל שינוי תרבותי הוליסטי שנוגע בכלל מרכיבי בית הספר, חשיבה חדשה על מבנה המערכת והתפיסות הקיימות, ועיסוק בשאלות מהותיות: מה לומדים, איך לומדים, עם מי לומדים, איפה לומדים, מתי לומדים, מיהו לומד ומיהו מלמד, באיזה קצב לומדים ואיך מעריכים את הלמידה, תוך התייחסות לתוכנית הלימודים.
הגיע הזמן לארגן מחדש את הלמידה ביחידות לימוד משמעותיות, ארוכות והוליסטיות. ארוכות – זאת אומרת לא מערך שיעור בודד אלא רצף חווייתי של התנסויות למידה מגוונות. והוליסטיות – כלומר נוגעות לתחומי דעת רבים ובהקשר רחב. למידה המאפשרת יישום של התפיסות החדשות הנשענות על המגמות בעולם החינוך –
- פרסונליזציה – התאמת תהליך הלמידה לכל לומדת ולומד
- פסיכו-פדגוגיה – הרואה את האדם השלם
- נוירו-חינוך והתייחסות למוח בתהליך הלמידה
- פריצת גבולות בית הספר וחיבור למשאבים שונים בקהילה
לא עוד שיעורים בני 45 דקות כשכל שיעור עומד בפני עצמו ועיקר עניינו הוא העברת ידע ממורה לתלמיד, אלא יחידות ארוכות ואינטראקטיביות המתבססות על תהליכי למידה אישיים של הלומד הנובעים מתוך סקרנותו ותחומי העניין שלו, יחד עם למידה שיתופית עם חבריו בקבוצת ההשתייכות שלו.
בבואנו לבנות יחידת לימוד, עלינו לתכנן אותה תוך מיקוד בששת המרכיבים הבאים:
- זהות וערכים
- תכני הלמידה – מה מבקשים ללמד?
- דרכי למידה – איך ללמד את זה?
- דרכי הערכה – איך נעריך את הלמידה במהלכה ובסיומה?
- אקלים ושיח – באילו תנאים חברתיים ורגשיים תתקיים הלמידה?
- סדירויות וסביבה – איך מארגנים את יחידת הלמידה מבחינת זמן, תפקידים, מקום?
בסרטונים הקצרים הבאים נציג כל מרכיב, וניתן דוגמאות ליישום שלו ביחידת הלמידה. כל אחד מהמרכיבים משפיע על האחרים ומושפע מהם – ניתן להתחיל את התכנון מכל אחד מהם. אנו מציעים סדר מסוים שמגדיר נושא ליחידה, מנסח רעיון גדול, ומשם עובר לששת המרכיבים.
נתחיל מזהות וערכים ומכאן נמשיך לחמשת המרכיבים האחרים. בהצלחה!
בשנים האחרונות אנו עדים לשיח מתמשך אליו שותפים חוקרי חינוך, רגולטורים, אנשי חינוך בשטח, הורים ותלמידים, הנוגע בשאלת התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, זאת בעקבות מגמות ואתגרים שהכניסו אותה לטלטלה: מהפכת המידע והידע, השוק הגלובלי, חוסר הביטחון התעסוקתי, והטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר.
מערכת החינוך מחפשת את דרכה ומבקשת לקדם שינויים שיהפכו אותה לרלוונטית עבור הלומדים, ואת הלומדים לרלוונטיים עבור העולם, באמצעות מתן כלים ומיומנויות שיסייעו להם לפעול בהצלחה במציאות המשתנה תכופות.
תיאוריות ומגמות מרכזיות בעולם החינוך המתחדש
- פרסונליזציה: התאמת תהליכי הלמידה וההתפתחות לכל תלמיד ותלמידה.
- הטכנולוגיה כסוכן שינוי: ניצול יכולות טכנולוגיות חדשות להובלת שינוי עמוק בתהליכי למידה ובשינוי תפקידי לומד/מלמד.
- למידה במרחבים פתוחים: יציאה מהכיתה המסורתית שבה מורה עומד/ת בחדר סגור עם 40-30 תלמידים, ללמידה במרחבים פתוחים שמאפשרים גמישות, דינמיות ולמידה בהרכבים משתנים בהתאם לצורכי הלומדים והמלמדים בכל יחידת לימוד.
- פסיכו-פדגוגיה: התבוננות בתלמיד/ה כאדם שלם, וראיית המורה כמקדמ/ת תלמידים בתהליכי למידה, עיצוב זהות, העצמה, מסוגלות וצמיחה אישית.
- נוירו-פדגוגיה: שימוש בידע מתחום חקר המוח (Neuroscience) כבסיס לפיתוח פרקטיקות וכלים שישפרו את איכות ההוראה, יגבירו את המוטיבציה ללמידה, יביאו לפיתוח סביבות למידה מותאמות ויאפשרו תהליכי למידה משמעותיים ואפקטיביים.
- פריצת גבולות בית הספר וחיבור למשאבי הקהילה: תפיסת בית הספר כחלק מהקהילה הסובבת אותו, על משאביה השונים – כלכליים, מבניים וחברתיים – כדי לעודד למידה רלוונטית, התנסותית, יזמית, המחוברת לאקו-סיסטם שבו היא פועלת.
רוצים ללמוד עוד על מודלים חדשניים בחינוך? לחצו כאן