סדירויות: מרחב פיזי

לירון צימרמן, פיתוח מרחבי למידה פדגוגיים ואדריכלות פדגוגית

סרטון סדירויות וסביבה, מרחב פיזי: מילה במילה

מרכיב הסביבה עוסק בארגון מחודש של המרחב והסביבה הפיזית של הלומדים, כך שיבטאו את התרבות הארגונית החדשה ואת תפיסת הלמידה החדשה בבית החינוך במעבר לקהילה חינוכית לומדת.

בהקשר של מרכיב הסביבה אנו משתמשים במושג אדריכלות פדגוגית, אבל מה זה בעצם?

עולם החינוך והפדגוגיה עובר בעשור האחרון שינויים משמעותיים שמשפיעים על הרבה מאוד נושאים, ביניהם העיצוב הפיזי של מרחבי הלמידה. אם בעבר הורגלנו לראות עיצוב מותאם ללמידה המניחה שהמורה הוא מקור הידע הבלעדי, אז האדריכלות כיום בבתי הספר מובילה עיצוב שעושה הרבה יותר מקום ללמידה עצמאית ושיתופית במרחבים גמישים ורב-תכליתיים.

בדרך כלל, מעצבים מתייחסים למושג סביבת למידה מההיבט הטכני. הם מתייחסים בעיקר למשתנים פיזיים כמו: מרחב, תנועה, ריהוט, תאורה, חומרים ואווירה, וכמעט שלא מתייחסים למרכיבים הפדגוגיים כמו עבודה שיתופית בקבוצות, למידת עמיתים ואפשרות להערכת עמיתים.

מיומנויות רבות הקשורות למאה ה-21 מכריחות אותנו לעצב את סביבת הלמידה שלנו באופן שתאפשר תזוזה ודינמיות מקסימלית, תאפשר מעבר מהיר לכמה צורות ישיבה כמו גם מעבר בין פנים לחוץ, כאשר השאיפה היא כי הגבול בין הפנים לחוץ יטושטש ככל שניתן.

בניית מרחבי הלמידה החדשים בכל בית חינוך, נעשית תוך אפיון הצרכים של צוות המורים, היעדים שהוצבו לתלמידים ואילוצי המבנה. כאשר עוסקים בתכנון יחידת המא”ה ועובדים על העקרונות המנחים שלה, חשוב מאוד להביא בחשבון גם את העקרונות העוסקים בתכנון המרחב הפיזי.

כיוון שלוח הזמנים לביצוע שינוי תרבותי כולל הוא ארוך, ולוח הזמנים לביצוע השינוי הוא קצר יותר, עלינו למצוא את האופן שבו מבצעים התאמה בין שני לוחות הזמנים הללו.

בתוך המרחב הפדגוגי ישנם עקרונות שהופכים אותו לכזה, מהם בעצם עקרונות אלו?

לסביבה הפיזית יש השפעה מכרעת בארבעה תחומים עיקריים: רגשיים, קוגניטיביים, חברתיים ואסתטיים. המורים לא יכולים להשפיע על כלל רכיבי הסביבה הפיזית בכיתה כמו: גודל, מבנה ותאורה, אבל הם כן יכולים להשפיע על מגוון רכיבים פיזיים אחרים כמו אופן סידור הריהוט, יצירת מרחב אישי, רמת העומס החזותי והצבעוניות בכיתה.

ככל שהשימוש במשאבי הסביבה הכיתתית יהיה נכון ויעיל, תהיה למידה משמעותית יותר ותיווצר סביבה המפרה את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, מעודדת צמיחה אישית ומעורבות חברתית.

מרחבי הלמידה החדשים מתבססים על חללים גדולים ופתוחים, קירות שקופים וריהוט מודולרי. הם נדרשים לתת מענה לשימוש הולך וגובר בטכנולוגיה, ולאפשר שימוש במתודות הוראה מגוונות. נוצר צורך לארגן מחדש את הגבולות שהיו יציבים עד כה בין הפורמלי לבלתי פורמלי, בין מורה לתלמיד/ה, בין הכיתה לבית.

ציר המרחב הפתוח יכול לנוע החל מכיתה מעוצבת ומרוהטת בריהוט מודולרי, ממשיך למרחב שיתופי שיועד למעבר וכעת מיועד ללמידה ולמפגש ועד למרחב קהילה חינוכית לומדת המכיל בתוכו קבוצת שייכות גדולה ואנשי צוות מגוונים כמו גם מגוון אפשרויות של מרחבי למידה גדולים וקטנים, סגורים ופתוחים, פרטיים ושיתופיים למגוון דרכי למידה גמישות.

בתכנון יחידת המא”ה כדאי להקדיש תשומת לב למאפיינים הפיזיים של הסביבה ולבחון מה והאם ניתן להכניס לתהליך הלמידה.

סדירויות וסביבה: שאלות להעמקה

שאלות מרכזיות

  • מי המבוגר המשמעותי ומה תפקידו ביחידה זו?
  • כיצד גמישות בהרכב הלומדים, המלמדים, המיקום/מרחב ויחידות הזמן תשרת את הרעיון הגדול?

 שאלות נוספות שכדאי לשאול – סדירויות

  • מהן הסדירויות הנכונות ללמידת הרעיון הגדול שנבחר?
  • אילו מגבלות יש לפרוץ ומה נדרש לשנות על מנת לשרת את הרעיון הגדול שנבחר?
  • האם יש צורך בסידור מחודש של מערכת השעות לטובת היחידה? באיזה אופן?
  • כמה תחומי דעת נלמדים יחד במהלך היחידה?
  • מהו אורך הזמן המוקצב לכל מקטע ביחידה?
  • כמה לומדים ומלמדים נמצאים במרחב ובאילו הרכבים?
  • האם מתקיימת למידה רב-גילית במהלך היחידה?
  • האם יש במערכת זמן לפיתוח וללמידה של הצוות לטובת הכנה משותפת לקידום הלמידה במהלך היחידה ולרפלקציה בסיומה?

שאלות נוספות שכדאי לשאול – סביבה

  • מהי הסביבה המתאימה ביותר ללמידת הרעיון הגדול שנבחר?
  • האם סביבת הלמידה תומכת בפדגוגיה שנבחרה?
  • כיצד תצרו גמישות במרחב כדי להתאימו לצורכי הלומדים ביחידה?
  • האם יש צורך בשקיפות במרחב לטובת הלמידה ביחידה זו?
  • אילו אמצעים ועזרים, טכנולוגיים ואחרים, קיימים במרחב לטובת הלימוד ביחידה? מה צריך להשיג בנוסף לקיים?
  • מה בתכנון היחידה מייצר פריצה של גבולות בית הספר וקשר עם משאבי היישוב/העולם?
סדירויות וסביבה: דוגמאות להשראה

דוגמאות לסדירויות ולסביבה מותאמות ליחידות לימוד מא”ה

  • שכבה שלמה במרחב פתוח ברצועה משותפת במקצוע אחד; סביב רעיון גדול שמורכב מ-2 מקצועות; 2 תחומי תוכן אך כל אחד ברצועה נפרדת, לסירוגין; מורים מלמדים בסגנון הוראה או במידת העמקה שונה והתלמידים בוחרים ועוד… (קראו עוד)
  • מערכת שעות דו-שבועית ויחידות זמן ארוכות לכל תחום (“בלוקים” – קראו עוד)
  • מערכת שעות סמסטריאלית קורסים מתחלפים במחצית
  • 2 יחידות לימוד או שני תחומי לימוד לאורך היום (“חציימים”)
  • פתיחת יום וסוף יום בתבנית קבועה
  • למידה רב-גילית בקבוצות לפי רמה או עניין משותף, ליותר משכבת גיל אחת (קראו עוד)
  • קח”ל מורים: צוותים של מורים מפתחים יחד יחידות לימוד מא”ה בסדירות קבועה במהלך יום הלימודים, כחלק משגרה של למידה שיתופית, רשתיות וקהילתיות (קראו עוד)
  • פריצת גבולות ביה”ס: למידה מקוונת, למידה כשוליה בעסק מקומי
  • מרחב פנאי בית-ספרי למשחק, למנוחה וללמידה עצמאית
  • מרחב מייקרס בית-ספרי המשרת מגוון מקצועות (קראו עוד)
סדירויות וסביבה: בקיצור ולעניין

במרכיב זה נקדיש מחשבה לארגון הזמן הבית-ספרי ולעיצוב מחודש של המרחב והסביבה הפיזית של הלומדים, כך שיבטאו את התרבות הארגונית ואת תפיסת הלמידה החדשה בבית החינוך במעבר לקהילה חינוכית לומדת.
הסדירויות שיבואו לידי ביטוי ביחידה הן ארגוניות ופדגוגיות, ומתייחסות לחיבור בין זמן, מרחב ואנשים – לומדים ומלמדים.

רוצים ללמוד עוד על מרכיב הסדירויות והסביבה? לחצו כאן

סדירויות: מרחב זמן

מיכל כרמי מינרבו, מלווה לשינוי תרבותי, קהילת צפון

סרטון סדירויות וסביבה, מרחב זמן: מילה במילה

כשאנחנו באים ללמוד את הסדירויות הנדרשות ליחידת מא”ה מיטבית – אנחנו מתייחסים לשלושת המרכיבים הבאים: זמן, מרחב, והשותפים הלומדים ומלמדים במרחב.
את הסדירויות אנו מחלקים לפדגוגיות וארגוניות. שתי אלו יוצרות ומבטאות את התרבות הארגונית ויותר מכך, הן מעידות על תפיסת הלמידה הארגונית בקח”ל. ננסה להסביר את ההבדלים ביניהן בדקה הקרובה.

סדירויות פדגוגיות נוגעות בשאלות:

  • האם מורה אחד מול כיתה אחת או – שניים-שלושה מורים עם קבוצת לומדים גדולה?
  • תחום למידה אחד או שנצא למסע של יחידת לימוד רב-תחומית?
  • שכבה שלמה לומדת? או כיתה אחת בהוראה משותפת?
  • מה יהיה הרעיון הגדול?
  • כמה זמן נקציב ליחידה?
  • נלמד נושא מסוים בשיטת הקורסים או שנלמד לפי תוכנית הרצף השנתית?
  • האם לפי כיתה? או לפי תחומי עניין?
  • וחוץ מזה, איך תתבצע ההערכה?

ואת כל אלו, תעטוף סדירות של מעגלי שיח – שיח שחרית בפתיחת היום, ובסוף היום שיח אסיף – אשר יהוו קבוצת שייכות קטנה עבור הלומד שהיא לב ליבה של התנועה הנכונה והמיטבית במרחב הגדול.

סדירות נוספת שצריך לתת עליה את הדעת, היא בתוך יחידת הלימוד. סדר יום תלמיד וסדר יום מורה, הם אלו שבעזרתם הלומד העצמאי שלנו יכול לנווט את עצמו לאורך יחידת המא”ה.

מהן למשל הסדירויות הארגוניות?

  • בניית מערכת שעות שבה לכל תחום ידע הנלמד יש לפחות 3-2 שעות רצופות.
  • אפשר למצוא פתרונות שונים, אבל מה שחשוב הוא לפרוץ את המעבר משיעור לשיעור, של 45 דקות כל אחד, במין סוג של מרדף אחר משהו….
  • שאלה נוספת היא, כמה לומדים וכמה מלמדים נמצאים באותו מרחב?
  • איגום כל המשאבים האפשריים לטובת הגדלת מספר המלמדים – שעות פרטניות, שעות שהייה וחניכה… צריך לפרוץ את השפה הקיימת עד כה, ולהבין שלשם יצירה של משהו חדש, צריך גם להכין כלים חדשים.
  • כיצד מייצרים זמן למידה ופיתוח לצוות במהלך יום הלימודים? נדרשת חשיבה חדשה להגדרת משרתו של המורה. הכללת שעות פיתוח עם צוות במהלך היום, היא הכרחית להטמעת השינוי הפדגוגי שאנו הולכים לקראתו.
  • זמן לרפלקציה, למידת עמיתים, שותפות בשיעורים זה של זה ולמידה הדדית – הכרחי על מנת לייצר צוות שיכול ללמד באותו מרחב.

חשוב להבין שזו התנסות חדשה לרוב המורים. ללמד באותו מרחב, לפתח נושא רב-תחומי, לנהל ביחד מרחב למידה בו יש אפילו 100 תלמידים – זו מיומנות שרוב המורים לא התנסו בה. צריך והכרחי ללמוד זאת. לתת לזה זמן.

אמר לי פעם מישהו שמתמחה במישחוק – שמשחק לא צריך להסביר הרבה לפני שמשחקים. צריך לצאת לדרך… ולהבין את החוקים תוך-כדי. וגם אתם – צאו לדרך… ותגלו את הסדירויות ההכרחיות לקיומה של יחידת המא”ה המיטבית שלכם.

בהצלחה!

Leave a Comment

Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

נגישות